תהיו מאיזה צד שתהיו על המפה הפוליטית, אם אתם פודי'ז הרי שההשבעה החגיגית של הכנסת ה-25 הייתה אירוע שסביר שהייתם שמחים להשתתף בו. מנות מלהיבות כמו קובה מלפפונים (קריספי קובה פטריות, פלפלת סוי, כוסברה ומלפפון), טרטר קורנביף (ברביקיו של יטבתה, מלפפוני קורניש ואיולי שקשוקה) ודים סאם פלפלים וגונדר (הבנתם את הרעיון: חומרי גלם מעוררי בלוטות רוק) התעופפו שם כמו קריאות התנגדות להצעת חוק זו או אחרת. ובמילים אחרות, יש סיכוי שכנאפה על גחלים ובקלאווה בעבודת יד (שיורדות בגרון עם תה נענע מרוקאי) המתיקו לרגע גם את לבבות אלו שנכחו בערב אך נותרו הפעם מחוץ למליאה.
מי שאחראי לכיף הקולינארי הזה הוא שף שחף שבתאי, 47, בן קיבוץ עמיעד ואדם ששלל סופרלטיבים כבר נקשרו בשמו מבחינה מקצועית (והוא אף נותר נחמד מאוד). עד להשבעה הנוכחית של הכנסת, באירועי העבר האלו הוכתב תפריט קבוע, שהיה, ככל הנראה, פחות מרנין. השנה הוחלט על שינוי גסטרונומי רציני ושבתאי, שניגש למכרז שפרסם אגף הטקסים והאירועים של הכנסת, קיווה להיות הראשון שירקח תפריט אחר, משלו, לחגיגה. הקונספט, אותו בנה במשך שבועיים לפני המכרז, היה הליכה במסלול טעמים במחוזות ישראל, מהגליל העליון ועד לערבה, מעין תצוגת תכלית כחולה-לבנה ורבת תנופה וגאון של כל המעולה בתוצרת המקומית (כולל בשר מודפס). הוא, שהיה אחראי בעבר על התפריט של 'אל-על' ומכהן כבעלים של 'פופ אנד פופ' המקומית, זכה במכרז וניגש במר"צ לעבודה (או שלא). מכאן, בכל אופן, זה רק התחיל.
"העבודה שלי הייתה לקחת את כל הרגש של חומרי הגלם ולהכניס אותו לתפריט רשמי ונקי", הוא אומר בשיחת טלפון ביום שאחרי (במהלכה הוא כבר באירוע אחר, אם מישהו חשב שייקח יום חופש להירגע). גם למי שהתחכך בדרישות מישלן בעבר, היה אתגר להתאים את התפריט שהרכיב לשלל הדרישות הרלוונטיות, למשל מסדר כשרות שכלל הפעם שנת שמיטה ותמיד מחייב "גינונים ממלכתיים", כפי שהוא מסביר. ולסיכום, "זה דבר קשה, תהליך מאוד מורכב".
הפינג-פונג מול הכנסת, שנמשך בחודש וחצי לאחר הזכייה במכרז, כלל גם את ההנחיות הבריאותיות של התזונאית מטעמה והצריך התמודד עם הלוגיסטיקות הנגזרות מרשמיות המעמד. שבתאי, שמחלק את זמנו בין תל אביב לאנגליה (שם נמצאת משפחתו), צלח בכבוד גם את השלב הזה. לראייה, הוא אומר, חברי הכנסת – שבדרך כלל נמצאים בהשבעה עצמה בזמן שמשפחותיהם ושאר האורחים והמוזמנים לועסים את הכיבוד – ביקשו להיות הפעם גם הם בזמן הסעודה וליהנות מכל הטוב הזה יחד עם השאר. הלוקיישן שונה, התאמות נערכו ומספר הפיות הלועסים עלה מ-300 ל-900 בקירוב. "הגיעו שגרירים, חברי כנסת לשעבר, ראש הממשלה… זאת הייתה חוויה מאוד מעניינת, פוליטיקה במיטבה. אכלנו מכל מה שישראל גאה בו. להכול נתנו כבוד", הוא אומר.
התמנגלת?
"כולם מכירים אותי מהמסעדה. הצטלמתי, ראיתי את כולם, דיברתי עם כולם, היה כיף ומהמם. זאת הייתה זריקת שמחת חיים ואנרגיה לטקס ממלכתי ששנים אוכלים בו את אותו הדבר".
לא התפשרת גם על שמות בעלי מעוף למנות, כולל קריצה למור"קים ולטקסים הפנימיים של עמיעד. החבר'ה בכנסת ידעו מה זה חציל גד"ש?
"זה לקח קצת זמן להסביר להם (כוונתו, במקרה הזה, לארוחות של סוף יום עמל בשדות הקיבוץ, בהן הפקיעו החבר'ה את המזון בו חשקו בתואנה שהוא מיועד לגד"ש, ע"ט), אז הסברתי ואחרי זה צריך לתרגם לאנגלית ועברית ויש שאלות לכל אחד…".
אז לסיכום, אתה מבסוט?
"היה יום מרגש ונחמד, אבל המפלגה שאני הצבעתי לה לא נכנסה לכנסת. זה פחות כיף".