איך הכול התחיל?
"רציתי מאוד להיות עצמאי, באתי מעולם המטבח אבל לא הייתי סגור על מה אני רוצה להקים. עד שביום שבת אחד, במהלך מפגש חברים, סיפר לי חבר בעיניים בורקות על זיכרון ילדות חי וריחני מהמאפייה המקומית ביישוב שלו. הרעיון על מקום שעומד במרכזה של קהילה, שמשרת אנשים שחיים סביבו מאוד קסם לי. זה היה הטריגר".
מה אתה הכי אוהב בעסק שלך?
"שהוא מגשים את הייעוד שלו לגמרי, את הכוונה המקורית של מקום מפגש לקהילה, ושהוא מקום שפשוט עושה טוב".
מה היה הרגע הקשה ביותר שלך מאז הקמת העסק?
"האמת שבכל 11 שנות קיומנו, מה שתמיד היה הכי קשה, מה שלקח אותי לפינות הכי חשוכות וכמעט שבר אותי לא פעם, זו הבירוקרטיה. אתה משקיע את כל-כולך ביצירה, בלעשות טוב, ובעיני שלטון הפקידים אתה לא נספר, אתה חסר משמעות. לפני כמה שנים היינו על סף סגירה בגלל דרישות לא הגיוניות, אבל למזלנו ברגע האחרון הכל התהפך לטובה".
מה רוב האנשים לא יודעים עליך?
"אני חושב שאנשים לא מכירים את הפחדים שלי, את חוסר ההערכה העצמית שלי, את השדים שלי. שואלים אותי לפעמים למה אני לא מפרסם יותר, למה אני לא עושה יחסי ציבור לעצמי, והסיבה היא שיש בי פחד שלא יאהבו אותי, ושלא יבואו לקנות במאפייה".
כילד, זוכר מה רצית להיות "כשתהיה גדול"?
"רציתי להיות נהג מירוצים!".
במבט לאחור, האם היית משנה משהו בתהליך הקמת העסק?
"לא. אני לא אחד שמהרהר בעבר, ולא נוטה להתחרט על דברים, הם לא סתם קורים. כל מה שקרה וכל מה שיקרה הוא לטובה".
"תבחר – שלום עלחם בחולתה או שלום עלחם ברחוב שינקין בתל-אביב?
"חד משמעית חולתה. אני לא חולם על עסקים גדולים, תהילה גדולה וכסף גדול (למרות שתמיד נחמד להרוויח קצת יותר), זה לא מה שמניע אותי. החלום תמיד היה מקום קטן וטוב שיהיה מפגש לקהילה. וחוץ מזה, אין תחליף לירוק ולשקט מסביב, זה נותן את הווייב המיוחד למקום, את האווירה שלא הייתה יכולה להתקיים בשום מקום אחר".
מהו הערך המוסף שמייחד את העסק שלך מאחרים?
"השילוב של מוצר טוב (בגלל השאיפה שלי למצוינות, שלא לומר פרפקציוניזם), עם הרצון לייצר אווירה ומקום מפגש שמתכתב עם הקהילתיות. אני חושב ששני אלה יוצרים שלם שגדול מסך חלקיו".
במה אתה הכי גאה?
"שאני מצליח להגשים דרך העסק את הרעיונות שלי ושהוא מהווה מודל לאנשים איך אפשר להקים עסק אחר, להעז לחלום ולממש. הכי מחמיא לי זה כשמישהו אומר לי שהעסק שלי הוא השראה בשבילו. ואני גאה בצוות שלי, שכל אחד מהם משכמו ומעלה, והם כולם מגויסים ומרגישים שהעסק הזה שלהם לא פחות משהוא שלי".
מה החלום הכי פרוע שלך?
"לטייל בעולם דרך מאפיות ולעבוד בהן. כל עם והשיטות והמסורות שלו, ומאוד מעניין אותי לראות וללמוד אותן. הייתי מתחיל באיטליה, או בבלקן. בכלל, אני אחד שלומד דרך הרגליים. גם את המאפייה שלי למדתי דרך הרגליים (והידיים), לא בבתי ספר".
