על מנת לשדרג ולהתאים את המענים הניתנים לציבור, ולהתאים את עצמה לסביבה הדינאמית והמשתנה – בפרט אחרי שנתיים בחסות הקורונה – יצאה השנה המועצה לתהליך מקיף ורב משתתפים לשם דיוק תוכניות העבודה שלה לשנים הקרובות. למשימה מורכבת וכבדת משקל זו גויסו ליאו נתנזון וז'קלינה ישעיה, תושבי מעין ברוך בעלי חברת BEINCO (וזוג בחייהם הפרטיים) העוסקים בעיצוב והובלת תהליכי שינוי אסטרטגיים בארגונים וקהילות בארץ ובעולם. השניים ליוו את כלל אגפי המועצה, על אופיים ומטרותיהם השונות ב"מסע" מעמיק בן ארבעה חודשים, בו למדו את המגמות החדשניות ביותר בעולם בכל תחום, שיתפו אנשי מקצוע ותושבים בצוותי חשיבה, וניסחו יעדי עבודה אשר יבואו לידי ביטוי בתוכניות העבודה של המועצה בשנים הקרובות.
"מדי שלוש שנים המועצה כותבת תוכנית עבודה", מסבירה את הרציונל מנכ"לית המועצה, עידית חמל. "בשנה זו, בעקבות שנתיים של קורונה שהובילה לשינויים רבים באופן התנהלותנו כפרטים וכחברה, מצאנו לנכון ללמוד מהתושבים מה השתנה ובמה יש לעסוק, כך שנאתר מתוך תובנותיהם את הסוגיות המטרידות אותם וגם את הפתרונות האפשריים. אנחנו חיים במועצה אזורית שרוב הקהילות בה מדברות את 'שפת הקהילתיות' והשיתוף. ברובן מתקיימים תהליכים משתפים כחלק משגרת הניהול, והיה מרגש לראות שגם ברמה האזורית ניתן להפעיל כלים אלה ויחד לבנות ולעצב את המשך הדרך".
"הרעיון היה להזמין למפגשים את האנשים הרלוונטיים שיכולים לעזור לנו להבין מהן השאלות עליהן חשוב שהאגף הספציפי יענה בשנים הקרובות", מסבירה ז'קלינה; למפגש הפיתוח העסקי, למשל, הוזמנו מנהלים עסקיים של הקיבוצים ומנהלי מפעלים באזור, בעוד לסדנה שהוביל אגף תקשורת הגיעו, בין השאר, דוברי קיבוצים, עורכי עלונים ומנהלי אתרי האינטרנט של הקיבוצים השונים. בתהליך המלא לקחו חלק יותר מ-800 משתתפים, וכל מפגש שכזה עם הציבור נתפר על פי מידותיו המדויקות של כל תחום, ואחרי "שיעורי בית" מקיפים שערכו ליאו וז'קלינה. לכלל המפגשים הוזמנו דוברים מעוררי השראה שחשפו את המשתתפים לנקודות מבט חדשניות עליהן התבססו לאחר מכן מעגלי השיח. אגפי החברה והקהילה (יישובים, תרבות, חינוך, ותיקים ושירותים חברתיים) למשל, פגשו את ד"ר דני מירז, מנהל התוכן בק.מ.ה. שבמכללת אורנים, על מנת להבין מה יוצר חוסן קהילתי (על פי מירז – משמעות, שייכות, מחויבות ואמון). שולחנות השיח שהתקיימו בעקבות ההרצאה, בהם השתתפו בעלי תפקידים מהמועצה ומהקיבוצים, ניסו לפצח כיצד ניתן לחזק את החוסן הקהילתי בקיבוצים, כל תחום בנפרד וכל התחומים יחד בעבודה משותפת; למשל – איך הופכת התרבות להיות שותפה אסטרטגית לניהול הקהילה? ואיך יכולה הגינה הקהילתית להוות מפתח למחויבות ושייכות? באירוע של הפיתוח העסקי עסקו בשאלה "איך נגדיל את ההכנסות העצמיות של המועצה לטובת הגדלת השירותים לתושבים" (ללא קשר לארנונה), ונפגשו עם איתי צחר, בעבר מנכ"ל עיריית כפר סבא וכעת מנכ"ל המועצה המקומית ג'לג'וליה. לאיתי רקורד עשיר בהובלת יזמויות עסקיות יצירתיות ומניבות, והשיח שלאחר הפגישה עימו עסק ביוזמות כלכליות שיכולות להתפתח באזור; בבית ותיקי הגליל ביקשו להבין מהי הזדקנות מיטבית, על מנת לפתח מענים חדשים בתחום, וערכו אירוע פתוח לציבור במרכז קלור בו השתתפו 135 אזרחים ותיקים בהרצאות ומעגלי חשיבה; אגף משאבי אנוש במועצה ביקש להבין "איך ניתן להפוך את המועצה לארגון מתחדש ואטרקטיבי לעובדיו" והזמין את קהל "לקוחותיו", עובדי המועצה, להרצאה מרתקת של ד"ר שמעון אזולאי, שדיבר על "משמעות בעולם העבודה העכשווי", ואחריה למעגלי מיפוי בהם דיברו עובדי המועצה על האופנים בהם יכולה המועצה להשקיע בפיתוח המקצועי והאישי שלהם, ובכך להשאיר אותם בארגון לאורך זמן; אגף ההנדסה והאגף המוניציפלי חברו יחד כדי להבין מהי מערכת היחסים הנכונה בין המועצה לקיבוצים בנושאי תכנון וביצוע הנדסי, לאור הצמיחה הדמוגרפית באזור; באגף התקשורת נערכה סדנה במהלכה זכו המשתתפים לקחת חלק ב"ישיבת מערכת" של גופי התקשורת השונים במועצה ולייצר אייטם חדשותי בכוחות עצמם, על מנת להבין איזה מידע מעניין את הציבור ומהם האופנים הנכונים לתקשר אותו. כלל המפגשים הניבו תוצרים מגוונים ומשמעותיים, שעתידים להפוך לתוכניות עבודה אשר ישפיעו בשנים הקרובות על המציאות של כולנו.
האדם מחפש משמעות
נושא שחזר על עצמו לאורך התהליכים השונים היה החתירה לקהילתיות – מגמה גלובלית שקשורה הדוקות לחיפוש שייכות ומשמעות. "ההתפטרות הגדולה", מגמה עולמית של עזיבת מקומות עבודה במהלך הקורונה, לימדה אותנו כי מעבר לכסף וטייטלים, עובדים מחפשים כיום מקומות עבודה בהם הם יוכלו להיות בעלי השפעה, מקומות אליהם יוכלו להביא את תפיסת עולמם, ובעיקר מקומות שעוסקים בעבודה משמעותית ועשיית טוב בעולם. "בתהליך שהובלנו למדנו כי הנושא של חיפוש משמעות רלוונטי מאוד גם לתושבים ולעובדי המועצה", מסביר ליאו. "בתהליך שנערך בבית ותיקי הגליל השיבו כמעט 300 איש מקבוצת הגיל המדוברת על סקר רחב היקף אשר הבהיר כי הוותיקים אינם מעוניינים בפעילויות פאסיביות כגון הרצאות, אלא בפעילות אינטראקטיבית בה הם יכולים להשתתף ולהיות משמעותיים, בהתנדבות משמעותית הקשורה לחייהם המקצועיים, ובתהליכים שיאפשרו להם להיות מנטורים לדור הצעיר ולתרום מניסיון חייהם העשיר. בתהליך של השולחן החברתי-קהילתי עלה כי באירועי תרבות הציבור לא רוצה רק לבוא ולראות הופעה, אלא שתהיה לו הזדמנות להכיר אנשים, לשוחח לעומק וליצור חיבורים".
נושא נוסף שזכה לתשומת לב רבה נגע לפורומים השונים שמקיימת המועצה בקביעות ובתחומים רבים, אליהם מוזמנים גם התושבים להצטרף. למשל – פורום תכנון ומקרקעין, פורום חינוך ועוד. ככל שתושבים רבים יותר ישתתפו בפורומים הללו, כך תהיה עבודתם מדויקת ומוצלחת יותר. "יש פה קריאה לתושבים להבין עד כמה משמעותית המעורבות שלהם", מסביר ליאו, וז'קלינה מוסיפה כי פעמים רבות, דווקא משתתפים שאינם בעלי התמחות בתחום הספציפי בו הפורום עוסק, מתגלים כבעלי תרומה משמעותית הודות לזווית הראייה הרעננה שהם מביאים עימם. לא צריך להיות מומחים על מנת להצטרף לשיח ולעשייה!
המועצה כאן כדי לתת כתף
התהליך חשף צורך רוחבי לחזק שלושה תחומים: תחום המעורבות החברתית וההתנדבות (הבנה שדרוש איש מקצוע שמומחה לתחום אשר יוביל את הנושא באופן מסודר ומקצועי), תחום היזמות החברתית והעסקית (יש אנשים רבים במועצה שיש להם רעיונות מעולים, וכן ישנם משאבים שהפוטנציאל שלהם לא ממומש – מבנים ריקים, למשל; יש צורך במישהו שיהווה כתובת ליזמים וגם ייזום פיתוח באופן אקטיבי), ותחום ההכשרות – גם לעובדי המועצה וגם לבעלי תפקידים בקיבוצים. בנוסף, הובן כי המועצה צברה ידע רב בתחום של פיתוח מודלים ותכנון, ושרצוי להעביר את הידע הזה הלאה, בוודאי לקיבוצים שמעוניינים בכך. "לכל קיבוץ יש צרכים שונים וקשר שונה עם המועצה, וזה תלוי גם בהיסטוריה ובמבנה הארגוני שלו. המועצה לא רוצה להשתלט אלא לתמוך ולתת את המעטפת והתשתית, כדי שדברים יעבדו כמה שיותר טוב", מסבירה ז'קלינה. "תחום נוסף לפיתוח הינו נושא התקשורת הפנים קיבוצית בו החל לאחרונה לעסוק אגף יישובים, על מנת לבנות חוסן קהילתי ולהתקדם אל עבר העתיד הטוב ביותר האפשרי לקהילות שלנו".
"אנחנו חושבים שזה מאוד מרשים שבוחרים להשקיע את הזמן והמשאבים בלמידה, בשיתוף ציבור ובחשיבה מחוץ לקופסה", מסכמת ז'קלינה. "כתושבי מועצה זה נותן לליאו ולי ביטחון. בניית תוכניות עבודה היא אמנם נוהל מקובל בארגונים, אבל הפתרון הקל הוא להמשיך לעשות עוד מאותו הדבר ולשחזר את תוכנית העבודה הקודמת. לא מובן מאליו שבאמצע העומס והלו"ז הצפוף המועצה עוצרת, שואלת את עצמה ואת תושביה שאלות מעמיקות, מתחדשת בידע חדש ומציבה יעדים מאתגרים ומדויקים לטובת כולנו".
