מאז פרוץ המלחמה חיות אלפי משפחות בישראל במציאות לא פשוטה שנכפתה עליהן ושעדיין אין לה כל תאריך תפוגה: אחד מבני הזוג – בדרך כלל הגבר – נשלף מחייו הרגילים ונשלח לשירות מילואים, לשבועות, לעיתים לחודשים. המחירים של שליחות חשובה זו כבדים מנשוא: הוא רחוק מהבית, מנותק מבת הזוג והילדים, תחת לחץ נפשי כבד ותמידי. הקריירה נעצרת, הלימודים נדחים, התחייבויות אישיות ומקצועיות מתמסמסות, תוכניות שהבשילו נגדעות באיבן. ובבית? מישהי נשארת לנהל את הכול לבד. מישהי, משום שבדרך כלל זו האישה שנותרת מאחור. היא זו שצריכה להחזיק את המשפחה, לדאוג לילדים, להמשיך לתחזק שגרה תפקודית, והכל לבדה. לעיתים תוך כדי עבודה, לעיתים תוך ויתור עליה. וכן, גם היא נאלצת לעצור תוכניות, להתמודד עם חרדות, לקבל לבדה החלטות, לשאת את כל נטל המשפחה על כתפיה.
נעמה קקון (44, שדה נחמיה), הרגישה את המציאות הביתית המטלטלת הזו בזמן שבעלה אסף גויס. מתוך השבר הזה החליטה לצאת לפעולה: היא ונשים נוספות בנות האזור, שנקלעו לאותה מציאות עגומה, הקימו יחד קבוצה שמנסה לתת מענה רגשי ומעשי למשפחות משרתי המילואים. "בתחילת המלחמה חברנו לפורום נשות המילואים הארצי והתחלנו ללמוד אילו הטבות מגיעות, מה קורה ברמה הארצית, המדינית, החוקית, מה קורה ברשויות אחרות". מורן פרלשטיין, אחת מנשות הקבוצה, חברה גם לעמותת 'העוגן למשפחות המילואים', לשם תמיכה תקציבית בחלוקת שי לנשות המילואים בגליל. כחלק מהרצון לייצר פורום נשים מאוחד פתחה מורן גם קבוצת וואטסאפ לנשות המילואים באזור, שבמהרה התבררה כמוקד פעיל וחיוני; באותה קבוצת וואטסאפ התהווה צוות ההיגוי הנוכחי של נשות המילואים.
"התחלנו להעלות בקבוצה כל מיני דברים שחשוב שהמשפחות יכירו – זכויות ברמה הארצית, איך מגישים בקשות לקרן הסיוע למשפחות המילואים ותכנים דומים. אנחנו מנגישות בקבוצה מידע, והחברות יכולות להתייעץ ולשאול שאלות אחת את השנייה או אותנו". לצד המענה המעשי והטכני משמשת הקבוצה גם כמרחב רגיש ותומך, כתף יציבה או אוזן קשבת לכל מי שזקוקה לכך.
נכון לעכשיו כבר חברות בקבוצה מעל 200 נשים – "כולן מהגליל העליון ורובן המוחץ תושבות המועצה", אומרת נעמה. לאור הצורך הגובר, וההבנה שמדובר במצוקה רחבת היקף וממשית, נעשתה פנייה אל המועצה בבקשה להתייחס אל התופעה כאל אתגר אזורי. "זו אוכלוסייה שצריך לשים עליה פוקוס בגלל שיש פה המון אנשי מילואים והרבה מאוד משפחות שמושפעות מהגיוס של האבא, או של האמא, בחלק מהמקרים".
במהרה נענתה המועצה האזורית לפנייה, ובהובלת הילה גבע, מנהלת משאבי קהילה במועצה, החל מהלך של גיוס רכזי מילואים יישוביים. בחודש האחרון גויסה נעמה באופן פורמלי לרכז את הנושא מטעם המועצה, כשלצידה ממשיכות לפעול נשות קבוצת ההיגוי הגרעינית, בה שותפות נכון להיום הילה גבע (הגושרים), מורן פרלשטיין (שניר), פרן כהן (דפנה), עינב שגב (ברעם) וטלי ארינובסקי (מנרה). הן מקפידות להיפגש בזום אחת לשבועיים על מנת לנתח את הנתונים העולים מהשטח ולזהות דפוסים: צרכים חוזרים, אתגרים משותפים, זאת כדי לאתר עבורם מענים ופתרונות מתאימים.
וכמו כל דבר במועצה, גם כאן העבודה היא דו-רובדית. "יש עבודה מדהימה שנעשית בתוך הקיבוצים וצמחה מהשטח, תחת רכזת או מובילה של תחום נשות המילואימניקים שלקחה את המשימה על עצמה", מסבירה נעמה. בין שלל הפעילויות שנעשו בקיבוצים השונים תוכלו למצוא בישולים למשפחות, סיוע בתיקונים בבית, עזרה עם הילדים, ערבי כיף לנשות המילואימניקים ועוד ועוד (בקדרים לדוגמא, יזמו מגוון פעילויות מקומיות עליהן תוכלו לקרוא כאן: https://tinyurl.com/2mb94449).
היום פועלת נעמה לחיזוק תשתית רכזות המילואים בקיבוצים, מאתרת ומזהה היכן יש פערים. "מטרתנו לייצר איזושהי קבוצת רכזות שתוכל הן לקבל מידע ולהנגיש אותו, הן להוות השראה אחת לשנייה, והן להנגיש פעילויות שעורכת המועצה – כדי לתת בסופו של דבר מענה איכותי יותר למשפחות. אחרי שנסיים את המיפוי של הרכזות ונדאג שבכל הקיבוצים יהיו גורמים שאחראים לנושא, נסתכל עליו באופן רוחבי ונפעל להעמיק את השירותים והמענים שיינתנו".
לצד ההבנה בצורך ברשת מעין זו, עולה גם הבנה רחבה יותר – כבר לא מדובר בפעולה לשעת חירום, אלא במציאות קבועה: "המלחמה עוד לא הסתיימה, ואנחנו כבר מבינים שהאירוע הזה של גיוסי מילואים יוסיף ללוות אותנו בשנים הקרובות. אנשים יעשו הרבה מאוד ימי מילואים, ככל הנראה הרבה מאוד ימי מילואים רצופים, ואני יכולה להגיד שאני ורבים אחרים כמותי רוצים לראות אנשים פה עושים מילואים, תורמים את חלקם למדינה, אבל לצד זאת גם רוצים שיראו את הצרכים של המשפחות שלהם, ושיכירו להם תודה על כך."
ההכרה וההוקרה באות לידי ביטוי גם במישור המוסדי והקהילתי: לצד פעילותה של נעמה, פועל גם צוות ההיגוי לקידום מענים פרטניים ואזוריים למשפחות המילואים בגליל העליון ולהרחבת מערך רכזות המילואים ביישובים. גם המחלקה לשירותים החברתיים ומשאבי קהילה במועצה נרתמה לנושא, ובמהלך השנה האחרונה הובילה שורה של סדנאות עבור נשות המילואים – בהן סדנאות פסיפס, ציור במים, דיקור, ואף סדנה ייעודית להורי מילואים וילדיהם.
את הסיוע למשפחות משרתי המילואים משלבת נעמה, בעצמה אם לשלושה בנים ובעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני בייעוץ ארגוני, עם משרה מלאה ומאתגרת לא פחות – ניהול אזור צפון בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות. תוסיפו לכל אלה גם שירות מילואים, אליו גויסה בתפקיד יועצת ארגונית, ותקבלו לו"ז עמוס במיוחד, אבל כזה שנעשה באהבה, "כי אני באמת חושבת שזה נושא חשוב". למרבה המזל, תקופות השירות שלה ושל בעלה, שמגויס לפיקוד צפון, לא ממש חפפו עד כה. "יש גבול!", היא מתלוצצת, "יצא לנו יום אחד שעשינו ביחד, אבל זה שולי".
האם יש מסר שחשוב לך להעביר להנהגה, לממשלה, בהקשר של נשות משרתי המילואים?
"אני חושבת שאף אחד לא מבין מהי ההשפעה של שירות מילואים על משפחה. גם ההטבות שניתנות, ולכאורה מאוד קוסמות מהצד, הן אפסיות. הרבה נשים מספרות שהן מקבלות תגובות כמו, טוב, מה את מתלוננת, אתם מקבלים מלא כסף. אז קודם כל – זה לא מלא כסף. אני לא חושבת שמישהו פה התעשר משירות מילואים, אבל זאת באמת הבעיה הקטנה. ההסתכלות על הנושא צריכה להיות רוחבית – זהו אירוע שהולך ללוות אותנו הרבה מאוד שנים, זה אירוע מאוד שוחק, וצריך לראות בעיקר איך מרעננים את השורות כדי שבסוף, כל משפחה תיקח חלק בעול".
ומה המסר של נעמה לנשים שנשארו בעורף בעוד בן הזוג משרת במילואים? "חשוב שנשות ומשפחות המילואים ידעו שיש פה מישהו שחושב עליהן, נותן מענים ומגבה אותן. הן מוזמנות לפנות לרכזים בקיבוצן או להצטרף לקבוצת הוואטסאפ שלנו. אפשר גם לפנות אלי בפרטי ולשאול שאלות".
להצטרפות לקבוצת הוואטסאפ של נשות המילואימניקים בגליל העליון לחצי כאן
לפנייה אל נעמה, בטלפון: 050-711-1334.
