קו באופק

המילה "אופק" אוצרת בתוכה תקווה, אולם קו האופק איננו דבר ממשי; תפיסתו בראייה שלנו היא תוצאה של המפגש הדמיוני בין השמיים לארץ. הוא מתגלה בנוף הנצפה ממרחק, לעיתים מטושטש ולעיתים חד ומוחלט.

בתערוכה 'קו באופק', מציגות האמניות מיקי צדיק ונועה לוין חריף גופי עבודות שהתהוו במהלך השנתיים האחרונות על רקע מאבקים פוליטיים, הפגנות ומלחמה. האופק, כביטוי לאחדות הניגודים, מתגלה ביצירות כמהות, כמקום בו הכמיהה להרמוניה ולאיזון פוגשת מציאות אלימה, מעוררת מתח, חרדה ודאגה, מקום בו הייאוש פוגש את התקווה. הקו משתנה מיצירה ליצירה, חוצה, מחלק, מפריד, מחבק, מערסל ובונה, משרטט את האופק, את נוף התקופה. הקלות הבלתי נסבלת של הקיום במציאות הישראלית, בה מבנים של תרבות שצמחו לאורך שנים נעקרים בזה אחר זה מהיסודות הערכיים שעיצבו את פני המולדת וקורסים, מחלחלת אל העבודות. חוויה זו מעוררת בקרב האמניות כעס ותסכול שהן מתמירות לפעולה אמנותית, לטקסט ביקורתי המספר את הסיפור האישי והקולקטיבי של התקופה ומזמינות את הצופה לעיין, להרגיש ולהרהר בו מחדש.

"הנייר הוא חומר פלסטי ומצע נושא הדימויים", אומרת מיקי צדיק (כפר ורדים), אמנית פעילה, חברה בגלריה השיתופית כברי, מורה לאמנות ומדריכה פדגוגית של סטודנטים במכללת אורנים. "אני מניחה את הדימוי בצידו האחד של הנייר, מייצרת קומפוזיציה ומתחילה לעבוד עם חומרי הציור. המפגש של החומרים, זה עם זה וביחד על הנייר, מייצר תופעות כימיות ופיזיקליות שחלקן אינן צפויות. פעולת היצירה נעשית בעיוורון חלקי ומאפשרת להשתחרר משליטה. כל יצירה היא חידוש, משהו שלא קרה אף פעם. הנייר הוא שברירי ועדין, סופג ורגיש, רפוי ודומם. הדימויים מצביעים על החלטיות ונחישות. כוח. ההפיכה של הדף מסתירה את עקבות הפעולה שלי וחושפת את תכונות הנייר המוזכרות כאן". הקו של מיקי מחלק את הציור לשניים, בין שמיים לארץ, בין פנים לחוץ, בין מה שנראה ומה שנסתר. משחקיות של דבר והיפוכו. מפרשים הופכים לסכינים ההופכים לגג, מתהפכים כלפי מטה וחוזר חלילה.

נועה לוין חריף (נהלל), משוררת, מאיירת ואמנית פעילה, מרצה ומדריכה פדגוגית בתחום הדידקטיקה של הוראת אמנות במכון לאמנות, מכללת אורנים. "אני רושמת בעט שחור על נייר לבן, קו המסמן את החוויה הפנימית, זו המתעוררת ל'קול', 'מראה', 'מחשבה', 'זיכרון', 'רגש' או 'תחושה גופנית' ואינה מרפה ממני עד שהיא מקבלת צורה ממשית על הדף". עבודת הוידאו  'WOMAN CRAFT'מעוררת מחשבות על הבית האישי והלאומי, בהקשר של יצירה ובנייה, אלימות וחורבן; 'הפיכה' (מרץ 2023), סדרת רישומים שנוצרה כתגובה למתח ולדאגה לבית ולמדינה בעקבות האלימות הגואה בין המחנות הפוליטיים על הרפורמה המשפטית; 'אמא'לה', 'מקהלה ישראלית', 'גרניום' ו'בוא אליי פרפר נחמד', סדרות רישומים בהן סימנה האמנית בקו חיים רוויי דאגה, כעס, תסכול, חוסר אונים, געגוע ואהבה בצל המלחמה. ההתבוננות בגוף העבודות מדגימה תהליך טרנספורמטיבי של רגש ומחשבה המבקשים להתבהר, להתחדד ולהיאמר בפשטות ובנחרצות.

במהלך העבודה המשותפת לקראת התערוכה, נדדו דימויים והלכי רוח בין שתי האמניות והשתלבו בשפה האמנותית של כל אחת מהן. בית הוא דוגמה לדימוי ולערך שהשימוש בו התחזק מאוד בשנתיים האחרונות בהוויה הישראלית. ביצירות מבטא הבית הלך רוח במגוון צורות ומצבים, כגון: בית בוער, בית נחרב, בית מחבק, בית מגן, בית נודד. תערוכה זו נאספה ממרחבי היצירה הפרטיים של האמניות לתוך חלל הגלריה הציבורי. היא משתפת בנקודות מבט חדשות על המציאות ועל המורכבות שבה. הזעקה והתקווה, נטולות הקול לכאורה, הופכות לאמירה נוקבת על קירות הגלריה.

מיקי צדיק; נועה לוין חריף | 'קו באופק' ǁ גלריה מחניים ǁ פתיחה: 21.9.24, נעילה: 4.1.25.

ליווי אוצרותי:  נאוה הראל-שושני

הכניסה לתערוכה ללא תשלום.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לנאווה: [email protected], טל':  052-3274492