fbpx

כל חייט וקול כלה

שבת שגרתית אצל החייטים; חפשו את ההבדלים. צילום: מהאלבום המשפחתי
מה קורה כשאחיך מתאהב באחותה של אשתך והופך לגיסך, ולהיפך? ואיך זה מרגיש כשלילדים שלכם ושלהם יש אותם סבים וסבתות? ● חשבתם שזוגיות ומשפחה זה מסובך? תשאלו את האחים חייט והאחיות קול
האזינו לכתבה
Getting your Trinity Audio player ready...

אם לפתוח בציטוט הטולסטויאני הכה-משומש, "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו" – משפחת חייט מכפר הנשיא לקחה את המשפט הזה לטופ. מדובר בשתי יחידות משפחתיות נפרדות שבהן שני אחים בני הקיבוץ, אורי ונדב חייט, נישאו לשתי אחיות ביולוגיות, רננה וטל קול, במקור מיהוד.

רננה וטל בילדותן. צילום: האלבום המשפחתי

מעבר לנתון ההתחלתי הייחודי והג'וסי הזה – אם אתם זרים שנקלעו לכפר הנשיא, תניחו שמדובר בשתי משפחות שפחות או יותר שיכפלו את עצמן, למעט הפרשים קלים בגילאי הצאצאים. עם כל השטחיות שבקביעה מהצד – הם נראים די אותו הדבר, פיזית וסוציולוגית. רביעייה חמודה של בני 40 וקצת שגרה בכיף תחת ההגדרה המילונית של "אנשים יפים" – כאלה שעדיין פוקדים יחד מסיבות טבע ומצליחים לשמור בקלילות על הגרוב והחיוך, למרות נטל החיים בחום ממוצע של 37 מעלות צלזיוס. על זה תוסיפו את ההצלבות הפנים-משפחתיות, כמו במחזמר הנושן 'שבע כלות לשבעה אחים' – רק שבמקום הג'ינג'ים הכפריים והחצאיות התפוחות מצפון מערב ארה"ב בפיפטיז, מקמו אותם בבגדי ים ועם פריזבי אחר הצהריים בבריכה בקיבוץ.  

גם מבחינת העיסוקים, הם די חופפים בתוך הזוגיות. רני היא מעצבת גרפית עצמאית ועסוקה (שגם עיצבה את האתר החדש של המגזין שאתם קוראים כעת) שמנהלת את 'רני סטודיו לעיצוב'; אורי בעלה מנהל אולפן במרכז הסימולציות בתל-חי, וכתחביב מתקלט ויוצר מוזיקה אלקטרונית. טל היא מדריכת פילאטיס נערצת ומעסה מופלאה, בעלת הסטודיו לפילאטיס 'קול הגוף' בקיבוץ ונדב בעלה הידרותרפיסט ומדריך שחייה. זה לא יהיה ספויילר אם יוגשו כבר עכשיו המסקנות, אחרי מפגש עולץ של שלוש שעות, עם ברז פתוח של אוזו בחמישי בלילה במרפסת של טל ונדב (כשהילדים מסרבים להירדם ברקע):

א. הם אכן באותו וייב, וזה לא משהו שרואים בכל המשפחות כשהן מתחילות להסתעף ולהסתבך.

ב. כנראה שזוגות – וגם גיסים – לגמרי לא חייבים להיות ניגודים כדי שזה יעבוד.

ג. הם בדיוק הרביעייה שאנחנו צריכים לרגע אסקפיסטי מרענן ורומנטי בט"ו באב הזה, ממש עכשיו.

עזבי אותך, הוא חננה!

קחו 17 שנים אחורה.

אורי ורננה ("רני" להלן), היום בני 44, הם סטודנטים בתל-חי במגמה לאנימציה וקולנוע. "גרתי אז במעיין ברוך. בשנה השלישית היה פרויקט של עשיית סרט יחד, וככה הכרנו. התחתנו ב-2010 ועברתי לכפר הנשיא", רני מספרת. עקב הנישואים וההיכרויות המשפחתיות הנלוות, נחשפו גם טל ונדב, בני 40, זה לזה. שניהם גרו במרכז אז, לכל אחד היה בן זוג אחר, כלום לא קרה והחיים המשיכו במסלולם. "טל גרה בתל אביב, היא הייתה מאגניבה כזאת על טוסטוס. ואז, באותה השנה, היא באה לכפר הנשיא לבקר וקלטה שפה יותר טוב".

רננה, אורי והילדים. צילום: האלבום המשפחתי

אורי, כשפגשת את טל חשבת שהיא דומה לרני? ראית איך היא שורדת את המבטים בחגי המשק והופכת לחברת קיבוץ?

"ממש לא. לא הבנתי איך היא אחותה. ג'ינס צמוד כזה, מעיל עור וטוסטוס, מאוד תל אביבית כזאת, הסתובבה בברנז'ה של הרקדנים. לא ראיתי את הקשר. רני ממש לא עירונית מבחינת המנטליות, טל הייתה יצור של העיר במאה אחוז".

חרף הסקפטיות הנ"ל, טל סגרה עניינים במרכז והתמקמה, חופשיה ומאושרת, ביחידת אירוח בכפר הנשיא. בלי כל קשר, עזב נדב את רמת גן, חזר צפונה ואייש בבריכה את עמדת המציל. וכשכולם עבדו והזיעו, התפננו שניהם בבריכה.

אבל הייתה לכם היכרות קודמת. מה הייתה המשמעות שלה?

נדב: "לא היה שום קליק".

טל: "נפגשנו כמה פעמים עם המשפחות, נסענו לטיול ביחד, היינו כאמור במערכות יחסים אחרות. ואמא שלי אמרה לי: 'מה את אומרת על נדב?', ואמא שלו אמרה לו את אותו הדבר. אמרתי לה: 'על מה את מדברת?! אני בכלל בזוגיות והוא גם חננה'".

נדב: "אני הייתי חננה, היא הייתה זקנה".

טל: "בחתונה של רני ואורי גם ליווינו אותם לחופה, שנינו. לא היה שום דבר".

נדב: "דווקא הייתה תקשורת טובה. בחתונה היא שאלה אותי איך היא נראית ואמרתי לה שהיא כתומה".

טל: "שמו לי מלא מייק-אפ כתום והוא אמר את האמת. מאוד הערכתי את זה. ישר הלכתי לצימר והורדתי את הכל".

רננה וטל. צילום: האלבום המשפחתי

חתול שחור, חתול לבן

בחזרה לבריכת הקיבוץ, 2010.

נדב התחיל לימודי וואטסו. טל כבר הייתה מטפלת וואטסו. "ביום הראשון של הקורס נתנו לנו טעימה ונורא התלהבתי מזה. ישר סיפרתי לה", הוא אומר. אז הם פתחו סשן טיפולי מים בבריכה החמה הטיפולית בקיבוץ והתחילו להתיידד. טל עברה לחולתה, "אבל כל הזמן מצאתי את עצמי באה לכאן לכל החבר'ה שהכרתי ולבריכה. היינו ביחד כל היום, עשינו וואטסו והיינו חברים טובים".

עם הזמן התחיל להתפתח לו גם "משהו רומנטי בשושו. זה היה מפחיד. אם זה לא היה מצליח, היה מסוכן", טל ממשיכה. "ארבעה חודשים אף אחד לא ידע עלינו. היה לי חתול לבן ולנדב היה חתול שחור וכשהייתי באה לישון אצלו, שני החתולים היו הולכים אחרינו ומלווים אותנו. בבוקר היינו מוצאים אותם ביחד בספה".

אבל שו שושואיזם? נו, קיבוץ.

רני שמחה לדווח שידעה על הזיווג אחרי פחות מארבעה חודשים.

זה התקבל בהפתעה?

נדב: "קיבלתי הודעת טקסט מאורי: 'מעתיקן'".

אורי: "זה סוג של 'בנה את עצמו', אני חושב שזה התחיל לקרות לאט לאט. לפני זה, כשהם רק הכירו, אמרתי שאין מצב שזה קורה, ואז הם הפכו לחברים ואמרתי שאין מצב שהם יתחתנו, ואז הם התחתנו וכל מה שאמרתי שאין מצב – קרה. הקשר שלהם נבנה לי מול העיניים אבל הייתי בהכחשה. זה היה מוזר, לא משהו שהכרתי. במיוחד במקום כזה קטן כמו קיבוץ. אבל אתה מבין שזה המצב וזהו, קיבלתי את זה. לא היה פה עניין של להתרגל. היום זה כבר לא אישיו, זה מרגיש טבעי".

טל: "אנחנו אומרים שאנחנו הגרסה המשופרת של רני ואורי".

רני: "כל המשפחה מאוד שמחה כשהם יצאו עם זה. היו אולי חששות של 'יו, מה יקרה אם…'".

טל: "כשהודענו זה היה כזה: 'אוקיי, את המשפחה אנחנו מכירים, את הגיסה אנחנו מכירים, לא צריך להפגיש את כולם עוד הפעם'. בכלל, כשהגעתי לקיבוץ, ההורים של נדב ואורי קיבלו אותי מאוד יפה בגלל רננה, אז לא היה את השלב בזוגיות של להכיר את המשפחה. נדב יתקן אותי אם אני טועה, אבל מהר מאוד הרגשנו שזה זה, ושאם אנחנו מגלים לכולם אז הולכים על זה לגמרי. היינו כבר בני 28 וכל אחד מאיתנו כבר חיפש בית וילדים ומשפחה".

רני: "אני צחקתי על טל כי אני נסעתי להודו ואז היא נסעה אחרי, ואז אני עברתי לצפון והיא עברה אחרי, ובסוף זה. טל ואני תמיד היינו חברות טובות, מגיל 18. עכשיו אנחנו צוחקות על זה שאנחנו גם גיסות".

נדב: "ואני ואורי לא היינו חברים טובים".

אורי: "אנחנו בסדר גמור, ביחסים טובים".

טל (צוחקת): "אני חושבת שרני ואני מחזיקות את הקשר המשפחתי שלכם. בלעדינו לא הייתם נפגשים".

המשפחה בחתונת טל ונדב. צילום: האלבום המשפחתי

מעייף ת'סבתא

והנה אחד היתרונות הראשונים של הסיפור הזה – צימצום לוגיסטיקות. רשימת המוזמנים לחתונה של טל ונדב הייתה זהה לזאת של רני ואורי (שהיו כבר הורים לתאומים גידי ומולי, בני תשעה חודשים בחתונה של האחים הצעירים). "בהזמנה שלנו היה כתוב משהו כמו: 'מוזמנים בשנית, לאותה המשפחה'", טל אומרת.

איך זה עובד עם הילדים?

"הילדים שלנו הם בני דודים משני הצדדים", אומרת רני, "הם גדלים כמו אחים (טל ונדב הורים לליאור, 8, אופיר, 5, ולביא, 3, ע"ט). שתי האמהות שלנו עיראקיות ושני האבות אשכנזים, אז הילדים אוכלים הרבה קובה".  

אז מה היתרונות והחסרונות של המצב הזה?

רני: "החסרונות הם שיש את הפחד הזה, שאת יודעת שאם זוג אחד מאיתנו ייפרד אז זאת משפחה וזה יהיה מסובך. אם יש בעיות ביחסים אז יש עוד משהו מעבר שצריך לחשוב עליו. לגבי היתרונות – אני מאוד שמחה שטל חיה לידי, זה מדהים שהילדים שלנו חיים אחד עם השני. אנחנו אוכלים הרבה ארוחות שישי ביחד ומטיילים ביחד, נמצאים בשבתות וחגים ביחד".

אורי: "אנחנו חמולה, יש עזרה אם צריך".

טל: "כבר שנתיים ברצף שאנחנו מאמצים ביחד בני נוער מהמכינה הקדם-צבאית של כפר הנשיא, שזה מגניב. מבחינתי החסרון הוא שיש פחות סבתא. כשהתאומים של רני נולדו היה מאוד קשה והסבתות כל הזמן עזרו, ואז הגענו אנחנו ו-'עוד פעם תינוק?! רק יצאנו מהתאומים!'. הן רוצות לנוח בסופי שבוע. אני כל הזמן אומרת לרני: 'גמרתם לי על הסבתות'".

טל, נדב והילדים. צילום: מהאלבום המשפחתי

אז יש קטע של לשריין מראש את הסבתות? המירוץ לנעיצת הסיכה בלו"ז?

רני: "כן, על זה אנחנו רבים. אם יש מסיבה וכולנו צריכים ללכת, אז זאת לפעמים בעיה".

טל: "עכשיו זה קצת יותר קל, כי התאומים גדלו וצריכים פחות שמירה. יש לציין שאמא של נדב ואורי מאוד נהנית מזה שיש לה כלות. כל הזמן יש לה בגדים שהיא רוצה להעביר, והיא כל הזמן מבשלת ורוצה לתת, ואנחנו משתפות איתה פעולה. היא מחבקת ועוטפת אותנו והיא סבתא מדהימה, כמו אמא שנייה ומאוד חמה. אנחנו באים מבתים שונים, הם באים מבית שיש בו שלושה בנים (האח הצעיר של אורי ונדב מתגורר גם הוא בקיבוץ, עם אשתו ושלושה ילדים) ולא חוגגים יום הולדת להורים, לא עושים שום דבר ליום נישואים עגול. אנחנו מגיעות ממשפחה מאוד חמה ומפנקת. יש לנו סופר אמא! אצלנו כל אירוע מאוד חשוב לציין, ובגדול. כשאמא של נדב ואורי חגגה יום הולדת 60, רני ואני הרמנו לה אירוע, הקראנו ברכות, הזמנו אורחים ועשינו בוקינג".

הכול נשאר במשפחה

אחת השאלות הראשונות שעולה לנשים (בלבד, מן הסתם), היא כמובן האם הן פורקות את המתחים הזוגיים אחת אצל השנייה. "אפשר לרכל חופשי", מאשרת טל מיד. "נדב ואורי הם אותו הדבר. אנחנו מתלוננות בדיוק על אותם דברים. אם יש עניינים, היא הראשונה שאני אלך אליה. אם אני אומרת לה שנדב ככה וככה, היא תענה: 'אורי עשה בדיוק אותו הדבר לפני יומיים'".

רני: "נראה לי שאורי לא מת על זה שאני הולכת ראשונה לטל".  

טל: "אבל אני הכי סומכת עליה, בטח בתוך הקיבוץ. יש הרבה רכילות. לי מרגיש הרבה יותר טוב לחלוק את הדברים שלי בתוך התא המשפחתי, בייחוד כשהוא כזה הדוק".

רני: "אנחנו גם מכירים הכי טוב אחד את השני. כשיש לו 'תיקים' עלי הוא אומר לי: 'אפילו אחותך אמרה עליך שאת ככה וככה'".

האחיות לבית קול והאחים חייט עם ההורים אריה (ז"ל) ושולי קול. צילום: מהאלבום הפרטי

אתם בכלל דיברתם על זה אי פעם?

נדב: "הנושא מעולם לא עלה".

טל: "אני מרגישה שאורי אוהב אותי, שיש לנו חיבור גם אם לא היינו גיסים. זה יצא טוב מכל הכיוונים".

רני: "גם לי ולנדב יש קשר טוב. אם כבר – באנרגיות טל יותר מזכירה את אורי ואני יותר את נדב. אני ונדב מאוד אוהבים לשיר במסיבות עבריות של הקיבוץ. טל ואני מאוד אוהבות לרקוד, וטל מאוד אוהבת כשאורי די.ג'יי במסיבות של כפר הנשיא".

טל: "לכל אחד יש את מערכת היחסים שלו בתוך הרביעייה. אוריק הוא די.ג'יי מדהים, כשהוא עולה לנגן אני הראשונה ברחבה. אני גרופית שלו".

איפה הנפרדות ביניכם?

אורי: "כל אחד ממש בפינה שלו, אנחנו נפגשים בבריכה לפעמים. אני לא מרגיש צפיפות ואני בן אדם מאוד פרטי וסוליסטי".

טל: "כשבחרנו את השטחים בקיבוץ לבתים שלנו, זה היה חשוב. אנחנו לא קרובים יחסית. לגור ביחד בדו-משפחתי זה כבר טו מאץ', בואי. זה ממש טוב שאנחנו אפילו לא באותה השכונה. יש שבועות שאנחנו נפגשות רק בשישי".

טל: "זה חשוב, כי צריך שלא ירגיש צפוף מדי. זה מורכב כשהקהילה היא גם החברים וגם המשפחה. אם נדב ואני ניסע לאיזשהו פסטיבל – ישר נתקשר לרני ואורי. הם הבסטים שלנו. יש לנו חבורה וכולנו באותו ראש".

אולי יעניין אותך גם:

ביום השחרור
ויוה לה וידה
המום וכואב את השבעה באוקטובר, דואג לגורל...
1
הנורית פורחת שוב
מה נשתנה הפסח הזה? כמעט הכל. רק האביב פורח...
pexels-rachel-claire-811240611
פרס החדשנות לקוויאר המגויר
גם בימים אלה, כשקיבוץ דן מפונה וסופג ירי...

Education Template