"מה שמחזיק אותנו פה זו המסגרת המדהימה של עידו"
"אצל עידו אין מצבים אפורים, הכול מתחלק לשחור או לבן, ולכן הוא רצה לדעת אם הולכים להרוג אותנו" ● אושרית קובי מכפר בלום על הקושי הנוסף של משפחות עם ילדים מיוחדים בשגרת מלחמה
עוד לא אבדה תקוותנו
50 שנים אחרי מלחמת יום כיפור, מהאירועים הטראומטיים ביותר שחוותה מדינת ישראל, חוזר פרופ' שאול קמחי לימיו כמילואימניק צעיר, ומדבר על הקשר בין התקופה ההיא למתרחש כאן עתה ● "אין שום מדינה בעולם שבה חלק כה נרחב מהעם התנגד למהלך פוליטי בעוצמה כזו ולאורך זמן כה ממושך. אני מודע לתסכול ולנזקים שהמהלך הפוליטי הזה יוצר בחברה הישראלית, אבל אני שותף לאופטימיות"
מגוון, זה כל הקסם
חילוני, מסורתי, דרוזי, צ'רקסית וקיבוצניק עולים לכיתה י"ב בבית ספר תיכון; זוהי ממש לא תחילתה של בדיחה, גם לא פתיח של סיפור אגדה, כי אם מציאות מרגשת ומעוררת השראה שמתרחשת מדי שנה בבית הספר 'ברנקו וייס ע"ש אנה פרנק' שבסאסא – בית ספר שמהווה, אם תרצו, מיקרוקוסמוס עתיר אופטימיות של החברה הישראלית כולה. ובימים בהם השסע החברתי בישראל – זה העדתי, הלאומי, הדתי – מעמיק ומאיים להגיע לכדי קרע, שווה לתת הצצה אל המתרחש בין כתלי בית הספר, וללמוד ממנו כמה שיעורים על האפשרות של כולנו לחיות יחד
