בימיו הפעילים קולינארית של חדר האוכל בעמיר, קיבלו שתי הכניסות אליו כינויים פרקטיים: הכניסה הצפונית נקראה "הכניסה הראשית" וזאת הדרומית ענתה לשם "הכניסה השנייה". באופן סימבולי כמעט, התמקמה בהמשך לכניסה השנייה, בתוך מבנה חדר האוכל הישן, חנות בגדי יד שנייה. גם היא זכתה לשם הכה-קיבוצניקי "הכניסה השנייה". מה שמרשים בה באמת – שהרי מיזמי יד שנייה חינמיים במבני וינטג' קיימים בלא מעט קיבוצים – הוא היקף פעילותה. "אמנם אין לנו מדד מדויק, אבל אנחנו מעריכות שלפחות 200 קולבים ביום מתרוקנים, וזה לא הכל כי יש גם בגדים במגירות. לפי החישוב שלי – וזאת הערכה שמרנית – לוקחים מאיתנו עשרת אלפים פריטים בשנה", אומרת ניצן עסיס, מתנדבת ותיקה במיזם. "אם בהתחלה היה לנו ארגז איסוף (ממנו מגיעים הבגדים לקולבים ולמגירות, ע"ט) שהתמלא בשבוע, עכשיו יכולים להתמלא שלושה ויותר. מגיעות כמויות עצומות של פריטים. אנחנו קורסות תחתיהן, פשוטו כמשמעו".
יוצאי דופן הם גם הפיזור של לקוחות 'הכניסה השנייה' והחירות שבה אפשר להעמיס משם פריטים. "מגיעים מקיבוצי דרום העמק ועד מג'דל שמס, ומרמת הגולן ועד הרי נפתלי", מעדכנת עסיס. "אני יודעת את זה בגלל הלוגואים של חולצות בתי הספר, חולצות צבא וחולצות נעורים שחלקן גם מסומנות". וגם, בשעות הפתיחה של 'הכניסה השנייה' אין במקום מתנדב/ת השומר/ת על הסדר. הדלת נפתחת והקהל מוזמן להגיע, למדוד ולקחת.
ועדת מיון ותלייה
'הכניסה השנייה' הוקמה בקיץ 2019. ראשיתה ביוזמה של שתי בנות הקיבוץ שתהו למה לקנות בגדים אם אפשר להעבירם מהאחת לשנייה, בקהילה קטנה שמשתדלת לחוס על כדור הארץ. ניצן עסיס כיהנה אז כרכזת התרבות של עמיר וראתה במיזם הפוטנציאלי פרויקט עם משמעות חברתית רבה אף יותר מזו הסביבתית. מפגש בעלות עניין גובש ובמהרה עברו לדון בנושא הלוקיישן. "חשבנו להשתמש בחדר המלתחות של חדר האוכל שלא משמש יותר להסעדה ואין בו שימוש יומיומי קבוע. נותרו בו חללים ריקים. היה לנו חשוב שהתפעול יהיה פשוט. התחלנו מאוד בקטן, בחדר של 9 מ"ר, במלתחות שיש בהן כיורים", משחזרת עסיס.
הן התמידו, וזה התחיל להשתלם. חברי הקיבוץ התחילו להניח ממרכולתם בארגז האיסוף ובמקביל הבחינו המתנדבות שהן פוגשות שם קליינטורה שממש לא צפו מראש. עסיס שמעה, דרך המועצה, על המענק השנתי של המשרד להגנת הסביבה והגישה מועמדות. 'הכניסה השנייה' זכתה ואז חברה אל הבנות דניאל הרדי-אופנהיים, גם היא מעמיר, העובדת ביחידה הסביבתית במועצה. "החלטתי ללוות אותן ולעזור עם חלוקת התקציב. קיבלנו כעשרת אלפים שקל לזמן מוגבל של כשנה וחצי. מבחינה סביבתית ברור שזה הדבר הנכון לעכשיו. הקניות בכללן יצאו מפרופורציות, כולל הקלות שבה אנשים מוסרים אבל לא מפסיקים לקבל חבילות חדשות. והחשיבות של מיזמים כאלו אדירה".
יש לחנות דף פייסבוק שדרכו גם אפשר לתקשר בוואטסאפ במקרי שאלות מיוחדות. בקרוב יופיעו גם בווייז. ובשוטף, מסבירה עסיס, "אנחנו ממיינות ללא סוף. מקבלות בעיקר ביגוד וציוד קל: כלי בית קטנים, ספרים – אם כי לא בכמויות עצומות, ציוד תינוקות, אקססוריז".
איך משתלטים על כל זה?
"יש מעגל רחב של כ-30 בנות שמכונות 'ידידות המקום' וצוות מצומצם יותר שנקרא 'הוועד הפועל' של כ-13 מתנדבות קבועות שמקדישות כשעתיים עד שש שעות שבועיות לסידור ולמיון. התנדבות עקבית כזאת היא מאוד לא מובנת מאליו. פעמיים-שלוש בשבוע המתנדבות מתאספות בשעות הבוקר והערב, לרוב בין שתיים לשש מהן, ממיינות ותולות את הסחורה. אנחנו משתדלים שיהיה 100 אחוז מיחזור, כולל השקית שבה מביאים את הפריטים. מה שבלוי מאוד, קרוע ומוכתם, לא נציג".
מה אתן עושות עם מה שלא עובר ביקורת?
"אנחנו בקשר עם מוסכים ומעבירות להם, שיהפוך לסמרטוטים. באגמון החולה יש גוזליה לגוזלים יתומים שנפלו מהקן ואנחנו מביאים להם גרבי תינוקות לחימום. אנחנו מתחילים שנה שלישית וקרו כמה דברים מדהימים שלא שיערנו: המעגלים של האנשים שממחזרים הלך וגדל באופן מדהים".
איך את מסבירה את הכמויות המכובדות של אנשים שמגיעים? יש ביגודיות יד שנייה בהרבה קיבוצים באזור.
"בעמיר יש שלושה בתי ספר אזוריים, כך שכמות האנשים פה גדולה. מה שעוד ייחודי כאן הוא פרויקטים שצמחו בעקבות המקום: ילדים מכיתות בית הספר 'שחפים' לחינוך מיוחד באים הנה ומקפלים בגדים ומקבלים שיעור במיומנויות חיים, יש חבר'ה מ'עיינות ירדן' ומהמכינה בעמיר שזהו פרויקט ההתנדבות שלהם. עזרנו לאמהות חד-הוריות נזקקות, סיפקנו ציוד למרכזי קליטה. לפעמים בנים צעירים מגיעים הנה ומתנסים בלבישת בגדים של בנות, למשל מודדים נעלי עקב. אגב, בחג שבועות עשינו על הבמה תצוגת אופנה של 'היד השנייה'".
חליפות ופפיון לתינוק
עסיס מדווחת שמעת לעת ניתן למצוא על הקולבים בגדים של מותגים סופר-יוקרתיים ובגדים עם אטיקטים. "לפעמים אנשים קונים אונליין בכמה צבעים או כמה מידות ואת פתאום מקבלת סט חדש כזה. לפעמים מגיעים דברים כל כך הזויים שאת לא מאמינה שמישהו בכלל ייצר ומישהו אחר קנה, אבל מניסיוני הם נחטפים מהמדפים אחרי יום".
איזו סחורה פופולרית אצלכן? מה מגלחים מהמדפים?
"בגדי ילדים וגם כלי בית. אולי בגלל שיש פה הרבה סטודנטים שצריכים לרהט בית וחסרים להם פריטים. מצעים, למשל. זה עף".
מה נותנים הכי הרבה?
"מלא ג'ינסים – שהם הפריטים המזהמים ביותר של תעשיית האופנה (שהיא עצמה התעשייה המזהמת ביותר אחרי תעשיית הדלקים, ע"ט), בגדים זולים מסין שעשויים מבדים לא נעימים".
הרדי-אופנהיים מודה שבהתחלה הייתה קצת סקפטית. "חשבתי שאנשים ייתנו את מה שהם לא רוצים אבל לא ייקחו פריטים על חשבון שופינג נוסף, אבל יש כאלו שבאמת לוקחים במקום לקנות. 'הכניסה השנייה' היא מצב של win-win. לעבור לבגדים יד-שנייה במקום שופינג זה תהליך ונכון שיש אנשים שזה לא מתאים להם ואפילו מגעיל אותם, אבל באופן אישי – למעט הלבשה תחתונה ונעליים – אני לא קונה בגדים, בטח לא לילדים. אפילו בעלי מוצא פה ושם פריטים, למרות שיש פחות מבחר לגברים. לאט לאט הרעיון מחלחל ואנשים נפתחים אליו בגלל שהמקום הזה קיים ומאוד נוח להגיע".
ניצן – אחרי תשע בערב וערימות של בגדים למיון, אני מבינה שיש לנשות "הוועד הפועל" הווי פנימי עשיר.
"אחד הדברים שאנחנו אוהבות לעשות זה 'פרופיילינג ללקוחה' – למי שקנה או ייקח את הפריטים. וכן משעשע אותנו מה מתגלה בארגז – למשל, יום אחד יצא משם זוג ציצים מפלסטיק (של תחפושת, ע"ט). לפעמים יש דברים שאני לא יכולה לפענח או להבין איך לתלות אותם ואנחנו פוצחות בחידון. וברצינות – אצלי המקום הזה שינה מודעות והרגלים של צריכה ואני חושבת שזה ככה בשביל המון אנשים בקיבוץ, בייחוד הורים לילדים. בשביל מה לקנות להם בגדים כשיש אצלנו בגדים חדשים ויפים שחבל על הזמן? אנחנו הכי שונאות למיין בגדי ילדים, אבל עושות את זה. לפעמים יש מניפולציות על המידות וזה הכי מעצבן, סוג של הונאה".
הופה, ילדים זה נושא רגיש.
"אני קוראת לאנשים להפסיק לקנות לתינוקות בגדים חונקים כמו ג'ינסים. לפעמים אני זורקת את הפריטים האלה כי אני רוצה להגן על הילדים. למה שהם יילבשו חליפות עם פפיון?! וגם אל תסדרו בעצמכם על המדפים, זה לא עוזר אלא מפריע. ואל תביאו לנו ספרי לימוד".
תוציאי קיטור, זה המקום.
"הרבה פעמים אנשים מביאים אלינו את מה שהיה אמור ללכת לפח. אז בבקשה – אל תביאו לנו אשפה, סירים עקומים, מכשירי חשמל מהסבנטיז וכן הלאה. אנחנו לא מקבלים בגדים תחתונים וריהוט גדול. ובנוסף – אנחנו קוראים לאנשים לקנות פחות ולבוא אלינו".
לדף הפייסבוק של 'הכניסה השנייה': https://www.facebook.com/profile.php?id=100077076411439.
ניתן ליצור קשר בוואטסאפ דרך דף הפייסבוק, ולאתר מסלול דרך 'יד שנייה בחינם' בגוגל מפות.
שעות פתיחה: ראשון, שלישי ושבת: 10:00 – 20:00, שישי: 10:00 – 16:00.
