fbpx

מי זה, תן או שועל?

צילום: גל אריאלי, רט"ג
כבר כמה לילות שאורח נדיר, לבוש כותונת פסים, נצפה משוטט בפאתי איילת השחר, כשהוא אינו חושש להתקרב לבתי היישוב. אולי זה המראה המיוחד שלו, אולי אלה האגדות האורבניות שנקשרו בשמו, מה שבטוח – הוא הצליח לעורר את סקרנותם של המקומיים, שרגילים לִילָלוֹת התנים ולצווחות השועלים, אבל פחות לצחקוקים המשונים של הצבוע ● בתחילת השבוע לכדו אותו פקחי רט"ג על מנת להעבירו למקום מרוחק ובטוח יותר בטבע, אז גם התברר שזו בכלל "היא" ולא "הוא"
האזינו לכתבה
Getting your Trinity Audio player ready...

האגדה

בערבית הוא מכונה 'דבה' (או ד'בע), והוא אולי החיה עם המוניטין הגרוע ביותר מבין חיות הבר שאנחנו מכירים במחוזותינו. כל מי שצפה ב'מלך האריות' לא יכול לשכוח את הסצנה האייקונית ההיא, שלא הותירה אף עין יבשה (כן, גם בקרב המבוגרים), בה חבורת הצבועים הכעורים והמנוולים עוזרת לסקאר הרשע להרוג באכזריות את מופסה האהוב. אבל עוד הרבה לפני שיצא הסרט, נקשרו בשמו של הצבוע מיתולוגיות שונות ומשונות מתחום האימה והמסתורין, בהן הוא מתואר כחיה רעה ומעוררת סלידה, בעלת צחוק מרושע ויכולת הפנוט קטלנית, כאשר כל תכליתה הוא הרג ואכילת הקורבן. ניתן לשער שתדמיתו המפחידה נשענה על שתי תכונות שאכן מאפיינות אותו – הוא אוכל שאריות פגרים ומשמיע קולות דמויי צחוק תוך כדי לעיסה.

מתוך 'מלך האריות'. צילום מסך

המציאות

הצבוע המפוספס הינו המין היחיד בארץ ממשפחת הצבועיים וגְדול הטורפים היבשתיים בישראל. הוא פעיל בלילה, בדרך כלל נצפה כיחיד, ומצוי בכל חלקי הארץ (בצפיפות גבוהה באזור הכרמל). על פי הערכות איגוד שמירת הטבע העולמי מספר הצבועים המפוספסים בעולם עומד על פחות מ-10,000 פרטים והאוכלוסייה הכוללת מוגדרת במגמת ירידה. במזרח התיכון מצבו מוגדר בדרגת סיכון חמורה אף יותר. הצבועים אוכלים פגרים, אך ניזונים גם ממקורות אחרים כמו בעלי חיים קטנים, אשפה, מזון חתולים, פירות וירקות. הם נחשבים ל'סניטרים' של הטבע כיוון שבאכילת הפגרים והפסולת הם מנקים את הסביבה ומונעים הפצה של מחלות.

האדם והצבוע

חיות בר נמנעות מטבען מעימות עם בני אדם, וכך גם הצבועים. בישראל לא תועדה מעולם תקיפת אדם על ידי צבוע מפוספס, אך יחד עם זאת, חשוב לזכור שסביבת האדם אינה מקומו הטבעי וכמו כל חיית בר התנהגותו עלולה להיות בלתי צפויה ולסכן אותו ואותנו.

בשנים האחרונות הפסולת שאנו משאירים, זמינות המזון וכמותו מושכים את הצבועים מן השטחים הפתוחים אל יישובי האדם. הם למדו להתרגל לקרבת האדם ולאבד את הפחד ממנו, ומתועדים בתדירות הולכת וגדלה בקרבת יישובים. "כל חיה מתקרבת למקום שכדאי לה", אומר ד"ר עמית דולב, אקולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים, "מבחינתה זה אוכל לעומת סיכון. באופן רגיל כל חיה מפחדת מאנשים, אבל ככל שאנחנו מייצרים פחות הרתעה ויותר מקורות אוכל אנחנו למעשה מייצרים עבורה בופה מזמין ומפתה  – פחים פתוחים, אנשים שמשאירים אוכל בחוץ לחיות מחמד, רפתות לא מגודרות ועוד. אנחנו חייבים לשמור את סביבתנו נטולת פסולת אורגנית".

ד"ר עמית דולב, אקולוג מחוז צפון, רשות הטבע והגנים

בתחילת השבוע, לכדו פקחי רשות הטבע והגנים את הצבוע: "חיכינו כמה ימים לראות אם הוא חוזר בעצמו לטבע", מסביר דולב, "אך כשראינו שהוא נשאר ביישוב הרבה זמן, החלטנו ללכוד אותו כדי לנסות לצמצם קונפליקט ולהרחיקו מסביבת בני האדם. העברנו אותו לשטח פתוח מתוך תקווה שלא יחזור, שמנו עליו משדר ואנחנו מקווים שיתאקלם. אם מישהו נתקל בצבוע עם משדר עליו מוזמן לצלם ולשלוח לנו".

אלון רייכמן, זואולוג טורפים מחוז צפון, רשות הטבע והגנים

מה אפשר לעשות?

● אל תתקרבו לצבועים ואל תאכילו אותם. קרבה גורמת לצבוע לאבד את הפחד הטבוע בו מבני האדם.

● יצבו וקבעו היטב את פחי האשפה, ודאו שהם סגורים.

● השגיחו על חיות המחמד שלכם ואל תשאירו להן מזון זמין על הקרקע.

● ביישובים חקלאיים גדרו כראוי מתקני גידול של בעלי חיים המוחזקים מחוץ לבית (לולים, דירים, רפתות ופינות חי), והקפידו לפנות פגרים בהתאם לתקנות משרד החקלאות והשירותים הווטרינריים.

אולי יעניין אותך גם:

1
הנורית פורחת שוב
מה נשתנה הפסח הזה? כמעט הכל. רק האביב פורח...
pexels-rachel-claire-811240611
פרס החדשנות לקוויאר המגויר
גם בימים אלה, כשקיבוץ דן מפונה וסופג ירי...
IMG-20240409-WA0021
לאן הברווזים עפים כשהאגם מופגז?
את היען תמרנו בעזרת קרטון, לשקנאים אורגן...

Education Template