מבטיפול ועד פאודה: איך הפכה הטלוויזיה הישראלית למעצמת תוכן עולמית

לפני שני עשורים, מעטים בעולם היו מסוגלים לנקוב בשם של סדרת טלוויזיה ישראלית. היום, צופים בארצות הברית, באירופה, בדרום אמריקה ובאסיה מכירים סדרות שנולדו כאן, לעיתים בלי לדעת בכלל שמקורן בישראל. פורמטים ישראליים עובדו לגרסאות מקומיות במדינות רבות, סדרות מקור מוקרנות בשירותי סטרימינג בינלאומיים, ויוצרים ישראלים עובדים באולפנים הגדולים. איך קרה שמדינה קטנה, עם תקציבי הפקה צנועים בהשוואה עולמית, הפכה לאחת מיצואניות התוכן הבולטות?

הפריצה הראשונה: פורמטים שעברו את הים

אחת מנקודות הציון החשובות הייתה הסדרה בטיפול, שעסקה במפגשים בין פסיכולוג למטופליו. הפורמט הייחודי, שבו כל פרק מתמקד בשיחה אחת בחדר הטיפולים, משך את תשומת הלב של רשת כבלים אמריקאית מובילה, שהפיקה גרסה מקומית משלה. בעקבותיה עובדה הסדרה במדינות נוספות, והוכיחה שסיפור ישראלי יכול לעבור תרגום תרבותי ולהצליח בכל מקום.

זמן קצר לאחר מכן הגיעה הסדרה חטופים, על שבויים ישראלים שחוזרים הביתה אחרי שנים בשבי. הסדרה עובדה לגרסה אמריקאית שהפכה ללהיט עולמי, זכתה בפרסים רבים ונמשכה עונות ארוכות. ההצלחה הזו פתחה את הדלתות של התעשייה האמריקאית בפני יוצרים ישראלים, ויצרה עניין רב בפורמטים נוספים מכאן.

מאז, פורמטים ישראליים נמכרו בתחומים רבים: דרמה, קומדיה, תוכניות משחק וריאליטי. חלקם עובדו במדינות רבות, וחלקם אף הפכו למותגים בינלאומיים.

עידן הסטרימינג: הסדרה המקורית נוסעת בעצמה

עם עליית שירותי הסטרימינג הבינלאומיים, השתנה המודל. במקום למכור רק את הרעיון ולתת לאחרים להפיק גרסה מקומית, סדרות ישראליות החלו להיות מוקרנות כפי שהן, בעברית ובערבית, עם כתוביות. פאודה, סדרת אקשן שעוסקת ביחידה מסתערבת, הפכה לאחת הדוגמאות הבולטות. היא זכתה לקהל רחב ברחבי העולם, גם בקרב צופים שאינם מכירים את המציאות הישראלית.

דוגמה אחרת, שונה לגמרי באופייה, היא שטיסל, דרמה משפחתית שקטה על משפחה חרדית בירושלים. הסדרה, שנראתה בתחילה כמוצר נישה מקומי, מצאה קהל נאמן בחו״ל, שהתאהב בדמויות ובעולם שהיה זר לו לגמרי. ההצלחה שלה הראתה שסיפור אנושי טוב יכול לחצות גבולות גם בלי פיצוצים ומרדפים.

בעקבותיהן הגיעו סדרות ישראליות נוספות לשירותים הבינלאומיים, בז׳אנרים מגוונים: מותחני ריגול, דרמות משפחתיות, קומדיות וסדרות תקופתיות.

מה הסוד? כמה הסברים אפשריים

אנשי תעשייה ומבקרים מציעים כמה הסברים להצלחה. הראשון הוא דווקא מגבלת התקציב. כשאין כסף לאפקטים יקרים ולצילומים בלוקיישנים אקזוטיים, היוצרים נאלצים להתמקד בעיקר: בתסריט, בדמויות ובמשחק. התוצאה היא לא פעם דרמה אינטימית וחדה, שנשענת על דיאלוגים ועל מתח רגשי.

ההסבר השני קשור למציאות הישראלית עצמה. החיים בישראל מלאים בקונפליקטים, בזהויות מתנגשות ובמצבי קיצון, והם מספקים חומר גלם עשיר לסיפורים. יוצרים ישראלים כותבים לא פעם מתוך היכרות אישית עם המצבים שהם מתארים, וזה מורגש על המסך.

ההסבר השלישי הוא תרבות של ישירות ושל אלתור. בתעשייה קטנה, אנשים ממלאים כמה תפקידים, עובדים מהר ומעזים לנסות רעיונות חריגים. הגמישות הזאת מאפשרת לפורמטים מקוריים להיוולד ולהגיע למסך.

השחקנים והיוצרים בזירה הבינלאומית

ההצלחה של הסדרות פתחה דלתות גם לאנשים שמאחוריהן. שחקנים ישראלים מופיעים בהפקות בינלאומיות, יוצרים מוזמנים לפתח סדרות לאולפנים זרים, ובמאים ישראלים מביימים פרקים בסדרות אמריקאיות ואירופיות. חברות הפקה ישראליות חתמו על שיתופי פעולה עם גופים בינלאומיים, ולעיתים קרובות סדרות חדשות מפותחות מלכתחילה עם עין לשוק העולמי.

לצד ההזדמנויות, יש גם אתגרים. יש מי שחוששים שהפנייה לקהל עולמי תגרום ליוצרים לוותר על הייחוד המקומי, או להתאים את הסיפורים לטעם של שוק זר. אחרים טוענים שהדווקא הייחוד המקומי הוא מה שמוכר, ושהיוצרים הטובים יודעים לשמור עליו.

הסדרות שכדאי להכיר

למי שרוצה להכיר את הטלוויזיה הישראלית לעומק, הנה כמה כיוונים שכדאי לבדוק, כל אחד מסוג אחר:

• דרמות פסיכולוגיות שמתרחשות בחללים סגורים ומבוססות על שיחות.
• מותחני ריגול וביטחון, שהם אולי הז׳אנר המזוהה ביותר עם ישראל בחו״ל.
• דרמות משפחתיות על קהילות סגורות או על משפחות מהגרים.
• קומדיות סאטיריות שמתבוננות בחברה הישראלית בעין ביקורתית.
• סדרות תעודה שעוסקות בפרקים מההיסטוריה של המדינה.

רבות מהסדרות זמינות בשירותי הסטרימינג או באתרים של ערוצי השידור, וכדאי לבדוק היכן כל אחת מהן נמצאת כרגע.

לאן הולכת התעשייה

תעשיית הטלוויזיה הישראלית נמצאת היום בתקופה מעניינת. מצד אחד, הביקוש העולמי לתוכן ישראלי גבוה, ושיתופי הפעולה הבינלאומיים מאפשרים תקציבים גדולים יותר. מצד שני, שוק התוכן העולמי רווי, והתחרות על תשומת הלב של הצופים קשה מאי פעם. גם השינויים בשוק הטלוויזיה המקומי, בערוצים ובספקיות, משפיעים על היכולת לממן הפקות חדשות.

מה שנראה ברור הוא שהיצירתיות הישראלית לא נעלמה. בכל שנה נולדים רעיונות חדשים, יוצרים צעירים פורצים, ופורמטים מקוריים מוצאים את דרכם לחו״ל. עבור הצופה הישראלי, זו סיבה לגאווה, וגם הזדמנות לגלות מחדש את הסדרות המקומיות, שלעיתים קרובות טובות לא פחות מהלהיטים הבינלאומיים הגדולים.

מה זה אומר לצופה הישראלי

להצלחה הבינלאומית יש השפעה גם על מה שאנחנו רואים בבית. כשסדרה ישראלית מפותחת עם שותף זר, התקציב גדל, איכות ההפקה משתפרת, ולעיתים גם הצילומים יוצאים לחו״ל. מצד שני, צופים מקומיים שמים לב לפעמים שהדיאלוגים מוסברים יותר, או שהעלילה פחות נשענת על בדיחות פנימיות. האיזון בין הקהל המקומי לקהל העולמי הוא אחד האתגרים המרתקים שהיוצרים מתמודדים איתם כיום, והדרך שבה הם פותרים אותו תקבע במידה רבה את פני הטלוויזיה הישראלית בשנים הבאות.

בסיכומו של דבר, הסיפור של הטלוויזיה הישראלית הוא סיפור על יצירתיות שנולדת מתוך מגבלות, על אומץ לספר סיפורים מקומיים ועל היכולת של סיפור אנושי טוב לגעת בצופים בכל מקום בעולם.