מטבעות החסד האחרונות

"אוּלַי לָהֶם גַּם אֲנַחְנוּ נוֹצִיא

אֶת מַטְבְּעוֹת הַחֶסֶד הָאַחְרוֹנוֹת

שֶׁהוֹרִישָׁה לָנוּ אִמָּא,

כְּדֵי שֶׁאֹשְׁרָם יָגֵן עָלֵינוּ

עַכְשָׁו וּבַיָּמִים הָאֲחֵרִים"

(יהודה עמיחי, 'עכשיו ובימים האחרים').

כחוט השני עובר הביטוי "מטבעות החסד" שטבע יהודה עמיחי בשירו 'עַכְשָׁו וּבַיָּמִים הָאֲחֵרִים' לאורך הדימויים בתערוכתו החדשה של בועז לניר. ביטוי זה הוא מטאפורה לערכים הרוחניים והמעשים הטובים מבית ההורים, מהילדות והעבר, והוא ממחיש את היכולת להעביר נתינה זו אל מחוץ למעגל המשפחתי, אל היחסים בין בני האדם בתוך החברה. גם דור ההמשך ניחן בתכונות הנתינה שלא על מנת לקבל תמורה.

את דרכו כצלם החל בועז לניר, יליד קיבוץ שער העמקים, בתחילת שנות השבעים של המאה  הקודמת. לצד צילום עיתונות עסק בצילום אישי וחברתי, ובשנות השבעים, כשהחל התיעוד הקיבוצי-חברתי בקרב צלמי הקיבוצים, היה לאחד הבולטים שבהם. כבר מאז עושה לניר שימוש בסרט צילום שחור/לבן. ללא נוכחות הצבע, שמסיח לעיתים את הדעת מהפרטים הקטנים והחשובים, הוא שב למקור הצילום הראשוני ולמבט הנוסטלגי; בהעדר הצבעים יוצרים הקומפוזיציה, הגיאומטריה של הנושא המצולם, הצללים, הגוונים, האור והצל ואישיות המצולמים את הנרטיב הצילומי.

את צילומי 'הנערים במפעל' צילם לפני כ-35 שנה. מאז ועד היום הוא מתעד צעירים בתקופת התבגרותם: במתחים הפנימיים, במרד הסמכויות, בניכור, בסקרנות, בהתנהגות הלא שקולה, בחיפוש הזהות, בתשוקות, בהתבודדות, בשינויים הרגשיים. בשנת 2009 צילם נערות ונערים בעמק זבולון: בכפר הנוער הדתי כפר חסידים, ובמרחק כמה קילומטרים משם, בקיבוץ שער העמקים; אלה במסגרת חינוך מסורתית דתית, ואלה במסגרת פלורליסטית חילונית.

מתוך התבוננות ותיעוד בן ארבעה עשורים, מציב לניר לעצמו ולצופה סימני שאלה – האם ישנם שינויים בקודי ההתנהגות של הנערים? במראה החיצוני, בלבוש, בתרבות ובמנטליות? באמצעות מצלמת הסטילס הוא מקפיא את הרגע, עוצר את הזמן ומתעד את הנערים והנערות כפי שהוא רואה אותם במציאות, לעיתים גם בפעם האחרונה. הצילום יישמר לשנים רבות, בעוד הצלם והמצולמים ישתנו תדיר, כך גם הצופים. "מה שהצילום מעתיק לעדי עד אראה רק פעם אחת; הוא חוזר מכאנית על מה שלעולם לא יוכל לחזור שנית בממשות" (רולאן בארת, 'מחשבות על הצילום').

התערוכה, המוצגת במוזיאון 'בית השומר', מתכתבת עם סיפורם של החלוצות והחלוצים הצעירים אנשי העלייה השנייה, המונצחים בתערוכת הקבע של המוזיאון; רווקות ורווקים בשנות העשרֶה והעשרים לחייהם, שהאמינו בסוציאליזם ובאפשרות בריאת עולם חדש ואדם חדש בארץ ישראל, תוך השלת הישן והארכאי שעלה מהגולה.

לצד עבודותיו של לניר מוצגים בתערוכה שני צילומים של אברהם סוסקין, המפנים מבט אל העבר. סוסקין, הצלם הרשמי של ארגון "השומר", תיעד את הקמת היישוב היהודי בארץ ישראל והנציח במצלמתו בסטודיו שברחוב הרצל בתל אביב דמויות בולטות של המאה הקודמת. צילומיו של לניר מקיימים דיאלוג עם השומרים וחלוצי הגליל, ומייצרים שיח מחודש עם האתוס השומרי החלוצי בתוך ביתו שלו, בית "השומר".

מוזיאון בית "השומר" הינו חלק מיחידת המורשת והמוזיאונים באגף משפחות הנצחה ומורשת, משרד הביטחון.

בועז לניר | 'עַכְשָׁו וּבַיָּמִים הָאֲחֵרִים', מוזיאון בית "השומר" כפר גלעדי

אוצרות: בשמת הראובני זאבי וזוהר מונסונגו | אוצר ראשי: ד"ר עופר בורד

פתיחה: 10 במרץ, 11:00 / נעילה: 30 ביוני.

דברי פתיחה:

* גיא רז – אוצר לצילום, מוזיאון א"י ת"א.

אברהם ובועז / היסטוריה קצרה של צילום דיוקן – מאברהם סוסקין לבועז לניר.

* ד"ר עופר בורד – יחידת המוזיאונים של משהב"ט.

הכניסה לאירוע הפתיחה ללא תשלום

מוזיאון בית "השומר", 04-6941565, [email protected]