בוקר טוב, אוטובוס צהוב  

האזינו לכתבה Getting your Trinity Audio player ready...

ב-3 בספטמבר תיפתח שנת הלימודים תשפ"ד, בצל מחסור בצוותי הוראה, כשממעל מרחפת לה עננה כבדה באשר לצפוי לתלמידי העל-יסודיים, בשל המשבר הנוגע לשכר המורים. באוגוסט דיווח משרד החינוך שהוא עדיין מתמודד עם מחסור של מאות גננות ואלפי מורים לקראת פתיחת שנת הלימודים הקרובה, מחסור שיבוא לידי ביטוי בביטול שעות לימוד ובכיתות צפופות יותר. מנהלים רבים אף נאלצו להודות כי הם מתפשרים על מנת להסדיר את מצבת כוח האדם בארגונם.

חרף הבשורות העגומות הנ"ל, חרף שלל האתגרים שמציבה בפנינו תשפ"ד, באגף החינוך במועצה דווקא ניכרת אופטימיות ותחושה של עשייה ותנופה.

הכי IN להיות לא זמין // צמצום שימוש בטלפונים סלולריים במרחב החינוכי

נכון, זה נוח שהם זמינים והוויכוחים על צמצום זמן מסך מתישים פלוס פלוס, אבל אין חולק על הנזקים הכרוכים בצמידות ההרמטית של ילדינו למכשיריהם הסלולריים. "בשנים החולפות היו הרבה מקרים בעייתיים", אומרת שירי שדמי, מנהלת הרשות לביטחון קהילתי במועצה. אגף החינוך, שמעורה בעניין כמה שנים, יזם תהליך חשיבה עם בתי הספר והמחלקה לחינוך בלתי פורמלי במועצה, והנושא אף הגיע לדיון ואישור בוועדת חינוך ציבורית – גוף סטטוסטורי של המועצה. "הרעיון הוא לאפשר לילדים את המתנה של להיות במרחב שנקי עד כמה שאפשר מטלפונים סלולריים", מסבירה שדמי. "גיל תחילת השימוש בטלפונים הסלולריים יורד עוד ועוד, וישנם ילדי כיתות א' ו-ב' שמסתובבים עם נייד פרטי. הנזקים ידועים – החל מהיעדר מוגנות וחשיפה לתכנים לא מותאמים, דרך בריונות חברתית, שימוש יתר ברשתות החברתיות וכמובן ההיבט הממכר". היא מדווחת מהשטח שבכיתות ד' יותר ממחצית התלמידים אוחזים בניידים, בכיתות ה'-ו' מדובר על כ- 80%. "יש ילדים בודדים בכיתה שאין להם טלפון כי ההורים שלהם מחזיקים את זה חזק, כך שהרעיון הוא שהילדים יחוו את העולם הפיזי במלואו ולצמצם פגיעות. לאפשר להם ללמוד, לחוות, להתנסות, להיות בקשר ובתקשורת אמיתית אחד עם השני, ולא דרך רשתות חברתיות".

דה פקטו, יצאה המועצה בקריאה למערכות החינוך למזער עד כמה שאפשר את השימוש בניידים, אם כי היא לא מחילה מדיניות מסוימת על בתי הספר – שלהם כללים שונים בעניין הזה. עקרונית נאסר שימוש בניידים בכיתות, אולם יש מורים שמבקשים בשיעורים ספציפיים להוציא את הניידים לטובת פעילות חינוכית. שדמי מציינת את בית הספר 'הגומא', שאליו הצטרף גם בית הספר 'עלי גבעה' בעקבות תהליך פנימי שהתחיל מהשטח והכתיב מציאות שבה הילדים לא מגיעים לבית הספר עם ניידים, נקודה.

בחינוך הבלתי פורמלי הדרישה מהילדים היא לא להשתמש בניידים. בחלק מהקיבוצים מותר להביא אותם למרחבים הנ"ל ולהשאיר בתיק, עד סוף הפעילות. "הבטן הרכה", כפי שהורים רבים יעידו בצער, היא ההסעות לבתי הספר ומהם. חלק מבתי הספר מאשרים שימוש בניידים בהסעות, ובשנים האחרונות התרחשו לא מעט אירועים בהם ילדים נחשפו לסרטונים לא מותאמים, דרך ניידים שלהם או של חברים. על רוב הסעות הקיבוצים נמצאים אמנם מלווים בוגרים, אבל לא תמיד בשני הכיוונים. "זה מורכב, כי הצוותים בחלק מבתי הספר חוששים ממה שיהיה בהסעות ואיך הן תישארנה רגועות בלי ניידים, אבל הנזק ברור. ברור לנו שההורים הם שותפים מלאים שלנו בעניין הזה ואנחנו חייבים לעשות את התהליך איתם. גם להם ההתמודדות לא פשוטה. ממה שאני פוגשת בשטח, רוב ההורים היו מעדיפים, כמונו, לצמצם עד כמה שאפשר את השימוש בניידים. מצד שני, מרגיע אותם שהילדים זמינים ואפשר להתקשר אליהם. ויש הורים שמתקשים לעמוד בלחצים החברתיים שהילדים נטולי הניידים חווים, זה קונפליקט הורי שקשה להיות בו ואנחנו מקווים שניתן להם את הרוח הגבית".

מה תעשו בפועל?

"נלווה את המהלך בהרצאות ובהדרכות ובאפשרות להתייעץ. כל בית ספר יחליט בעצמו למה הוא מסוגל, כשבגדול יש הסכמה די גורפת על יום הלימודים. זה לא נושא פשוט לאכיפה ויש פה הרבה התמודדות, כך שהרעיון הוא לחבר את ההורים והמערכות כדי לעזור להם". לדוגמה מעודדת, מציינת שדמי את קייטנות החופש הגדול בחינוך הבלתי פורמלי בקיבוצים, וכמה מספק ויפה היה לראות את הילדים עסוקים ושמחים לשמונה שעות, בניתוק מהאינפוזיה הדיגיטלית שלהם. "בפעילויות המועצה אין בכלל שימוש טלפונים, וזה עובד. לא צריך לפחד מזה. אפילו במחנה הצופי ביער ברעם, הילדים הצליחו להתנתק מהניידים שלהם לשלושה ימים ולילות. אנחנו צריכים שתהיה להם את היכולת הזאת, כולל להתמודד עם שעמום".  

לך תצטיין // פרויקט שילוב מחוננים בתוך כיתות רגילות בבתי הספר היסודיים

לא קל להיות תלמיד עם קשיי למידה, אבל בשנים האחרונות ילדים אלו זוכים למענים רבים ומחבקים. ומנגד – מה לגבי מענה לתלמידים המצטיינים, אלו שתופסים מהר את החומר ונידונים להעביר את השיעור בקצב שלא מותאם עבורם? ואיזו אמירה כללית בדבר אתגור יש כאן?

יפעת גבישי נאור, האחראית על תחום בתי הספר היסודיים במועצה, מסבירה שעד עתה ניסה כל בית ספר לתת את המענים לשונויות בדרכו, ובשנים הקרובות, לצד תוכניות העשרה קיימות, ייערך מאמץ לתת מענה רחב ומעמיק יותר לאותם תלמידים שעשויים בהחלט לרוץ קדימה, וביכולתם למשוך תלמידים רבים אחריהם. "הדגש הוא על למידה דיפרנציאלית – ילדים שונים עובדים לפי צרכים שונים. התוכנית תהיה מלווה בהדרכת משרד החינוך והכוונה היא שתהיה העשרה לכלל התלמידים".

עד עכשיו הילדים שאותרו במבחן המחוננים זכו למספר תוכניות: החל מכיתה ג' הופעל יום לימודים בשבוע (שזכה לכינוי "יום שליפה") בתל-חי, ותוכנית מצטיינים שבמסגרתה נהנו הילדים מחוגי אחר הצהריים בתל-חי.

ענת לוי, האחראית על תחום החינוך במועצה, מוסיפה קצת נתונים: "ילדים מחוננים הם בדרך כלל 3% ממספר התלמידים בכיתה, זאת אומרת שבממוצע ארצי מדובר בילד אחד בכיתה אבל אנחנו מכוונים גם למצוינים ומצטיינים, שהם בערך כ- 30% מהכיתה – בגדול זה אומר לכוון לילדים עם יכולות לימודיות גבוהות – לא רק בתחומים הריאליים, אגב. אלו ילדים שלפעמים משתעממים בכיתה וצריך לשים דגש עליהם, וזה אומר שהצוות צריך ללמוד לעבוד דיפרנציאלי ולתת מענה ולקדם גם את המצוינים. להתקדם עצמאית בחוברת זה לא פתרון, אלא למצוא דרכי הוראה שיאתגרו אותם וימשכו למעלה אותם ואת כל הכיתה".

טוב ויפה, אבל איך זה הולך לקרות בכיתות הענקיות של היום, שמכילות בכיף 33 ילדים?

"מספר הילדים בכיתה בממוצע הוא 26, ואל תשכחי שאנחנו משתדלים לפצל את הכיתות לקבוצות למידה קטנות יותר. המורים נכנסים בצורה מדורגת להדרכה במהלך שנת הלימודים הקרובה וגם יהיו מפגשים מקצועיים רשותיים. הכוונה לשים את הנושא הזה במודעות של כולנו. צריך קודם כל להבין שיש כאן צורך, וזה גם נכון שההורים יידעו שאנחנו על זה – גם אם זה ייקח זמן".

שלום כיתה א', גדלת! // לראשונה: מחזור של ארבע כיתות א' במועצה

מחזור כיתות א' הפותח את חוק לימודיו בתשפ"ד הוא הגדול ביותר שידענו עד כה: 375 ילדים תושבי המועצה ינפנפו לראשונה לפרידה להוריהם מבעד לחלונות האוטובוס הצהוב, כשהמספר המלא עומד על 488 ילדים (75% מהתלמידים החדשים הם תושבי המועצה). השנה יפתחו בבית ספר 'מבוא הגליל' ארבע כיתות א', ולמעשה, אם כוללים את כיתת הקשר, מדובר בחמש כיתות.

"קיבלנו פחות ילדים מבחוץ ומספר התושבים שלנו גדל ב-2.1%, שזה אומר 114 ילדים בכלל מערכת החינוך יותר מבתשפ"ג", מסבירה ענת לוי. "העלייה הגדולה ביותר שלנו היא בתיכונים, אחר כך היסודיים ובגיל הרך אנחנו רואים ירידה קלה".

אפרופו הצמיחה, כמו בכל שנה, ואולי אף מוקדם מבדרך כלל, קשה היה לברוח מהנתונים המדכדכים של חוסרים בכוח האדם שאמור ללמד את ילדינו; ואילו את דווקא לא נשמעת פסימית.

"קיים מחסור במורים, בעיקר בבתי הספר היסודיים, אבל לא כמו המגמה הארצית. בתיכונים המחסור נוגע, כמו תמיד, רק למקצועות מאוד ספציפיים. לגבי כוח עזר של תומכי הוראה – ייכנס הסכם ארצי חדש באוקטובר שישפר את תנאי ההעסקה שלהם משמעותית ואי לכך לא נתקלנו בחוסר משמעותי של תומכי עזר בהוראה".

במסגרת ההסכם החדש, ייהנו תומכי החינוך (מי שבעבר נקראו "סייעים.ות") מהטבה משמעותית בתנאים ובשכר. מדובר ברפורמה שתקדם באופן משמעותי את מעמדם ותחולל שינוי יסודי בתפיסת המקצוע, בין היתר על ידי הכשרות והשתלמויות מקצועיות. ההסכם יתמרץ עובדים חדשים להצטרף כצוות חינוכי משמעותי במערכת החינוך, מתוך מטרה לפתור את מצוקת כוח האדם בקרב תומכי החינוך בשלטון המקומי.  

מי הבוס // חילופי מנהלים בבתי הספר

בראש הפירמידה הקרויה "בית הספר" עומד אדם אחד שמתמודד עם בלת"מים ולחצים בלתי פוסקים, עובד נגד השעון וצריך להוכיח שברשותו נמצאים, בין היתר, עמוד שדרה מברזל, קור רוח והרבה ערכיות ואופטימיות. זה המקום לתת כבוד גדול ולהיפרד ממנהלי בתי הספר היוצאים, ולאחל בהצלחה למחליפיהם הטריים: עדנה בז שסיימה לנהל את 'עמק החולה' ולנעליה תיכנס עירית ארנון מכפר בלום, אופיר נבון שנפרד מתיכון 'אנה פרנק' ואותו יחליף דודו מואטי מכפר תבור, ענת כפרי שסיימה לנהל את 'עינת הגליל' (אחרי שבתון) ובמקומה נכנסה לנהל נורית בינור מקיבוץ עמיר, ואורנה וינברג שיצאה לשנת שבתון מ'הגומא' ואת מקומה תמלא מור שמר-לוי מגונן. מינויים חדשים נוספים: מנהל החטיבה העליונה ב'עמק החולה' – נטע רוזנבליט מהגושרים, ב'הר וגיא' ימלא את אותה הפונקציה אמנון רווה מדפנה וב'עינות ירדן' נכנס לאותו התפקיד נדב דוידי ממרום גולן.  

פטיש, מסמר, ניקח מהר. ממ"ס לבנות, בנים ובנות // שיפוצים בבתי הספר

בזמן שאתם שכשכתם עם הילדים בבריכה, המועצה נתנה גז והשקעה אדירה על שיפוצי הקיץ של בתי הספר. מאיה גורדון, מנהלנית אגף החינוך, מפרטת: "בבית הספר 'עלי גבעה' עשינו שיפוץ מסיבי של 'בית שובל' – לקחנו את אזור כיתות האומנות והמחסן ושיפצנו אותו לכדי מכלול אחד, במסגרת קול קורא של חידוש מבנים של משרד החינוך. כל התקציב היה 740 אלף שקל ומשרד החינוך נשא בחצי ממנו. בין השאר שופצו השירותים, וזה חשוב, כי זו נקודה מאתגרת אצלנו בבתי הספר. ב'לב העמק' החלפנו ושדרגנו מכספי המועצה בלבד את כל תשתיות המים והביוב בכ-400,000 אלף שקל, כי התשתיות, כמו ברוב בתי הספר שלנו, היו ישנות מאוד. חוץ מזה עשינו שם שיפוצי קיץ בעלות של קרוב ל-200 אלף שקל: הנגשה אקוסטית, שירותים חדשים ועוד חדר טיפולים. ב'הגומא' שיפצנו את חדר המורים במסגרת קול קורא של משרד החינוך, ובנוסף נערכו שיפוצים בעלות של 170 אלף שקל. הוספו שלושה חדרי טיפולים, הוחלפה תאורה בחלק מהחללים, חלונות וכו'. ב'עינת הגליל' החלפנו את הגגון של חדר המורים ותקצבנו עבודות נוספות שבוצעו על ידי בית הספר".

אבל היהלום (או שמא הבטון) שבכתר הוא השלמת המרחבים המוגנים המוסדיים (ממ"סים) בשלושת התיכונים. גורדון: "זה פרויקט מטורף שחיכינו לתקצוב שלו שנים, וכשהוא יצא לפועל מבחינת המדינה לפני כשנתיים, המועצה הייתה מאוד זריזה ומהר-מהר תפסה אותו בשתי ידיים והעמידה לטובת העניין אדם במשרה מלאה. יש מועצות שלא הספיקו לעשות את זה. התיכון היחיד שעוד לא השלמנו בו ממ"סים הוא 'עמק החולה' – שם אנחנו באישורי תוכניות. זה בעבודה כבר שנה בפועל, ובחודשיים האחרונים נתנו בוסט. במסגרת הפרויקט נבנו בבתי הספר ברחבי המועצה כ-30 ממ"סים".

בואי נדבר רגע על 'מבוא הגליל', שילמדו בו השנה יותר מ-600 תלמידים, מה שעושה אותו לבית הספר היסודי הגדול ביותר במועצה. בתור אמא, אני חייבת להגיד שנהיה שם ממש צפוף.

"ב'מבוא הגליל' אנחנו נבנה שני אגפים חדשים בהשקעה אדירה: מזכירות ומנהלה ואגף כיתות שבו בונים תשע כיתות גדולות שתהיינה חדשות, מרווחות ואקוסטיות יותר, כך שצפוי שיפור משמעותי. ילמדו שם שלושה מחזורים, והבינוי יתחיל אחרי החגים. במסגרת שיפוצי הקיץ השקענו שם בסדר גודל של 160 אלף שקל ושיפצנו את השירותים במכלולים, החלפנו את המשקופים והכשרנו עוד כיתה א'. אנחנו עושים כל פעם מה שאפשר, זה דורש תקציבים אדירים ושיתופי פעולה, וזה קורה לאט לאט".

מסייעים לתומכי ותומכות החינוך// החינוך המיוחד מושך תושבים חדשים

במסגרת הדרמות הרלוונטיות והמבאסות בואכה שנה"ל תשפ"ד, זכתה למקום משלה גם זאת הנוגעת לקיצור יום הלימודים של ילדי החינוך המיוחד, בשל מחסור בעובדי הוראה. בג"צ פסק אמנם לטובתם, אך ספק אם זה המתיק משמעותית את הטעם המר והייאוש שחווים רבים מההורים, שנאלצים להילחם ללא הרף על זכויות ילדיהם. דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסם השנה מציין כי שיעור עובדי ההוראה הפורשים ממסגרות אלה גבוה משמעותית מבשאר מערכת החינוך. חברו את הנתון הזה לצמיחה הרצינית במספר כיתות התקשורת והילדים המאובחנים, והחשבון פשוט: בנסיבות האלו קשה מאוד לשמור על סטנדרט סביר, שלא לדבר על גבוה.

ואצלנו? החינוך המיוחד במועצה הוא על-אזורי. ב'מבוא הגליל' יש חמש כיתות תקשורת וב'הגומא' שש כיתות ליקויי למידה. "מבחינת התושבים שלנו, יש כ-200 תלמידים תושבי המועצה שלומדים במסגרות חינוך מיוחד בכל האזור, ועוד 200 תלמידים עם זכאות לחינוך המיוחד שמשולבים בכיתות רגילות. המענים האלו מאוד מחודדים, זה כל הזמן בעבודה ואנחנו מתרחבים", אומרת ענת לוי.

האם נכון לומר שבשנים האחרונות ניכרת תופעה של משפחות המגיעות להתיישב באזור במיוחד בשל המענה שנותנת המועצה בתחום החינוך המיוחד?

"צריך להיות צנועים באמירה הזאת, אבל בהחלט יש משפחות שמגיעות לאזור בשל המענים האלו. ספציפית, פתחנו כיתת תקשורת נוספת ב'מבוא הגליל' וגם כיתת חינוך מיוחד נוספת ב'הגומא' ואנחנו לקראת בנייה של גן חינוך מיוחד בחולתה, שצמוד לגן 'אור'. באופן כללי אני יכולה לומר שהמועצה נותנת מענים בתחומי התקשורת וליקויי הלמידה לכל תושבי האזור. הילדים הללו בפוקוס – מושקעים בהם משאבים לאין שיעור מאלו של החינוך הרגיל. רוב התקציבים הם ממשרד החינוך והמועצה מוסיפה את כל מה שצריך מסביב: מרחבי למידה, משרות סייעות, הנגשות, מחשבים מיוחדים, כיסאות מיוחדים".