לאורך ההיסטוריה עמדו סטודנטים לא אחת בראשן של מחאות ומהפכות. דוגמאות בולטות לכך ניתן למצוא בשנות השישים בתנועה לזכויות האזרח בארה"ב, ובשנות השבעים בשביתת הסטודנטים כמחאה על מלחמת וייטנאם. בצרפת שינתה מחאת הסטודנטים של מאי 68' את כל תפיסת זכויות האזרח באירופה, ובארץ הובילו סטודנטים בשנת 2011 את מחאת האוהלים ומחאות נוספות נגד שחיתות שלטונית, בעד צדק חברתי ועוד. גם דור הסטודנטים של ימינו פעיל וחולם, וכשאחת הבעיות המרכזיות של ימינו נעוצה במנגנונים הכלכליים, הוא מייצר כנגדם אלטרנטיבות.
האופן בו צורכת התרבות המערבית שפע מוצרים בזול, עולה לנו ביוקר. היא מובילה לניצול יתר של משאבים ולהתחממות גלובלית; משבר האקלים מעורר בעיות הגירה; הגלובליזציה ומעבר הסחורות צורכים אנרגיה אדירה לשינוע ומזרזים תפוצת מגפות; ובכלל, השיטה הכלכלית מעודדת אוכלוסיות מפותחות לצרכנות רגשית ולא מודעת, ומשעבדת אוכלוסיות שלמות במדינות מתפתחות לשרת את אותם ביקושים.
אל מול מעגל כלכלי הרסני זה, יש המנסים לקדם אלטרנטיבה אתית – העדפת מוצרים ב'סחר הוגן', תנועה חברתית שנועדה לקדם שינוי בשיטה הכלכלית, כדי להבטיח תנאי עבודה ושכר הוגנים לאוכלוסיות הנמצאות בתחתית שרשרת המזון של התאגידים. כך נאבקים הפעילים בניצול אוכלוסיות מוחלשות ומציעים אלטרנטיבה לתרבות המבוססת על צריכת יתר ופגיעה במשאבי טבע. בשנה החולפת החלה במכללת תל-חי פעילות סטודנטיאלית ערה לקידום העניין, והסטודנטים הפעילים הצטרפו לתנועה הרחבה המקדמת סחר הוגן בעולם.
מעוני לעבדות מודרנית
נסרין שייח נולדה בכפר רוג'ורה, יישוב זעיר על גבול הודו-נפאל. בילדותה החלו נשות הכפר בו חיה לעבוד במפעל טקסטיל. גם נסרין עבדה במפעל מדי יום, בלי אפשרות לדמיין מציאות אחרת, ללא תנאי היגיינה סבירים, ללא חלונות ואוורור, ללא הפסקות או חופשות מחלה. כעבור עשרים שנה נמלטה מהמפעל והסתובבה חסרת כל ברחובות קטמנדו, שם פגשה את לסלי ג'ון, נזיר אשר סייע לה להסתדר ושימש לה דמות אב. כיום היא חיה בארה"ב, מספרת את סיפורה כדי לעורר מודעות באשר לעבדות המודרנית, ופועלת לסייע לנשים במדינות מתפתחות להשתקם תעסוקתית.
עוני קיצוני, מחסור, חולי ורעב, מאלצים רבים כנסרין שייח לשעבד את עצמם ואת משפחותיהם לכל חייהם תמורת משכורת זעומה ולא יציבה. תופעה זו רק מחמירה כתוצאה ממשבר האקלים: חקלאים מאבדים את אדמתם כתוצאה ממידבור (תהליך היהפכותם של אזורים פוריים למדבריות), משפחות בורחות ממציאות אלימה של מלחמות על מקורות מים, אנשים שכפרם הוצף נודדים הלאה, ומספר פליטי האקלים ההופכים לעבדים מאמיר מדי שנה. חוק נגד עבדות קיים, אמנם, בכל מדינות העולם, אך ברבות מהן הוא כלל אינו נאכף. על פי ארגון העבודה הבינלאומי, ה-ILO Labour Organization International)) כ-25 מיליון בני אדם עובדים כיום בכפייה, 71% מתוכן נשים. 115 מיליון ילדים בין הגילאים 14-5 עובדים, לרוב בעבודות חקלאיות במשק המשפחתי או בעבודות כפייה במפעלים סגורים. לא אחת מתבצעת העבודה בסביבה לא בטוחה ותוך סיכון גופני.
איך נלחמים בעבדות המודרנית?
רובנו מתנגדים לעבדות; רובנו רוצים לשמור על כדור הארץ. לפיכך, על האיום האקלימי והשיטה הכלכלית הלא הוגנת להיות בראש סדרי העדיפויות שלנו, ממש לצד מספר המחוסנים או המצב הביטחוני בישראל. זהו עניין קיומי, לא פחות.
ארגוני 'סחר הוגן' פועלים בעולם כבר מעל ל-25 שנה. אחדים מהם מעניקים תווי סחר הוגן למוצרים מפוקחים אשר עמדו בכל הקריטריונים המתבקשים במהלך ייצורם: שוויון מגדרי בתנאים ובשכר, פגיעה סביבתית מווסתת, תשלום פרמיות לבניית תשתיות קהילתיות, תנאי עבודה שאינם מסוכנים, שכר המאפשר רמת חיים מספקת ושקיפות לאורך כל שרשרת האספקה, כלומר כל התחנות בהן עובר מוצר מהפקת חומר הגלם ועד התוצר הסופי. אם ניקח, לצורך העניין, חולצה, הרי שכשהכותנה גדלה בדרום אפריקה, הטוויה נעשית בתאילנד, הצבע מופק בקונגו, הצביעה בפקיסטן, התפירה בבנגלדש, וההדפס, התווית והמותג בסין, עובר כל מוצר בלא פחות משש מדינות. במידה ומדובר בחולצה שזכתה בתו סחר הוגן, נוכל להיות בטוחים שכל אחד מהפועלים בתהליך הייצור עבדו מבחירה וזכו לתנאים סוציאליים ראויים.
במספר מדינות בעולם נחקקה חקיקה האמורה להגביל ולאסור על חברות לפגוע בעובדים לאורך שרשראות הייצור, אך על פי רוב היא איננה נאכפת. דווקא בארה"ב הקפיטליסטית ישנם הכי הרבה חוקים ורגולציות למניעת ניצול עובדים, הודות למודעות הציבורית הגבוהה. גם בבריטניה כבר מודע ציבור הצרכנים לחשיבותו של סחר הוגן ומכיר את התו של 'Fair Trade'. בישראל, למרבה הצער, אנחנו עדיין לא שם. הפעילות בארץ החלה בשנת 2018 ביוזמתם של שני חיפאים צעירים, רז פרוגל ועומר דיליאן, והיא כוללת פנייה לחברות בדרישה לשקיפות ובירור מקורות האספקה של המוצר, הכשרת אנשי חינוך והרצאות במגוון מסגרות, פרסום ומעקב אחר מוצרים בסחר הוגן הזמינים בארץ ופעילות ברשתות החברתיות. ב-2020 החלו פרוגל ודיליאן לגייס שגרירים גם במכללות והאוניברסיטאות ברחבי הארץ, אשר יסייעו להפכם לקמפוסים של סחר הוגן. כדי שאוניברסיטה או מכללה יוכרו ככאלו, עליהם לעמוד במספר קריטריונים: קבוצת סטודנטים פעילים, זמינות מוצרי סחר הוגן בקפיטריה, צוות מתוך סגל המכללה הפועל לקידום את הנושא, עריכת שינויים הדרגתיים בתהליכי הרכש שמבצעת המכללה בכוונה לעבור לחברות ידידותיות יותר.
בשנה החולפת רכשו הסטודנטיות והסטודנטים המובילים את הפעילות בקמפוסים בארץ כלים מקצועיים וידע בהתנהלות תאגידית, כלכלה, סביבה וצדק חברתי; התקיימו פגישות של כלל הסטודנטים המובילים סחר הוגן באקדמיות, בליווי מקצועי של רז פרוגל, מייסד 'סחר הוגן ישראל'. גם כאן, במכללת תל-חי, החלה פעילות מבורכת: עוד בטרם החלה שנת הלימודים האקדמית, נפתחה קבוצת וואטסאפ עם פעילות ומתעניינים רבים. במהלך השנה התגייסו פעילות ופעילים כדי לדבר בקצרה על סחר הוגן בסופי הרצאות, ולחשוף סטודנטים רבים ככל האפשר אל הנושא. נערכו רכישות מרוכזות של מוצרים בסחר הוגן, התקיימו מעגלי שיח, דוכני הסברה ופגישות עם פעילים. את הליווי האקדמי נתנה ד"ר תמר ברקאי, ראש החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה במכללה, העוסקת בתחום האחריות התאגידית.
רוצים לקחת חלק במגמה ולהשפיע?
אפשר להילחם בתופעת העבדות המודרנית תוך בחירה מושכלת ומודעות. תאגידים הם גופים חזקים; הם אינם בוחלים באמצעים ואינם מתחשבים בשיקולים הומניטריים, אך יש להם בטן רכה בכל הנוגע לתדמית הציבורית ולמיתוג, וכאן ממש נמצא הכוח שלנו כציבור. עלינו לזכור כי זו איננה בעיה אשר נמצאת הרחק אי-שם, ולהיות מודעים לכך שבכל קנייה שלנו מתאגיד בינלאומי אנו נותנים אישור לתופעת העבדות, מחזקים את התאגיד ואת המציאות המורכבת. האחריות המוטלת עלינו כצרכנים היא להכיר בתופעה ולדבר עליה, להתקשר לנציגי שירות בחברה, לשאול שאלות, לבדוק חלופות.
מה עוד אפשר לעשות? לצמצם את הצריכה, ולא רק בתיאוריה; לבדוק האם יש באזור בעל מלאכה מקומי שיוכל לייצר מוצר איכותי, מחומרי גלם איכותיים, שיימכר במחיר הוגן וילווה אותנו לאורך שנים. לבדוק את האפשרויות, ולאט-לאט לשנות את הכיוון לטיפוח כלכלה הוגנת, מקיימת, מקומית.
זאת ועוד – עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית, יוכלו לא רק הסטודנטים, אלא כל אחד מכם להצטרף לפעילות או להשתתף ברכישה המרוכזת, ולרכוש במחיר מוזל קפה, שוקולד, קשיו, תה ומוצרים נוספים בסחר הוגן.
פורסם לראשונה בגיליון 248 מיום 20.10.2021
