fbpx

"קצת כמו רכבת הרים"

צילום: אוהד ארידן
רגע לפני שהכוכבת הצעירה של 'בית ספר למוסיקה' הופכת לדבר הכי חם בעולם המוסיקה הישראלי, הצלחנו לתפוס אותה לריאיון אישי ● אז איך היה להתעורר בוקר אחד ולגלות שהיא מפורסמת? ואיך זה לעבוד עם אמנית כמו מירי מסיקה? והאם יש סיכוי שנראה אותה יום אחד גם על המסך הגדול, או על בימות התיאטרון? טיסות אמנם אין, אבל מיקה משה כבר נמצאת על מסלול ההמראה

פניה מפיקות מתיקות אין-קץ ותום ילדות, אך כשהיא פותחת את הפה ומתחילה לשיר, די קשה להאמין שרק לפני שנה חגגה מיקה משה (כפר בלום) את בת המצווה שלה.

בקיץ האחרון היא כבשה את הלבבות שלנו עם ביצועים מלאי עומק ורגישות של שירים כמו 'יפה כלבנה' (שביצעה עם המנטורית שלה, מירי מסיקה), ו'עד שתחזור' של יובל דיין, ועכשיו – כלומר מיד אחרי שניפטר מהקורונה – היא כבר מתכוננת לכבוש את הבמות.

באיזה גיל הבנת שאת רוצה לעמוד על במה?

"מאז שאני זוכרת את עצמי אהבתי לשיר ולעמוד מול קהל. מאז שאני קטנה, החוגים שהייתי הולכת אליהם היו קשורים לשירה, וגם בבית ספר מיד הצטרפתי לצוות שיר ובכל חג בקיבוץ הייתי הראשונה להתנדב לשיר".

איך קיבלו החברים והמשפחה את ההשתתפות שלך בתכנית?

"הוריי מאד תומכים בי. היו ממש צריכים להירתם ולהשקיע זמן ומשאבים על מנת ללוות אותי בכל שלבי האודישנים וצילום התכנית. ברור לי שללא תמיכתם המלאה זה לא היה מתאפשר, בטח לא לילדה שמגיעה מהפריפריה וצריכה להשקיע אף יותר ממישהו שמתגורר במרכז הארץ. החברים שלי נהדרים, תומכים ומפרגנים, חברות שלי עוזרות לי להשלים חסרים כשאני נעדרת, ובקיצור ממש מקבלים אותי, למרות שיוצא לנו להיפגש פחות כעת".

עכשיו, כשאת כבר על "מסלול המראה", עובדת עם מירי מסיקה ומפתחת חומרים משלך, את מרגישה, אולי, גם קצת קנאה או חוסר פרגון?

"בקרב מכריי אני ממש לא מרגישה קנאה, ההיפך – פרגון אמיתי וכן. גם ברשתות החברתיות אני לא נתקלת, לשמחתי, בחוסר פרגון (למרות שפסיכולוגים שליוו אותנו במהלך צילומי התכנית הכינו אותנו לכך), אבל באמת שאני חשה המון אהבה ואהדה ומקווה שימשיך כך".

איך ההרגשה לעבוד עם זמרים בקנה המידה של מירי מסיקה?

"זה מרגיש לי כמו חלום. כל פעם אני אומרת לעצמי שאם לפני שנה היו אומרים לי שזה מה שהולך לקרות, הייתי מתקשה להאמין. תמיד סמכתי על עצמי וידעתי שזאת האהבה האמתית שלי והכיוון שאליו אני מכוונת, אך הוריי תמיד פמפמו לי ששום דבר הוא לא מובן מאליו, שאני צעירה ושזה תחום שאפשר להתעסק בו שנים ולא לקבל הכרה, והחל מהרגע שהתקבלתי לתכנית ועד הנקודה היום, כשאני מתחילה לצאת עם חומרים משלי, מאד חשוב לי לשמור על פרופורציות ולהמשיך לעבוד קשה וליהנות ולהעריך כל רגע".

"לעבוד עם מירי מסיקה מרגיש לי כמו חלום". מיקה והמנטורית. צילום: אורטל דהן

איזה מוסיקאי או מוסיקאית הם המודל שלך? ולאיזה קהל היית רוצה לפנות?

"אני מסתכלת על זמרות מצליחות בארץ ורוצה להיות כזו שמצליחה להתפרנס ולעבוד בתחום. אני מכוונת לכל הקהלים, מצעיר ועד מבוגר, לרגש ולגעת בכולם. הלוואי ואצליח".

את מאד צעירה, וכבר עכשיו יש לשירה שלך איכות מנוסה ובוגרת מאד. מאין את שואבת את הניסיון והביטחון והאמביציה האלו?

"תמיד הייתי בוגרת לגילי, ייתכן שבגלל זה אני גם מצליחה להגיש את השיר ולבצע אותו בצורה שנתפסת כמנוסה. הביטחון מגיע אלי פשוט בגלל שזה מקום שמאד נוח לי בו, ואני מרגישה בו מאד טבעית".

כוכבים רבים שפרצו בגיל צעיר (בישראל נועה קירל או עדי ביטי, למשל), מדברים לא אחת על המחירים הכבדים שעליהם לשלם למען ההצלחה. האם גם את כבר מרגישה בזה? האם ההתפתחות המקצועית שלך באה כבר עכשיו על חשבון חברים? לימודים? משפחה? את מרגישה שאת עוברת תהליך התבגרות מואץ בעקבות הכניסה המהירה לתעשייה הזאת?

"אני לוקחת בחשבון שאלו תחושות שאולי יגיעו בהמשך, אך בגלל שאני כל כך אוהבת ורוצה לעסוק בתחום הזה זה נראה לי מחיר שאני מוכנה לשלם. כרגע אני עוד לא מרגישה פספוס או הקרבה, וגם בלימודים אני ממשיכה להשקיע, למרות שללא קשר אלי, בגלל מגבלות הקורונה, זו תקופה מאד מאתגרת לכלל תלמידי ישראל ואני בתוכם".

מיקה משה. צילום: אוהד ארידן

את מגיעה ממקום קטן, קיבוץ בגליל העליון, ובאזור שלנו פחות או יותר כולם מכירים את כולם. איך ההרגשה להיות פתאום, וברגע אחד, מפורסמת? מרגש? מביך? אנשים כבר עוצרים אותך להצטלם?

"זה נכון. בקיבוץ, זה כמו משפחה אחת גדולה, אז אף אחד לא עוצר אותי מעבר ל'פרגוני מדרכות', שהיו גם בעבר, אחרי שהופעתי בחגים. אבל באמת, ברגע שאני יוצאת החוצה, ובעיקר למרכז הארץ, אני פתאום קולטת שמזהים אותי, וזה ממש מוזר. זה בעיקר נחמד לי, ואני משתדלת להישאר נחמדה לכולם. ברשתות החברתיות יש המון בקשות לברכות מצולמות, ואני פשוט לא מצליחה לעמוד בזה, אז ביחד עם המנהלים שלי קיבלנו החלטה לא לעשות רק לחלק ולאחרים לא, ולכן יצאתי  במסר שמבלי לפגוע באף אחד, זה בלתי אפשרי לברך את כל מי שמבקש ושאני מתחייבת בסיום הופעות וכשיתאפשר להצטלם עם כל מי שירצה".

שמעתי שיש לך גם כישרון משחק. האם יש לך כוונות להתנסות גם בתחומי במה אחרים? משחק? ריקוד? דוגמנות?

"ברור לי שדבר ראשון והכי חשוב זה שאני זמרת, ואת התחום הזה אני הכי רוצה לתחזק ולחזק, אבל לגמרי אשמח לשלב עוד מתחומי הבמה – מחזות זמר, תכניות טלוויזיה, קולנוע וריקוד. דוגמנית אני לא, אבל אם מישהו ימצא לנכון לשלב אותי בקמפיין כזה או אחר אני ממש לא אתנגד".

העולם שאת נכנסת אליו הוא עולם מאד לא פשוט. הרבה אמנים חוו הצלחות מטורפות ואז נפילות קשות לא פחות לצד הפרגון והמחמאות, פרסום מוביל לא אחת גם לשמועות זדוניות, או ביקורות טובות פחות. ובכלל, עכשיו, בתקופת הקורונה, תעשיית המוסיקה היתה אחת התעשיות שספגה את המכה הקשה ביותר. האם יש להורים שלך ולך גם חששות מהעולם שאת נכנסת אליו? איך אתם מתכוננים לקראת התמודדות עם העולם הזה?

"אז סוף סוף יש יתרון לכך שאני רק בת 13. המנהלים שלי כל הזמן אומרים לי שעושים הכול לאט לאט, ושאנחנו לא ממהרים לשום מקום. אני מבינה שיש נפילות ואכזבות וזה קצת כמו רכבת הרים, ואם אני אבין ואחווה שזה עושה לי יותר רע מטוב, אז לא בכוח. חשוב לי ולהוריי שאקח הכול בפרופורציות, שאהנה מהדרך ושאשאר נאמנה לעצמי ולדברים שאני מאמינה בהם, ובעיקר שאהיה מאושרת".

מצלמים בקיבוץ. צילום: פרטי

אפרופו שמועות, הגיעה לאוזניי שמועה, אני לא יודעת אם היא נכונה, שבמהלך הצילומים והתכנית נוצרה זוגיות בינך לבין זוהר זכרוב. תרצי לספר לנו על זה?

"ביני ובין זוהר נוצרה ידידות ושותפות לדרך במהלך הצילומים ושידור התכנית. אנחנו ממש צעירים, ולכן על אף שהיו גישושים זה לא התפתח למשהו רציני. זוהר כשרוני ביותר ואני ממש מפרגנת לו ומאחלת לו הצלחה גדולה".

עם משתתפי 'בית ספר למוסיקה'. צילום: אורטל דהן

עם שאר המשתתפים בתוכנית את שומרת על קשר?

"נשארתי בקשר טוב עם חלק מילדי התכנית ולמרות שאנחנו רחוקים פיזית, אני אוהבת אותם ומקווה שגם ברמה המקצועית אמשיך לפגוש את חלקם בצמתים שונים, ושנוכל לשתף פעולה בפרויקטים כאלו ואחרים. אני ממש מאמינה בכישרון של רבים מילדי התוכנית".

וידוי קטן: את השיר החדש שלך, 'יש לך אותך', אני לא יכולה לשמוע בלי לדמוע קצת. איך זה מרגיש לדעת שאת מסוגלת לגעת בכל כך הרבה אנשים, ולרגש אותם עד דמעות?

"וואו! זאת המחמאה הכי גדולה שיכולת לתת לי. זאת בעצם המטרה שלי, שאנשים יתחברו לשירים מהמקום האישי שלהם. זה ממש עושה לי טוב והלוואי ואמשיך לגעת ולרגש כך גם בשירים שלי בהמשך".

ולסיום – מה התוכניות שלך לעתיד? למה הקהל שלך יכול לצפות?

"אני מתכננת להמשיך ולהתפתח בתחום, להוציא עוד שירים, ואפילו להתחיל ליצור שירים בעצמי. מודה ומעריכה כל אחת ואחד שמחשיבים את עצמם קהל שלי; זה הכי לא ברור לי מאליו, ואשתדל להמשיך לגרום לכולכם קצת שלווה, נחת ואושר בעת שתאזינו לשירים שלי".

פורסם לראשונה בגיליון 240 מיום 4 בנובמבר 2020

אולי יעניין אותך גם:

יאיר רוזנבלום. צילום: האוסף המשפחתי
תמיד עולה המנגינה
מתגעגעים ליאיר: מופע הצדעה למלחין והמעבד...
1
במקום חתונה, שתי לוויות
נוי זעפרני ויובל רביע לא זכו להיכנס יחד לחופה...
1
שירת המקהלה
כמו כולם, גם מקהלת הגליל העליון נאלצה לחשב...

Education Template