|
האזינו לכתבה
Getting your Trinity Audio player ready...
|
כשכרמל יוגב (יפתח), קטועת יד מגיל עשרה ימים, הגיעה לכיתה ח', היא אמרה לאמא שלה: "הלוואי שיהיה לי מקום שבו ארגיש שלמה עם עצמי ולא אצטרך כל הזמן להוכיח שאני כמו כולם – שאני חזקה, שאני מסתדרת. פשוט להיות שווה בין שווים".
באותה התקופה פעלו בישראל עמותות שהעניקו סיוע למתמודדים עם נכויות שונות, אך הן לא היו ייעודיות רק לקטועי גפיים ולסוגיות הייחודיות המעסיקות אותם. בשנת 2015 כבר אי אפשר היה להתעלם מהצורך שעלה מהשטח, והוקמה קהילת 'הצעד הבא', המאגדת תחתיה מאות קטועים וקטועות מכל גיל, מגזר וסוג קטיעה.
משפחת ה'צעד הבא' (https://thenextstep.org.il/) נותנת מענה בכל תחומי החיים, מפעילות קהילתית דרך הנגשת מידע ביורוקרטי מול גופי המדינה, הנגשת שיטות שיקום חדשניות ועד לפעילויות ספורטיביות, תמיכה רגשית, ליווי אישי ושיפור מעמד הקטוע מול הממסד וחיי חברה. מעל לכל אלה מהווה 'הצעד הבא' מקום של שותפות ושיתוף, או כמו שמורן אבוריה, קטועת יד בעקבות מחלה ממושכת וקשה מסבירה: "סוף סוף דיברו איתי רגיל, ולא מתוך רחמים או תחושה שאני מסכנה ונזקקת".
המלחמה הנוכחית העלתה מאוד את המודעות לנוכחותם של קטועי וקטועות גפיים במרחב הציבורי; יחד עם אורי אשר, קטוע רגל בעקבות המלחמה, משדרת כרמל פודקאסט חדש, אישי ומרגש, 'נשמע קטוע' שמו, המאפשר דיבור ישיר בנושא, ובמסגרתו משוחחים השניים על זוויות ועניינים שונים הנוגעים לחיי הקטועים. השיחות ביניהם ובין המרואיינים שלהם פותחות למאזינים צוהר לעולמם של קטועי הגפיים ומגוון ההתמודדויות המלוות את חייהם, ועל הדרך מסייעות לאנשים בעלי שתי רגליים ושתי ידיים להבין שהחיים הם מורכבים ועגולים ושלמים גם אם אין לך. גפה.
איך קושרים שרוכים ביד אחת?
שידור פודקאסט ככלי לביטוי והעברת מסרים היה מוכר לכרמל ולאורי עוד טרם לידתו של 'נשמע קטוע'. אורי יוצר זה מכבר פודקאסט המתמקד בבינה מלאכותית; לכרמל ניסיון ביצירת תכנים למטרות חברתיות-קהילתיות. אלא שפודקאסט הוא גם כלי מצוין להנגיש באמצעותו מידע חיוני שלא תמיד נוח לדבר עליו בציבור ואפילו לא בשיחה אישית, פנים אל פנים. "לפעמים את לא רוצה לצאת מהבית ולפגוש אנשים, ולא תמיד את יודעת מי יכול ללמד אותך לקשור שרוכים או לאסוף את השיער לקוקו כשיש לך רק יד אחת. הפודקאסט זו פלטפורמה טובה למי שרוצה לקבל תשובות אך מתקשה ביצירת קשר ומציאת מקורות מידע. הדבר העיקרי שאנו עושים עבור קהילת הקטועים הוא להעניק את ההרגשה שאנחנו יחד בדבר הזה, שכולנו חווים תסכולים וקשיים, ושיש למי לפנות ועם מי לדבר", מצהירה כרמל בתחושת שליחות. "יש בפודקאסט שלנו משהו קסום, שחושף את הצדדים הכי עמוקים", מוסיף אורי; "זה יכול לתת לאנשים הצצה אמיתית לעולם הפנימי של הקטועים, כי זכינו להביא לאולפן כל מיני אנשים מעניינים מהקהילה, ושמענו סיפורים מגוונים ודרכי התמודדות שונות".
כך, בפרק הראשון של 'נשמע קטוע' מספר אורי על אחד הרגעים העוצמתיים ביותר שחווה בתקופת השיקום: "אני זוכר את הביקור הראשון של החבר'ה מ'הצעד הבא' בבית החולים. הם נכנסו אליי עם מכנסיים קצרים, חלקם עם פרוטזות וחלקם בלי. אני שכוב במיטה, עדיין לא מעכל מה שקרה לי, והם כאן לידי, נותנים לי הצצה לעתיד שלי. זה נתן לי המון כוחות".
אותה נכונות אמיצה של כרמל ואורי להיחשף ולשתף את המאזינים בגילוי לב בחוויותיהם מובילה ללא מעט רגעי אמת טעונים ומטלטלים. "אני זוכרת שבנערותי עבדתי כסייעת בגן ילדים, והכנו יחד עלי גפן ממולאים", מספרת כרמל. "אחד הילדים ראה אותי בפעולה ואמר: 'איכסה, אם כרמל מכינה אז אני לא מוכן לאכול'. אחרי דבר כזה, כל מה שבא לך זה לרוץ הביתה, לכעוס שהחיים לא הוגנים ולמה זה מגיע לי, לבכות לאימא, ולהירגע אחרי כמה שעות".
גם הן רוצות לאהוב
כל פרק בפודקאסט של כרמל ואורי מעלה לדיון נושא חדש: הקשר עם ההורים, יחס החברה לקטיעה, שאלת הנראות החיצונית, דילמות מעשיות כמו האם ללכת עם פרוטזה או בלעדיה, להוריד את השרוול או לחשוף את הגדם, לבקש עזרה או להסתדר לבד, ובאופן כללי – תהיות עמוקות בדבר זהות אישית ומשמעות.
כך עוסק, למשל, הפרק השלישי, 'גם אנחנו רוצות לאהוב', בסצנת הרווקות והדייטים של נשים בכלל ונשים קטועות בפרט, בו משוחחת כרמל עם שתי צעירות נוספות על דימוי עצמי, דייטים ראשונים, השלמה עם מי שהן וחיפוש אחר האושר. לאורך השיחה הן מתלבטות האם עליהן להתפשר למען זוגיות וגולשות גם לנושאים הנוגעים לאימהות.
"קשה לצאת לשוק הדייטים", משתפת רוני אייל, "עצם היציאה מהבית קשה בהתחלה. השיקום הפיזי והנפשי לוקח זמן רב. גם אני עדיין לומדת לקבל את מה שאני רואה במראה ולאהוב את עצמי". לפני שנתיים, כשבוע לפני יום הולדתה ה- 24, עברה רוני תאונת דרכים קשה. "אני לא חוגגת את הקטיעה, למרות שזכיתי בחיים שלי מחדש", היא אומרת. "בהתחלה לא רציתי להיות חלק מ'הצעד הבא' כי הייתי בהדחקה של כל הסיטואציה, אבל צ'יק צ'ק זה עבר, כי רציתי להיות חלק מקהילה. את לא רוצה להיות שונה, וב'צעד הבא' פוגשים הרבה קטועים כמוך, שמתייחסים אלייך בגובה העיניים".
"אין לי בעיה שיחתכו קשר בגלל האופי שלי", קובעת המרואיינת השנייה, מורן אבוריה, קונדיטורית ואחראית על הסושיאל מדיה ב'צעד הבא', "אבל שזה לא יקרה בגלל שאין לי יד. אני הרבה יותר מאישה קטועת יד, ואם אתה גבר שלא מצליח לראות את זה, אז סביר להניח שאתה יותר נכה ממני. זה שאין לי יד זה לא אומר שאני צריכה להתפשר", פוסקת מורן. "מצד שני – אולי הסטנדרטים שלי גבוהים מדי. במחשבה נוספת – למה להוריד את הסטנדרטים הרצויים לי? הרי אני לא מתפשרת ברצון להיות אמא ולהקים משפחה, לא מתפשרת ברצון שלי להתקדם בחיים ולפרנס את עצמי ולא להיות תלויה באף אחד, וכמו כל רווקה – אני רוצה זוגיות שתהיה טובה לי". "בכל מגזר חברתי נשים רווקות חוות תחושת ביטחון עצמי נמוך ולחץ מהסביבה, ואצלנו זה מתחדד, כי מי ירצה אותי ככה?", מוסיפה כרמל.
הן, על כל פנים, יודעות בדיוק מה יש להן להציע. אם מדברים על אימהות, למשל, אז "הסביבה חושבת – איך תתפעלי את הבית? איך תחזיקי את התינוק? האם כל הזמן תצטרכי עזרה? איך תרימי, תבשלי, תטפלי וכו'. אנחנו יודעות שאנו מסתדרות היטב ושאפשר לחלוק במשימות הבית, אבל החשש והרתיעה הראשונית מהנושא עוצרות את הדיאלוג הזה מראש".
קטועים או שלמים, זה נוגע לכולנו
'נשמע קטוע' לא רק מציב בחזית את השיח על קטועי גפיים ומעניק למאזינים פתח להבנת המורכבות והעומק שבחייהם; הפודקאסט הוא ביטוי לרוח חדשה ולמקום בו ניתן לדבר בגילוי לב על נושאים שרבים עדיין נרתעים מלגעת בהם. באמצעות הפודקאסט הופכים כרמל ואורי את השיחה על קטיעה לשיח פתוח ונגיש מאי פעם, ומסייעים בעיצוב תפיסה חדשה לגבי קטועים בחברה הישראלית.
אבל הפודקאסט 'נשמע קטוע' הוא הרבה מעבר לשיח על קטיעה. זהו שיח על שוויון, אמפתיה וחוסן אישי והוא משאיר את המאזינים עם תובנות עמוקות שנוגעות לכולנו, קטועים או שלמים, על החיים. מוזמנים מאוד ללחוץ על הקישור ולמצוא את הדרך שלכם להאזין; אפשר ברצף אחד, ואפשר גם באופן קטוע:
לפרק הראשון היכנסו:
הפודקאסט יוצא לאור מטעם אולפן 'wedo'. חפשו 'נשמע קטוע' בכל הפלטפורמות – יוטיוב, ספוטיפיי, אפל מיוזיק.
