בדידות בגיל השלישי: איך מזהים אותה ואיך בונים מחדש קשרים חברתיים
בדידות היא תופעה נפוצה בקרב מבוגרים, והשפעתה על הבריאות משמעותית. דרכים מעשיות לחזק קשרים, למצוא קהילה ולעזור להורים ולשכנים מבוגרים.
הילדים גדלו ועזבו את הבית, החברים מהעבודה כבר לא נפגשים כל יום, ולפעמים בן הזוג כבר אינו לצידנו. עבור מבוגרים רבים, השנים שאחרי הפרישה מביאות איתן לא רק זמן פנוי אלא גם שקט כבד מדי. בדידות בגיל השלישי היא תופעה רחבה, ואנשי מקצוע בתחום הבריאות מתייחסים אליה ברצינות רבה, משום שהיא משפיעה לא רק על מצב הרוח אלא גם על הבריאות הגופנית. החדשות הטובות הן שבדידות אינה גזרת גורל, ויש דרכים רבות להתמודד איתה, הן עבור המבוגרים עצמם והן עבור בני המשפחה והקהילה שסביבם.
בדידות ובידוד אינם אותו דבר
חשוב להבחין בין בידוד חברתי לבין בדידות. בידוד הוא מצב אובייקטיבי של מעט קשרים ומפגשים עם אחרים. בדידות היא תחושה סובייקטיבית של ריחוק וחוסר שייכות. אפשר לחיות לבד ולא להרגיש בודד, ואפשר להיות מוקף במשפחה ובכל זאת להרגיש שאף אחד לא באמת רואה אותך.
ההבחנה הזאת חשובה כי היא מכוונת את הפתרון. לפעמים הבעיה היא מספר המפגשים, ולפעמים היא האיכות שלהם: שיחות שטחיות, תחושה שמתייחסים אליך כאל נטל או היעדר מישהו שאפשר לשתף אותו בדברים האמיתיים.
למה זה מסוכן לבריאות
מחקרים רבים בעולם מצאו קשר בין בדידות ממושכת לבין שורה של בעיות בריאות, ביניהן מצבי רוח ירודים, הפרעות שינה, ירידה קוגניטיבית ובעיות לב. אנשים בודדים נוטים גם לטפל פחות בעצמם: לאכול פחות טוב, לזוז פחות ולהזניח טיפולים רפואיים.
מעבר לכך, אדם מבוגר שחי לבד וללא קשרים קרובים עלול להיות פגיע יותר במצבי חירום, כמו נפילה בבית או מחלה פתאומית, כשאין מי שישים לב שמשהו לא בסדר. לכן הקשרים החברתיים הם לא רק עניין רגשי אלא גם רשת ביטחון של ממש.
סימנים שכדאי לשים לב אליהם
בני משפחה ושכנים יכולים לזהות סימנים לבדידות אצל מבוגרים שהם מכירים. הסתגרות בבית, ויתור על פעילויות שבעבר נהנו מהן, שיחות טלפון ארוכות במיוחד או דווקא הימנעות משיחות, הזנחה של המראה או של הבית וביטויים כמו אף אחד לא צריך אותי הם סימני אזהרה.
לפעמים הבדידות מתבטאת גם בתלונות גופניות חוזרות או בביקורים תכופים אצל הרופא, שהם עבור חלק מהמבוגרים הזדמנות למגע אנושי. כשמזהים סימנים כאלה, הצעד הראשון הוא פשוט להתעניין, להקשיב ולהציע נוכחות, בלי שיפוטיות.
לבנות מחדש מעגל חברתי
עבור המבוגרים עצמם, יש דרכים רבות לחזק קשרים קיימים וליצור חדשים. אפשר לחדש קשר עם חברים ישנים, להצטרף לחוג במרכז הקהילתי, להשתתף בפעילויות של מועדון גיל הזהב ביישוב או להירשם ללימודים, למשל בתוכניות לימוד לגמלאים שמוצעות במכללות ובאוניברסיטאות.
התנדבות היא דרך מצוינת במיוחד. היא מעניקה תחושת משמעות, שגרה ומפגש עם אנשים בכל הגילים. ארגונים רבים זקוקים לניסיון החיים ולזמן של מתנדבים מבוגרים, בתחומים כמו חינוך, קליטה, סיוע לחולים ושמירה על הסביבה.
- להצטרף לחוג או לקבוצת הליכה ביישוב
- להתנדב בארגון שקרוב ללב
- לקבוע מפגש קבוע עם חבר או שכן פעם בשבוע
- ללמוד מיומנות חדשה, כמו שפה, נגינה או צילום
אירועי חיים שמגבירים בדידות
בדידות מופיעה לעתים קרובות בעקבות אירוע מסוים. הפרישה מהעבודה היא אחד מהם: יחד עם המשכורת נעלמים גם הקולגות, השגרה ותחושת התרומה. אובדן של בן או בת זוג הוא אירוע קשה במיוחד, שמשנה את כל מבנה החיים. גם מעבר דירה, למשל קרוב יותר לילדים או לדיור מוגן, עלול לנתק את המבוגר מהשכנים ומהחברים של שנים.
גם מצב בריאותי משפיע. ירידה בשמיעה או בראייה, קושי בניידות או הפסקת נהיגה מצמצמים את היכולת לצאת מהבית ולהשתתף בפעילויות. במקרים כאלה חשוב לטפל גם בגורם עצמו: בדיקת שמיעה והתאמת מכשיר, שיפור התאורה בבית או בירור אפשרויות הסעה ביישוב. לפעמים פתרון מעשי פשוט פותח מחדש את הדלת לחיים חברתיים.
ההבנה שאירועים כאלה מגבירים את הסיכון מאפשרת לבני המשפחה להיות קשובים במיוחד בתקופות המעבר, ולהציע תמיכה מוגברת דווקא כשהיא נחוצה ביותר.
הטכנולוגיה כגשר
הטכנולוגיה יכולה לעזור מאוד בהתמודדות עם בדידות, בתנאי שיודעים להשתמש בה. שיחות וידאו עם הנכדים שגרים רחוק, קבוצות הודעות של בני המשפחה או של חברים מהעבר, והרצאות וחוגים מקוונים פותחים דלתות שהיו סגורות בעבר.
מבוגרים רבים נרתעים מהטכנולוגיה, אבל עם קצת סבלנות והדרכה רובם מסתדרים היטב. כדאי שבני המשפחה ישקיעו זמן בהדרכה, יתקינו את האפליקציות הנחוצות ויסבירו בשקט ובלי לחץ. עם זאת, חשוב לזכור שהקשר המקוון הוא תוספת ולא תחליף למפגשים פנים אל פנים.
תפקיד המשפחה והקהילה
בני המשפחה הם לרוב המעגל הקרוב והחשוב ביותר. ביקורים קבועים, שיחות טלפון יומיות קצרות, שיתוף בהחלטות משפחתיות והזמנה לאירועים עוזרים למבוגר להרגיש שהוא חלק. חשוב לא רק לבקר אלא גם לתת למבוגר תפקיד, לבקש את עצתו ולהעריך את התרומה שלו.
גם הקהילה יכולה לעשות הרבה. שכנים שמתעניינים, יישובים שמפעילים תוכניות ביקורי בית ומרכזי יום לקשיש שמציעים פעילות וחברה. ברשויות מקומיות רבות קיימות מחלקות רווחה ותוכניות ייעודיות לאזרחים ותיקים, וכדאי לברר מה מוצע באזור מגוריכם. כשהבדידות מלווה בעצב עמוק, בחוסר תקווה או בשינויים חדים בהתנהגות, חשוב לפנות לרופא המשפחה או לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש.
לסיכום, בדידות בגיל השלישי היא אתגר אמיתי, אבל גם כזה שאפשר להתמודד איתו. זיהוי הסימנים, יצירת קשרים חדשים, התנדבות, שימוש מושכל בטכנולוגיה ומעורבות של המשפחה והקהילה יכולים להחזיר למבוגרים את תחושת השייכות והמשמעות, ולהפוך את השנים האלה לתקופה מלאה וחמה.
