בעיני המתבונן

לא ניתן להסתיר את הכאב שבאובדן, רק להמשיך ולצאת אל החיים ולחפש את מה שמרגש וממלא, את מה ששומר ועוטף, את הטוב והיפה. לא לשמור בפנים אלא גם להחצין. ללמוד לאהוב ולהשקיע, על אף שכואב, על מה שכבר איננו ועל מה שנוצר מחדש.

בחלומותיי, אבא, אתה עדיין עובד בסטודיו, עדיין חי ויוצר במקום שלך, שהפך מסתורי וריק מנשמתך, והתמלא אבק. לאחרונה אני ממלאת את החלל ביצירה ובביטוי שלי למה שנשאר ולמה שיהיה בעתיד.

המציאות שלנו כאן עדיין מורכבת כפי שהיית מתאר אותה בעבודותיך. אנחנו לומדים לחיות מציאות זו, אך אילו היית כאן הפרשנות שלך לבטח הייתה עושה אותה לברורה הרבה יותר. אני מנסה להמשיך את החזון שלך ואת השיח הכול כך חשוב שלך עם הסביבה, בנוגע לנושאים קשים ומורכבים בחברה שלנו, חברה שעוברת תהפוכות ושינויים על בסיס יומי, ומשאירה את כל הצדדים במשוואה מבולבלים וכואבים.

התחושות שאותן אני מביאה לידי ביטוי הן לעיתים קודרות וחשוכות, אך הצבע יחד עם המים יוצרים צורות בכיוונים שונים, שאותם כל אדם יכול לפרש כראות עיניו. לכל משיכת מכחול ולכל כתם צבע פרשנות אחרת, שונה ומעניינת, לכיוון אחר, לצורה ולתפיסת המציאות של המתבונן.

מוקדש לאבי, יגאל מירון ז״ל

אוריין, אוגוסט 2023

'בעיני המתבונן' ǁ אוריין מירון עובד ǁ גלריה 'הַמְּבוֹאָה' ǁ פתיחה: 2 בספטמבר, נעילה: שבת, 21.10.23.

ליווי אוצרותי: צוות גלריות מחניים.

זמני פתיחה: ימים א', ב', ג' ,ה', ו' ושבת 10:00 – 13:00.

לתיאום: דינה, טל' 052-6065238 ǁ יויו – טל' 052-6065026.