הדו"ח הנוכחי מציג את עיקרי הממצאים של מחקר בנושא חוסן והתמודדות האוכלוסייה היהודית בישראל בשלב הראשון של מלחמת "חרבות ברזל" שהחלה בעקבות התקפת החמאס על עוטף עזה.
המחקר נערך במימון המכללה האקדמית תל-חי ואוניברסיטת תל אביב ובוצע ע"י צוות חוקרים השייכים לשני מוסדות אקדמיים בארץ – החוג לניהול מצבי חירום ואסון בפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב (במסגרת שיתוף פעולה בין-לאומי לחקר החוסן והמיטביות – מרכז ResWell) והחוג לפסיכולוגיה במכללה האקדמית תל-חי: פרופסור שאול קמחי, פרופסור יוחנן אשל, ד"ר הדס מרציאנו ופרופסור ברוריה עדיני.
איסוף הנתונים למחקר הנוכחי נעשה בין ה-11-15 באוקטובר, מספר ימים לאחר התקפת הפתע של החמאס על תושבי עזה, שחלה בשבת ה-7 לאוקטובר, 2023, ויום לאחר הצטרפות מפלגת המחנה הממלכתי לממשלה.
המחקר מתבסס על מדגם של 2002 משיבים מקרב האוכלוסייה הבוגרת דוברת עברית, שמילאו שאלון מובנה שהופץ באמצעות חברת סקרים אינטרנטית. במחקרים שעסקו במשברים קודמים כי רמת החוסן של אוכלוסיות במצבי משבר מבוססת במידה רבה על תקווה ותמיכה בממשלה, ממצאי המחקר מפורטים על בסיס דיווח המשיבים אודות מידת תמיכתם בממשלה. לאור זאת, חולק המדגם לשלוש קבוצות: "תומכים בממשלה" (n=614), ה"ניטראליים" (n=828), ו"מתנגדים לממשלה" (n=559). המחקר בדק את המשתנים הבאים: חוסן לאומי, קהילתי ואישי, רמת התקווה, רמת המורל, תפיסת לכידות חברתית, תסמיני דחק, תחושות סכנה, ותפיסת איומים, כמו גם מאפיינים דמוגרפיים שונים. להלן הממצאים:
- השוואת רמות החוסן ומנגנוני ההתמודדות 'החיוביים והשליליים' למדידה קודמת (מאוגוסט 2023) – בוצעה השוואה של המדדים הרלוונטיים במחקר הנוכחי למדידה שהתקיימה באוגוסט 2023, כחודשיים לפני פרוץ המלחמה, על מדגם אחר של אנשים (N=785). השוואה זו העלתה את הממצאים הבאים: רמות החוסן הלאומי, החוסן האישי והתקווה במחקר הנוכחי הייתה גבוהה יותר בהשוואה לקודם. במקביל לכך, גם תסמיני הדחק ותחושות הסכנה היו גבוהים יותר, בעוד שהמורל היה נמוך יותר.
- גורמים המנבאים חוסן לאומי – ניתוחים אלו העלו מספר משתנים שתרמו לניבוי החוסן הלאומי (בשני המדגמים, אוגוסט ואוקטובר 2023). המשתנים המשמעותיים ביותר היו רמת התקווה ורמת התמיכה בממשלה, ככל שהיו גבוהות יותר כך רמת החוסן הלאומי הייתה גבוהה יותר, ולהיפך.
- חוסן לאומי – בהסתמך על מחקרים קודמים, חילקנו את החוסן הלאומי לארבעה גורמים:
(א) אמון בממשלה ובעומד בראשה, (ב) אינטגרציה חברתית (סולידריות), (ג) חיבור למדינה (פטריוטיות), (ד) אמון במוסדות המדינה. בכל המשתנים נמצאו הבדלים מובהקים בין כל שלוש הקבוצות. יחד עם זאת, היה שוני בכיוון ההבדלים בשלושת הגורמים הראשונים לעומת הגורם האחרון. בהתייחס לשלושת הגורמים הראשונים של החוסן הלאומי, התומכים בממשלה דיווחו על הרמות הגבוהות ביותר, לאחריהם הניטראליים והרמות הנמוכות ביותר דווחו על ידי המתנגדים לממשלה. בהתייחס לגורם הרביעי, "אמון במוסדות המדינה", נמצאה תמונה הפוכה, לפיה המתנגדים לממשלה דיווחו על רמת האמון הגבוהה ביותר, לאחר מכן הניטראליים ולבסוף, התומכים בממשלה.
- חוסן קהילתי, חוסן אישי, תקווה, ומורל – בכל המדדים הללו, פרט לחוסן אישי, התוצאות מצביעות על דפוס זהה בהשוואה בין שלוש הקבוצות. היו הבדלים מובהקים בין הקבוצות, כאשר התומכים בממשלה דיווחו על הרמות הגבוהות ביותר של חוסן קהילתי, תקווה, ומורל; הרמות של קבוצת הניטרליים היו רמות ביניים; ואילו הרמות הנמוכות ביותר דווחו על ידי קבוצת המתנגדים לממשלה. במשתנה של חוסן אישי נמצא דפוס מעט שונה – התומכים בממשלה הראו רמות גבוהות יותר בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות, שלא היו שונות זו מזו.
- תסמיני דחק, תחושות סכנה ותפיסת איומים – בניתוח הממצאים של משתנים אלה נמצא דפוס המשלים את התמונה של המדדים הקודמים. בכל המשתנים נמצאו הבדלים מובהקים בין שלוש הקבוצות, כאשר התומכים בממשלה דיווחו על רמת תסמיני דחק, תחושות סכנה ותפיסת איומים הנמוכה ביותר, אחריהם היו הרמות שדווחו על ידי קבוצת הניטראליים והרמות הגבוהות ביותר דווחו על ידי המתנגדים לממשלה.
- תפיסת הלכידות החברתית – תפיסת הלכידות החברתית הייתה שונה באופן מובהק בין שלוש הקבוצות. התומכים בממשלה דיווחו על תפיסת לכידות חברתית הגבוהה ביותר, אחריהם היו הרמות שדווחו על ידי קבוצת הניטראליים והרמות הנמוכות ביותר דווחו על ידי המתנגדים לממשלה.
לסיכום – ממצאי המחקר מראים כי החוסן הלאומי, החוסן האישי והתקווה גבוהים במובהק במחקר הנוכחי, בהשוואה למחקר הקודם. במקביל, במחקר הנוכחי נמדדת רמה גבוהה יותר של תסמיני דחק ותחושות סכנה, ומנגד רמה נמוכה יותר של מורל.
בנוסף, למרות המלחמה, ולמרות התמונה המרשימה מאד של אחדות, תמיכה, תרומות וההתארגנות של החברה האזרחית במדינה, עולים חילוקי דעות ופערים בין אזרחי המדינה והם משתקפים בהבדלים המובהקים במרבית המדדים שנבדקו במחקר בין שלוש קבוצות (תומכים בממשלה, ניטראליים ומתנגדים לממשלה).
הממצאים מציגים תמונה מאתגרת אודות המצב העכשווי במדינת ישראל, שנאלצת להתמודד עם האירוע הביטחוני הקשה ביותר שהתרחש במדינה, לרבות עם מצב שלא היה מוכר לנו – מספר גדול של חטופים אזרחיים – ובמקביל עליה להתמודד גם עם קרע חברתי עמוק.
