האריה השואג תמיד

"את המקום אין עוזבים, כי על הבנוי אין מוותרים", כך כתב אהרון שר, אחד משמונת הרוגי מאורעות תל חי, במאמר שכתב לביטאון אחדות העבודה זמן לא רב לפני שנפל. עמדתו של אהרן שר הייתה חד משמעית: יש להישאר בכל מחיר ומאמץ ביישובי הגליל העליון, גם ובעיקר בזמני מלחמה.

בי"א באדר תר"פ, 1 במרץ 1920, התחולל הקרב על תל-חי שבו נפלו יוסף טרומפלדור ועוד שבעה גיבורים. במשך עשרות שנים הקפידו ראשי המדינה להשתתף בטקס י"א באדר לזכרם ולזכר הקרב שהפך למיתוס לאומי. אלא שהשנה, בצל המלחמה, אף אחד מהם לא הגיע ואף לא טרח לציין אזכור כזה או אחר על היום החשוב הזה. "אחרי ששמענו כולנו כי הוחלט לבטל את הטקס הממלכתי לציון י"א באדר ולא לציין אותו בכלל, גם לא בירושלים, התחושה הייתה כמו בוקס בבטן", אומר ניסן זאבי, חבר כיתת הכוננות של כפר גלעדי ומפעילי לובי 1701. זאבי, ביחד עם חברי הלובי, עמותת נאמני תל-חי, קהילת כפר גלעדי ובתמיכת מועצה אזורית הגליל העליון, החליטו לא לוותר: "התכנסנו קבוצת תושבים מכל תשע הרשויות בקו העימות, לכבד יחד את יום תל חי ברחבת האריה השואג", מוסיף זאבי, "כי בזכות ערכי תל חי אנחנו כאן, אז וגם היום".

לטקס הגיעו ראשי הרשויות המקומיות, חברי כיתת הכוננות של כפר גלעדי, תושבים שהחליטו להישאר בזמן שרוב חבריהם עקורים מביתם, וגם מפקד אוגדה 91, שעצם הגעתו והמילים שאמר על הפודיום ריגשו מאוד את כל הנוכחים. שירת ההמנון שנישאה באוויר בסיום הטקס, דווקא במקום הזה וביום הזה, אף הביאה כמה מהם לדמעות.

"השתתפתי ביום חמישי האחרון בטקס האזכרה השנתי לציון קרב תל חי", כתב גיורא זלץ, ראש המועצה האזורית גליל עליון, באיגרת השבועית לתושבים, "או אולי יותר נכון להגיד – השתתפתי ב'אין טקס'. הטקס הממלכתי בוטל ובמקומו קיימנו אירוע מצומצם יחד עם קצינים, חברי כיתות כוננות ותושבים מהאזור. יש משהו סמלי בזה שבאירוע לציון המאבק על ההתיישבות והפריפריה המדינה לא נוכחת. זה מקומם, אבל אנחנו פה, וברור לנו יותר מתמיד שזה עלינו".

דווקא עכשיו, אחרי האסון שחוו יישובי הדרום, ובזמן שיישובי הצפון נמצאים תחת איום יומיומי, מקבל משפטו הידוע של יוסף טרומפלדור – "במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון, שם יעבור גבולנו" – משמעות חזקה מאי פעם. או כפי שמסכם זאת ניסן זאבי: "ההתיישבות בגליל תמיד עמדה מול אתגרים, ואנו התושבים נילחם על הגליל ועל ערכיו בכל יום ובכל מצב. זהו הטקס החשוב ביותר שידעה רחבת האריה השואג מזה 104 שנים".