לנוסעים בכביש המתפתל שבין מחלף אליפלט לצפת, נראה הנוף שמשני צדי הדרך כשטח טרשים משעמם ודל; ארץ סלעי גיר חשופים על רקע אגם הכינרת מדרום. אבל זה לא בדיוק כך, כי במקום נמצאת עדות ארכיאולוגית לאחד האירועים המרתקים ביותר שאירעו פה בארץ בחמש מאות השנים האחרונות. סמויה כמעט מן העין נמצאת מערכת ביצור מורכבת שבנו הבריטים בשיאה של מלחמת העולם השנייה, עת החשש מפני פלישה גרמנית היה ממשי ואף מוחשי במקומות כמו תל אביב, שהופצצה מהאוויר.
מרבית הכוחות הבריטים היו עסוקים אז בהגנה על האי הבריטי, ובספיגת מהלומות קשות בגזרת האוקיינוס הפסיפי, מול היפנים. אזור סוריה ולבנון, שהיו חלק מצרפת, הפכו לשטח עוין (ממשלת וישי וכזה) ואם זה לא מספיק גם העיראקים (שכמונו, היו תחת שלטון בריטי מאז ימי מלחמת העולם הראשונה) החליטו שבא להם להצטרף לנאצים.
פה בגליל, כחלק מתכנית הגנה כללית נוכח חשש הפלישה האפשרית, החלו בבניית מערכת ביצור מקיפה סביב צפת וראש פינה. חפרו תעלות, בנו בונקרים. את תכנית הביצור הגה ותכנן מפקד הכוחות הבריטים באזורנו, הגנרל נים (Lieutenant General Sir Philip Neame), שאיכשהו לא זכה שייקרא בארץ שום רחוב על שמו, וגם הביצורים שדאג להקים לא זכו למקום של כבוד בנוף הטיולים או מורשת הקרב הארצישראלית. זאת חרף העובדה שנים היה גיבור מלחמת העולם הראשונה שניצח חטיבה גרמנית ככה לבד, פחות או יותר, היה מדליסט זהב אולימפי שזכה בתחרות ירי קבוצתית באולימפיאדת פריז ב-1924, ומערך הביצורים שהקים היה כה מוצלח, שהגרמנים לא נכנסו לארץ אפילו טיפ טיפה.
■
אם מצאתם את עצמכם מרותקים לסיפורי הגליל בימי מלחמת העולם השנייה, שווה שתלכו לראות את מה שיש בשטח. גם כי ממש יפה שם עכשיו – יש נוף מעולה לכינרת, הכול ירוק והחלמוניות פורחות, אבל בעיקר משום שכשתגיעו אל עמדות המגן הבריטיות תבינו את הגאוניות שבהקמתן: הן מוסוות בשטח כה טוב, שעד שלא מגיעים אליהן ממש, כמעט שלא ניתן להבחין בקיומן. העמדות שולטות במרחב הקרוב והרחוק, ובנויות כך שיש ביניהן קשר עין. תעלות הקשר, המרחבים הממוגנים ועמדות הירי השונות חפורים וחצובים אל תוך הסלע ונטמעים בסביבה הטבעית, ויוצרים אינספור קווי ירי וזוויות נוחות לחיפוי הדדי, המעניקים יתרונות הכרחיים לכוח המגן אל מול האויב המתקרב. לבד מתפקידן של עמדות המגן במורדותיו של הר כנען לעכב ולמנוע את כיבושה של העיר ביום פקודה, הן גם שימשו לתצפית כדי להתריע, במידת הצורך, על הפלישה ועל אופייה, תוך יכולת טובה לאיכון כוחות אויב למרחקים גדולים יחסית גם באמצעי ראייה פשוטים.
קצת מסובך להגיע לשם, ולכן מי שמעוניין להתרשם מאותה מערכת ביצור היסטורית מבלי לזוז מהכורסא, גם זה אפשר, על ידי גלישה באתר המפות הרשמי של מדינת ישראל (GovMap). התמקדות, למשל, בנקודות הציון: 248100/ 761000 במפת הלוויין המשולבת, תחשוף לצד הדרך (שגם היא צבאית בריטית), מין גוף עגול בעל ארבע זרועות מתפתלות וארוכות היוצאות ממנו. זוהי עמדה אחת מני רבות שאיכשהו שרדו את הפיתוח וההרס של שבעים שנות צפת ושכונותיה. גלילה של העכבר על גבי המפה תחשוף בפניכם עוד ועוד עמדות בריטיות שכאלה. יש גם תעלות נגד טנקים שנחצבו, אחת מהן תוכלו למצוא ליד ראש פינה, בנ"צ 252000/ 763250. מעט מדרום-מערב לה, תזהו בקלות את עמדות הירי ותעלות הקשר החפורות במסלע הבזלתי של רמת כורזים.
מי שאינם מסתפקים בחוויה הביתית הממוחשבת, ורוצים להיכנס לתעלות עצמן ולחזות במערך הביצור ההיסטורי, יכולים (וצריכים) להודות לכוחות הבריטיים שסיפקו לנו דרך גישה נוחה העוברת בין העמדות. הדרך הבריטית נקטעת אמנם על ידי כביש 89, אך הגעה אליה עדיין אפשרית, תוך ירידה זהירה במיוחד, אם כי מסוכנת יחסית (ובשל כך לא מאד מומלצת) מהכביש הראשי היורד לכיוון מחלף אליפלט, ימינה אל השטח והישר אל התוואי הבריטי. אם בחרתם בדרך זו, לאחר כ-150 מ' תוכלו לפנות ימינה אל עבר אשכול ביצורים החולש על תוואי נחל רבי ייני, הפרוש לאורך השביל הנמשך כ-500 מטרים. הגעה לאשכול ביצורים נוסף מצריכה הגעה לצומת הבא בדרך הבריטית, ופנייה בו ימינה אל עבר קו עמודי המתח הגבוה. באזור עמוד החשמל השני אתם כבר בליבו של אשכול ביצורי מגן המשקיפים אל הכינרת ואל אזור נחל עכברה.
אז אם אתם בעניין של ריצה בתעלות קשר תוך זמזום 'גבעת התחמושת', ואם כבר די נמאס לכם מאותן תעלות בטון בבנטל, לכו לקו הביצור הבריטי. אם אתם יותר בעניין של ספורטאים בריטיים מהאולימפיאדה של 1924, יש את הסרט הפלאי 'מרכבות האש' (Chariots of Fire), ואם אתם בעניין של לעשות את כל הטיול הזה בצורה יותר בטיחותית, פשוט תגיעו לביצור הבריטי מדרום, דרך השביל שליד מחנה עמיעד.
פורסם לראשונה בגיליון 233 מיום 15 בינואר 2020
