fbpx

We Don't Need No Education

ילדים גדולים בכיסאות קטנים. צילום: באדיבות אתר קיבוץ איילת השחר
אחרי תהפוכות, מעברים ושינויים, המצב של התיכונים בגליל העליון התייצב פחות או יותר על 12 שעות לימוד שבועיות, ארבעה ימים בשבוע, במבנה של בית הספר היסודי. ילדים גדולים בכיסאות קטנים שערים בלילה וקמים בצהריים ● טליה משלי (איילת השחר) כותבת על מה שמעסיק, ובעיקר מדאיג, הורים גליליים רבים בימים אלו
האזינו לכתבה
Getting your Trinity Audio player ready...

הם ערים כל הלילה, הם קמים בצהרי היום, מזה חמישה חודשים הנוער שלנו חי במעין חופש גדול מתמשך ואינסופי, תלמידי היסודי לא חזרו עדיין לשגרת לימודים מלאה, ותלמידי הכיתות הנמוכות? הם אמרו שלום כיתה א' או ב' באחד בספטמבר, למדו חמישה שבועות שרובם ככולם חופשים וחגים, והלכה למעשה, הם לא חזרו לבית הספר עד היום.

קורונה? קטן עלינו!

אחרי תהפוכות, מעברים ושינויים חדשות לבקרים, המצב של התיכונים בגליל העליון התייצב פחות או יותר על 12 שעות לימוד שבועיות, ארבעה ימים בשבוע, במבנה של בית הספר היסודי. ילדים גדולים בכיסאות קטנים, שלומדים במשמרת שנייה, את המשמרת הראשונה מאיישים תלמידי היסודי שלומדים עד השעה 12:30 במקום עד השעה 15:00, וזה לא כולל את תלמידי הכיתות הנמוכות, שכלל לא חזרו לבית הספר מאז השביעי באוקטובר, והם לומדים עדיין במרכזי למידה מאולתרים בישובים.

והמורים? הם צריכים להדליק משואה ביום העצמאות. חלקם מפונים, חלקם מזגזגים בין בתי ספר למפונים באזור טבריה לבתי ספר מפונים לתלמידים שאינם מפונים מדרום העמק. לתלמיד מכיתה ט' למשל, יכולות להיות שתי מורות למתמטיקה ועוד שתיים לאנגלית, וכולן ביחד לא מגיעות לתקן של לימודי הליבה, כן, אלה שכולם מזדעקים כאשר הם נעדרים מבתי הספר במגזר החרדי, אבל אצלינו, בצפון ובשם המלחמה, זה חוקי. המחנכת של בתי מכיתה ג' במבוא הגליל היא המורה המחליפה של המורה המחליפה שהחליפה את המחנכת החדשה מקיבוץ דן, שפונתה עם קיבוצה לחיפה.

הקטנים כותבים לגדולים. צילום: באדיבות אתר קיבוץ איילת השחר

'ככה זה עכשיו' אנחנו מסבירים לילדינו, פורסים ידיים לצדדים, מעקמים מעט את הפה, ומצביעים עם הסנטר מעלה וקדימה, רוצים לומר שזה זמני, שאלה החיים, שעברנו את פרעה, שעברנו את הקורונה, ועכשיו אנחנו עוברים ונעבור גם את זה. זה מה יש ועם זה ננצח. כמו תמיד.

ויש לזה גם מחירים כמובן, רגשיים, לימודיים וחברתיים. המזל שלנו שיש לנו קהילה חזקה וחינוך בלתי פורמלי המספקים מסגרת והגדרה.

כשאני מספרת את כל זה לחבריי מהמרכז ואפילו לאלה הגרים באזור עמק יזרעאל, הם מופתעים מאוד. תוסיפו לזה את ההודעה שקיבלנו השבוע מקופת חולים כללית ביום הבחירות שלא התקיימו כאן, שהמרפאה סגורה אבל לא שכחו אותנו ובמקרה הצורך אנחנו מוזמנים להגיע למוקד החירום בקריית שמונה. המפונה.

כנראה שאנחנו חיים במדינה אחרת, ובואו פשוט נתחיל לשלם מיסים לנסראללה או לאסד, אולי הם ידאגו לנו טוב יותר.

'איזה לפלפים אתם!' אמר לנו יניר קוזין בריאיון בגלי צה"ל, כי השבוע ההורים כאן הפסיקו להיות לפלפים והתחילו קצת קצת, טיפ טיפה, טיפה'לה, להעלות את הדברים למודעות, לדבר עם התקשורת ואפילו עם שר החינוך. 

סוף סוף הנושא נמצא על המפה, ואפילו אם מדובר בשולי המפה המשתפלים מטה במורד השולחן, הרי שגם זו התחלה וגם זו לטובה. אולי.

אולי יעניין אותך גם:

צילום ירון סקג'יו3
ללא תנאי ובכל תנאי
ביומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים פונו יישובי...
ezgif-4-f06193585f
האמנם טוב למות בעד ארצנו?
הלקסיקון הישראלי רווי במשפטי מפתח על החשיבות...
1
תמות נפשי עם פלישתים
מסתתר מהתקשורת הישראלית, יוצר קרע מכוון עם...

Education Template