בין הצלצולים לאזעקות ובין הבומים למחברות
לרגל פתיחת שנת הלימודים, יצאנו לבדוק איך מרגישים הילדים שלנו במלחמה, מה יש להם לומר על המצב, איך זה יגמר לדעתם, ואיך זה להתחיל שנת לימודים כשהתותחים רועמים, המוזות שותקות, והשלום במזרח התיכון נראה רחוק מאי פעם ● אם אתם מחפשים אופטימיות ופשטות, נדמה לנו שהגעתם למקום הנכון
חיים, איכשהו
"לפעמים אני לא מבינה איך ייתכן שיורים עליי כבר יותר מעשרה חודשים וזה רק מתגבר? איך יכול להיות שמשבעה באוקטובר הילדים שלנו לא חזרו לשגרת לימודים מלאה, וזה לא יקרה גם באחד בספטמבר?" ● אחרי 'מתקפת המנע' של צה"ל הבוקר (ראשון), טליה משלי תוהה האם "יש טילים שאפשר ורצוי למנוע ויש טילים שכתוב עליהם 'מתגברים'"
We Don't Need No Education
אחרי תהפוכות, מעברים ושינויים, המצב של התיכונים בגליל העליון התייצב פחות או יותר על 12 שעות לימוד שבועיות, ארבעה ימים בשבוע, במבנה של בית הספר היסודי. ילדים גדולים בכיסאות קטנים שערים בלילה וקמים בצהריים ● טליה משלי (איילת השחר) כותבת על מה שמעסיק, ובעיקר מדאיג, הורים גליליים רבים בימים אלו
