מתאוששים מההלם

בתום שבעה שבועות למלחמה בעזה נערכה מדידת אורך שנייה במחקר חוסן האוכלוסייה. המחקר נערך במימון המכללה האקדמית תל-חי ואוניברסיטת תל אביב ובוצע ע"י צוות חוקרים השייכים לשני מוסדות אקדמיים בארץ – החוג לניהול מצבי חירום ואסון בפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב (במסגרת שיתוף פעולה בין-לאומי לחקר החוסן והמיטביות – מרכז  ResWell) והחוג לפסיכולוגיה במכללה האקדמית תל-חי: פרופסור שאול קמחי, פרופסור יוחנן אשל, ד"ר הדס מרציאנו ופרופסור ברוריה עדיני.

כאמור, איסוף הנתונים נערך לאורך שתי תקופות: הראשונה בין ה-11-15 באוקטובר, מספר ימים לאחר התקפת הפתע של החמאס על תושבי עוטף עזה; השנייה בין 10-15 לנובמבר, כחמישה שבועות ממועד פרוץ המלחמה. במדגם הראשון נכללו 2,002 משיבים, מהם ענו על השאלון במלואו בשנית 1,613 משיבים. בניתוח הנתונים בדוח הנוכחי נכללו רק המשיבים שענו באופן מלא על שתי המדידות. השאלון המובנה הופץ באמצעות חברת סקרים אינטרנטית, ובדק את החוסן הלאומי (וארבעת גורמיו), החוסן הקהילתי והחוסן האישי, לצד מדדי התמודדות שונים: רמת התקווה, רמת המורל, תפיסת לכידות חברתית, תסמיני דחק, תחושות סכנה, תפיסת איומים, מידת התמיכה בממשלה, מידת האמון בצה"ל ומידת האמון בקבינט המצומצם. בנוסף, נשאלו שאלות ביחס למאפיינים דמוגרפיים שונים.

ניתוח הנתונים התבסס על ניתוחי שונות המשווים בין המדידה הראשונה לשנייה. מאחר ונמצא כי אחד מהמנבאים המשמעותיים של רמות החוסן הלאומי הינו מידת התמיכה בממשלה, בוצעו הניתוחים השונים הן בהתייחס למדגם המלא והן בחלוקה לקבוצות משיבים בהתאם לרמות התמיכה בממשלה הנוכחית (תומכים, מתנגדים ונייטראלים).

ממצאי המדגם המלא

1. נמצאה ירידה מובהקת בחוסן הלאומי הכללי (ממוצע מדד החוסן הלאומי) מהמדידה הראשונה לשנייה. בבדיקת החוסן הלאומי לפי ארבעת גורמיו נמצאו ירידות מובהקות ממדידה ראשונה לשנייה בשלושה גורמים: "אמון בממשלה ובעומד בראשה", "סולידריות חברתית" ו"אמון במוסדות המדינה". בגורם ה"פטריוטיות" לעומת זאת, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי המדידות.
2. נמצאה ירידה מובהקת בחוסן הקהילתי בין שתי המדידות.
3. נמצאה ירידה מובהקת בתפיסת רמת הלכידות החברתית.
4. נמצאה עלייה מובהקת במדדים חיוביים אישיים – תקווה, מורל וחוסן אישי.
5. נמצאה ירידה מובהקת במדדים השליליים של ההתמודדות: תסמיני הדחק (חרדה ודיכאון), תחושות הסכנה ותפיסת האיומים.
6. המשיבים ביטאו אמון גבוה ביותר ביכולת ניהול המלחמה על ידי צה"ל ואמון בינוני-גבוה ביכולת הקבינט המצומצם לניהול המלחמה.

ממצאים לפי חלוקה לקבוצות על פי מידת התמיכה בממשלה

1. הירידה בחוסן הלאומי והקהילתי הייתה מובהקת בקרב ה"מתנגדים לממשלה" וה"נייטראלים" בלבד.
2. בהתייחס למדדים החיוביים האישיים, העלייה במורל (אף שהוא נמוך יחסית בשתי המדידות), הייתה מובהקת בקרב שלושת הקבוצות ("תומכים בממשלה", "נייטראלים" ו"מתנגדים לממשלה"; העלייה ברמת החוסן האישי הייתה מובהקת רק בקבוצת ה"נייטראלים"; העלייה ברמת התקווה הייתה מובהקת רק בקבוצת ה"מתנגדים לממשלה".
3. הירידה ברמת הלכידות החברתית הייתה מובהקת רק בקבוצת ה"נייטראלים".
4. בהתייחס למדדים השליליים של ההתמודדות, תסמיני הדחק (חרדה ודיכאון) ותחושות הסכנה ירדו באופן מובהק בקרב כל שלושת הקבוצות; תפיסת האיומים ירדה באופן מובהק רק בקרב ה"מתנגדים לממשלה" וה"תומכים בממשלה".

מסקנות החוקרים

ממצאי המחקר הנוכחי משקפים את המשבר הקשה עמו מתמודדת אוכלוסיית ישראל מאז ההתקפה הנפשעת של החמאס על דרום המדינה. בממצאים שהוצגו בדוח הקודם, על המדידה הראשונה שבוצעה והשוואתה למדידה קודמת (מאוגוסט 2023, מדגם אחר של נבדקים) עלה כי רמות החוסן (האישי והלאומי) עלו מיד אחרי ההתקפה, תופעה צפויה כפי שנצפתה במגוון משברים. עם זאת, ממצאי הדוח הנוכחי, שמציגים השוואת אורך על אותם משיבים שענו על אותו השאלון מיד לאחר תחילת המלחמה, מראים, כעבור מספר שבועות מוגבל, כי רמות החוסן (הקהילתי והלאומי) החלו לרדת באופן מובהק.

הירידה באמון בגורמי השלטון, בד בבד עם ירידה מסוימת בסולידריות החברתית (שאופיינה ברמה גבוהה מאד עם פרוץ המלחמה) צריכות להדאיג את קובעי המדיניות בישראל ומחייבות נקיטת פעולות לשינוי מגמות אלו. מנגד, מצביע המחקר הנוכחי על תחילתו של תהליך התאוששות מההלם הראשוני של אסון המתקפה של חמאס על הדרום בקרב הציבור בישראל ברמה האישית. תהליך זה בא לידי ביטוי הן בעלייה במדדי חוסן אישי, תקווה ומורל והן בירידה של מדדי דחק, תחושות סכנה ותפיסת איומים.

לקריאת המחקר המלא היכנסו: https://bit.ly/47nj3Lb