לייף סטייל

ט"ו בשבט כל השנה

בין אם אתם גרים בבית צמוד קרקע, או בבניין קומות; בין אם אתם חובבי אורבניות מודרנית או פשטות כפרית; פילוסופיית העיצוב הביופילי תחבר אתכם למהות הכי טבעית שלכם

האזינו לכתבה

Getting your Trinity Audio player ready...

ביופיליה שלי

חשבתם פעם כמה שעות ביום אנחנו מבלים בתוך מבנים ומקומות סגורים? בבית, במשרד, בחנויות ואפילו באוטו. כשטבע האדם משחר בריאתו הוא להיות בחוץ, אורח החיים המודרני מרחיק אותנו למעשה מעצמנו. בשנים האחרונות יותר ויותר בתי מגורים ומקומות עבודה מאמצים את החיבור בין הפנים לחוץ ובכך מעוררים את החיבור לטבע. הביופיליה (The Biophilia Hypothesis) היא השערה שפותחה בעידן החדש, לפיה קיימת נטייה אנושית מולדת לחיפוש קשרים עם הטבע, ובפרט עם יצורים חיים אחרים. פירוש המונח ביופיליה הוא "אהבת החיים או מערכות חיים". בתחום האדריכלות, עיצוב ביופילי הוא אסטרטגיית עיצוב המשלבת חיבור מחדש של אנשים לסביבתם הטבעית.

ואיך סביבה שכזו תורמת לנו? המרחב הביופילי הוגדר כסביבה המחזקת את החיים ותומכת במרכיבים הסוציולוגיים והפסיכולוגיים שלנו. במילים אחרות, יש לסביבה כזו השפעה מיטיבה על החיים היומיומיים שלנו באופן הכי ישיר, אישי ופשוט, למשל: הפחתת לחץ ומתח נפשי; שיפור מצב הרוח; מניעה וטיפול בדיכאון וחרדה; שיפור בקשב, ריכוז וזיכרון; החלמה מניתוחים וטיפולים רפואיים; עידוד פעילות גופנית; חיזוק מערכת החיסון; הורדת לחץ דם; מניעת מחלות לב וכלי דם; הפחתת סיכון למחלות נוספות, ועוד.

השבוע אנחנו חוגגים את ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות, המסמל את סיומה של שנה חקלאית אחת ותחילתה של שנה חקלאית חדשה, וזה בדיוק הזמן לחבר את עולם הצומח לעולם העיצוב. הטבע שלנו יוצר את הגוונים, העיצובים והמרקמים הכי יפים שיש, כאלה שאין להם מתחרים משום מקור אחר, אז שלא נחגוג אותם? בדיוק בשביל זה הכנתי לכם מדריך שימושי ליצירת ירוק בעיניים לכבוד החג הכי מצמיח בשנה.

חגיגה בבית

בעיצוב הביופילי המטרה היא להרחיב את המקום שתופס הטבע בעיצוב של חללים פנימיים, גם כשמדובר בסביבה אורבנית מובהקת, למשל דירות בקומות גבוהות בבנייני מגורים, חללי עבודה ועוד. במסגרת עיצוב זה, המטרה היא הכנסת אלמנטים מהטבע לחללי העבודה או המגורים כדי לפצות על הריחוק מהטבע ברוב שעות היום. דוגמאות לכך הן שימוש בכמויות גדולות של צמחים, שילוב חומרים מהטבע בעיצוב, כמו עץ, טקסטיל טבעי ואבן, יצירת חללים פנימיים במרחב כדי לאפשר אוויר וזרימה בין רהיטים או אביזרי נוי שונים.

רבים מכם ימהרו בוודאי להכריז שהם לא פחות מרוצחים סדרתיים של צמחים, כאלה שאין להם סיכוי להצליח עם העיצוב הביופילי הזה. אבל החדשות הטובות הן שזה לא בגללכם. הסיבות לכך נעוצות בזה שאולי לא ידעתם להתאים את הצמח הנכון לחלל שלכם או לקחתם צמח רגיש מידי (לרוב היפים האלה עם העלים הצבעוניים שמפתים אותנו הם הכי מאכזבים). אז הנה לפניכם רשימה חלקית של צמחים שאפשר להכניס לבית, כאלה שהם לא פראיירים ונראים במיטבם גם תחת משטר הזנחה איכותי:

למתחילים: פוטוס, סנסיווריה, פיקוס גומי, ירקה, יהודי נודד – זקוקים להשקיה יחסית מועטה, ויכולים להסתדר עם מעט אור (אבל צריך אור, כן? לא לשים בחדר חשוך).
למתקדמים: ביגוניות על שלל צורותיהם, מונסטרה, פילדנדרון, ספטיפילום – זקוקים לחדר מואר או מרפסת מוצלת, השקיה סדורה בערך אחת לשבוע.
למומחים ויודעי דבר: פילאה, שרכים, סחלבים, קלתיאות, אלוקסיה – מצריכים דישון של אחת לחודש בערך, השקיה סדורה של בין פעם לפעמיים בשבוע. הם אוהבים שפע של אור ליד החלון או במרפסת מוצלת, והם יודו לכם על גיזום והפרדת ייחורים בעת הצורך.

חגיגה בגינה

ואם כבר ט"ו בשבט, אי אפשר בלי קצת נטיעות בחוץ. בשבועות הקרובים ניתן להתחיל לשתול את ירקות הקיץ. אבל ראשית, הכינו את האדמה: כדאי להקפיד על הוספת כמות נדיבה של קומפוסט ותיחוח עמוק, להגביה מעט את הערוגות, ולקראת החום הגדול מומלץ מאוד להוסיף חיפוי קרקע כמו רסק גזם, עלים יבשים, קש וכדומה.

אז מה שותלים?
ירקות האביב והקיץ הם משמחים וצבעוניים וברובם כבר לא מתחבאים מתחת לאדמה כמו שורשי החורף:

ראשונים יעלו ויבואו נציגי משפחת הסולניים: עגבניות, שרי, פלפלים, פלפלים חריפים, חצילים.
אחריהם יגיעו נציגי משפחת הדלועיים: מלפפונים, קישואים, אבטיחים, מלונים, דלעות, פקוס.
חמודים לא פחות הם נציגי הפרפרניים: שעועית ירוקה וצהובה, שעועית תאילנדית, לוביה.
זנים משמחים נוספים: במיה, חמניות, תירס.

ואיך נאכל את הירקות בלי תיבול?
בגינת התבלינים ניתן להתחדש במיני בשמים ריחניים: אורגנו, זעתר, זוטה, מרווה, שיבא, פיגם, למון גראס, לואיזה, רוזמרין, בזיליקום, נענע, מנטה, מליסה, לוונדר, גרניום לימוני ועוד.

ומה עם האילנות הגבוהים?
עכשיו עדיין זמן טוב לשתול נשירים כגון: רימונים, תאנים, אפרסקים, שזיפים, משמשים, נקטרינה, תפוחים, אגסים, שקדייה וגפן.

ואיך שותלים עץ? בקלות:

חופרים בור עמוק במעט משורשי העץ, ורחב מהם פי שניים.
את האדמה שהוצאנו מערבבים עם 30% קומפוסט, מחזירים מעט ממנה לתחתית הבור.
מניחים את השתיל בבור ומכסים בשאר האדמה. מקפידים שכל השורשים יהיו מתחת לאדמה.
חופרים סביב העץ תעלה הגדולה במעט מנוף העץ, ומשקים בזרם חלש עד להצפה כדי שכל כיסי האויר ירדו.
בימים שאחרי השתילה חוזרים ומשקים כמה פעמים.
כדאי לייצב עצים צעירים עם שני מוטות.