הקורונה הביאה עמה רעות חולות רבות – נזקים כלכליים אדירים, תחלואה בהיקפים עצומים וגם מוות מוקדם מדי של אנשים רבים מדי. אבל ישנם תחומים בהם היא דווקא היוותה הזדמנות – הזדמנות לשנות, לשכלל, להתקדם. אחד התחומים הללו הוא מערכת החינוך. רבים מכם ודאי מגרדים את פדחתכם בתימהון, שהרי בהקשר של מערכת החינוך, קורונה מבחינתכם משמעה קפסולות במקרה הטוב ושיעורי זום במקרה הרע; יש בכך משהו, אבל זוהי תמונה חלקית בלבד, שעושה עוול לסיפור המלא.
"אנחנו מקדמות יוזמות חינוכיות וחדשנות חינוכית כבר מספר שנים, אבל הכול הלך לאט ובטוח", אומרת זהרה דגן, מנהלת אגף תפו"ח (תרבות פנאי וחינוך) במועצה, ומעלה כדוגמאות את החצר הלימודית בבית הספר 'הגומא' או את המרחבים הפתוחים ב'מבוא הגליל'. אבל אז הגיעה הקורונה והפכה את הקערה על פיה. "אם לפני שנים ספורות היו אנשי משרד החינוך דורשים מאתנו לעבור בעתות חירום ללמידה וירטואלית, היינו מסתכלות עליהם כאילו הם נפלו מהירח", ממשיכה דגן, "ופתאום, תוך חודש, ראינו שלא רק שזה לא דבר מופרך, אלא שאפשר לעשות זאת על פני תקופה ממושכת. אבל אחרי הכול, הבנו שאלו פתרונות מאד מוגבלים ושכל עוד הקורונה איתנו, יש לייצר פתרונות טובים יותר ובני קיימא."
באגף החינוך זיהו במהרה צורך לפתח ולבסס תהליך בו תתקיים שותפות רחבה יותר בין המגזרים השונים: מורים, הורים, מנהלי בתי ספר, מנהלי חינוך, מדריכים, נציגי מועצה, נוער, נציגי עמותת הספורט, מרכז קלור וגורמים נוספים, כולם חלק משמעותי בשינוי המתבקש במערכת החינוך. התהליך נפתח בפרסום קול קורא לכל המרחב המועצתי, שלאחריו גובש צוות חשיבה מתנדב, שהיה פתוח לכל מי שביקש לקחת בו חלק. הצוות נפגש אחת לשבוע במשך שלושה חודשים למפגש בן שלוש שעות בכל פעם, שיועד לחשיבה על התפיסות והשגרות החינוכיות אותן יש לבסס לקראת שנת הלימודים הבאה.
בכדי לנסח מעין חזון לפעילות העתידית, גיבשו באגף החינוך של המועצה רשימה בת שישה ערכים מובילים: שותפות – העמקת הרצף החינוכי לילדים ושותפות בין כל מוסדות החינוך המקיפים את הילד – בית, בית הספר, המערכת היישובית ומערכת החוגים; קהילתיות – חיזוק הקשר עם הקהילה באמצעות פעילות מתוגברת בכל קיבוץ; בחירה – מגוון הפעילויות המוצעות מאפשרות לילד בחירה חופשית ורחבה יותר; עצמאות ואחריות – הילד ומשפחתו אחראים על הרכב השבוע של הילד/ה, כאשר המבוגרים אחראיים על יחס אישי ומותאם לכל תלמיד וסיוע בבחירה מותאמת; יצירתיות וחדשנות – שימוש בדרכי למידה מגוונות במרחב ובאופן הלמידה, מסגרות זמן משתנות, שימוש במגוון האינטליגנציות לצורך למידה אפקטיבית; וקיימות וסביבה – חיבור ולמידה בעולמות הסביבה, החי והצומח דרך התנסויות כגון: טיולים, ימים בטבע ועוד.
אז מה מצפה לנו בבתי הספר בשנת הלימודים הבאה?
בבתי הספר היסודיים ייערך המיקוד בשלושה תחומים – שינויים פדגוגיים, קיצור ימי הלימודים ויום סביבתי. בכל הקשור לשינויים פדגוגיים, הרי שבמקביל לתהליך המועצתי, עמלו המנהלות והצוותים החינוכיים על שילוב פדגוגיות ייחודיות בשבוע הלימודים בבתי הספר. "המועצה תתמוך ותעודד בתי ספר שיבחרו בפדגוגיה חדשנית לאורך השנה הקרובה וגם בשנים שלאחר מכן", מדגישה דגן. קיצור ימי הלימודים, לעומת זאת, ייאפשר לכל קהילה שתרצה "לקפוץ למים" ולהפעיל יום קצר נוסף בקהילה (ימי שני), תזכה לתמיכת המועצה בהסעה נוספת. התחום השלישי, יום סביבתי, "הוא דבר שאנחנו מעוניינים לקדם מזה זמן רב", אומרת דגן; "מתוך הבנת הערך של קיימות וסביבה, אנו שואפים לשלב למידה אחרת בתוך בתי הספר ויצירת יום בסביבה, בו נחשפים התלמידים למרחב האזורי דרך טיולים, יציאה מבית הספר או למידה סביבתית אחרת. במרבית בתי הספר מתקיימת חשיבה על יום כזה במודלים שונים, כבר בשנת הלימודים הקרובה. המועצה תתמוך בבתי ספר שיבחרו להפעיל יום כזה בשנה הקרובה."
בבתי הספר התיכוניים הושם הדגש על שני פרויקטים – חודש "מכינה" ויום בקהילה ובאזור. בחודש "מכינה", יצאו תלמידי העל-יסודי (בבתי הספר שיבחרו להצטרף) לתקופה רצופה בת שבועיים-חודש של התנסות בארגונים שונים בארץ: בתי ספר אחרים בארץ, תכנית למידה בארגון, התנדבות בחברה הישראלית ועוד. 'יום בקהילה ובאזור' פירושו שבבתי הספר שיבחרו בכך, בשכבות שיבחרו, יום לימודים אחד בשבוע יתקיים באזור, וביום זה יוכלו התלמידים לבחור בין הוראה מרחוק, השתלבות בלמידה חוץ-כיתתית, בקורסים מגוונים, במערכות החברתיות ובמקומות עבודה. "עזרה בחשיבה, בנייה ותיאום לוגיסטי של פרויקט זה, כולל תמיכה דרך קולות קוראים בהקמת מרחבי פעולה, עבודה ולמידה חדשים, יהיו כולם באחריות פרוייקטור ייעודי, שמגויס למטרה זו בימים אלה ממש", מספרת דגן.
היערכות מערכות החינוך הבלתי פורמלי
אחת המסקנות החשובות שהוסקו בתהליך בחינת הרצף החינוכי, היא, כאמור, מרכזיותו של החינוך הבלתי פורמלי, הן במסגרת המועצה והן במסגרת כל קיבוץ בנפרד. לאורך הדיונים צצו ועלו מספר התפתחויות והזדמנויות קהילתיות בתחום החינוך הבלתי פורמלי-קהילתי, ביניהן שיתוף פעולה עם מכללת תל-חי, מיזם 'חריש', יום למידה אזורי בתיכונים ויום קצר נוסף ביסודיים.
שיתוף הפעולה עם מכללת תל-חי עלה כתוצאה מאתגר כוח האדם האורב לפתחן של מערכות החינוך הבלתי פורמלי בקיבוצים. "במסגרת מאמצינו לגבש מענים חדשים ויצירתיים לאתגר זה, אנו נמצאים בדיאלוג עם מכללת תל-חי על מנת להתאים את מסגרת הלימודים של הסטודנטים בחוג לחינוך לצרכי מערכות החינוך הבלתי פורמלי. בהסכמה עם המכללה, לא יתקיימו בחוג לחינוך קורסי חובה בימי ג' בשעות אחר הצהריים. זאת על מנת לאפשר למדריכים סטודנטים – המהווים חלק משמעותי מכוח ההדרכה – להיות זמינים לעבודה בשעות אלה."
בשנת הלימודים הקרובה יעלה הילוך מיזם 'חריש', שפועל אצלנו כבר שנה שנייה. מדובר בתכנית המשלבת לימודים לתואר ראשון בחוג לחינוך במכללת תל-חי עם עבודה מקצועית במערכות החינוך הבלתי פורמלי בקיבוצים. סטודנטים שיצטרפו למיזם, יתחייבו לעבודה במערכות החינוך הבלתי פורמלי לאורך כל תקופת התואר, יזכו למלגת שכר לימוד מלאה, ילמדו בתכנית לימודים המותאמת למסגרת העבודה וכן יקבלו הכשרה מקצועית ממחלקת החינוך הבלתי פורמלי וליווי חברתי ממרכז הצעירים במועצה. תכניות ההכשרה המקצועית והחברתית יזכו את משתתפי המיזם ב-30 נקודות זכות לתואר ראשון. "בימים אלה אנו מגייסים מועמדים למיזם", אומרת דגן. "המתקבלים ישובצו בהמשך בקיבוצים המעוניינים. אנו מכירים בכך שהעסקת מדריכים סטודנטים עלולה להיות בעייתית עבור קיבוצים מרוחקים מהמכללה, לכן במסגרת המיזם יזכו קיבוצים אלה לתמיכה נוספת שתאפשר מתן תנאים אטרקטיביים יותר למדריכים שישובצו בהם."
בכל הקשור ליום למידה אזורי (אחר) בבתי הספר התיכוניים, הרי שהתיכונים כבר הכינו לכך תכניות למידה, אולם יש לקהילות אפשרות גם "להרוויח" את התכנית לטובת שילוב בני נוער במרחב הקיבוץ: התמקצעות ועבודה בחקלאות, הדרכת ילדים במסגרות החינוך הבלתי פורמלי, לימוד והתנסות בגיל הרך, שילוב במפעלי תעשייה ועוד. "קהילה שמעוניינת בתכנית, עליה לפנות לבתי הספר עם התכניות שהיא מגבשת", מסבירה דגן.
היוזמה האחרונה והחביבה היא יום קצר נוסף בבתי הספר היסודיים. בשנת הלימודים הקרובה יתאפשר לקיבוצים המעוניינים בכך להגדיר את יום שני כיום קצר נוסף, וקיבוצים שייבחרו בכך יוכלו לקבל הסעה נוספת לתלמידים בני הקיבוץ בשעה מוקדמת יותר (בדומה לשעת החזרה בימי שלישי), לטובת פעילות החינוך הבלתי פורמלי ביום זה. קיבוץ המעוניין ייפנה למנהלת בית הספר ולמנהלת אגף החינוך במועצה, כמובן לאחר שבחן את הנושא והגיע להסכמה קהילתית רחבה. "במידה וקיימים תלמידים שקיבוצם בחר ביום קצר נוסף, אך הם באופן אישי אינם מעוניינים לקחת חלק בפעילות החינוך הבלתי פורמלי ביום זה, יינתן להם מענה במסגרת בית הספר עד לשעת סיום הלימודים הרגילה, כולל הסעה נוספת בחזרה לקיבוץ", מבטיחה דגן. "מתוך הבנה כי הליווי המקצועי הניתן למערכות החינוך הבלתי פורמלי הינו מרכיב חשוב בהצלחת המערכת, אנו פועלים לחיזוק משמעותי של שירות זה הניתן על-ידי המועצה", מסכמת דגן. "בימים אלה מוקמת בתוך המחלקה לחינוך בלתי פורמלי היחידה לליווי מערכות חינוך. היחידה תכלול מערך של מלווים פדגוגיים מקצועיים ומנוסים אשר ידריכו את צוותי החינוך, מנהלי המערכות ומנהלי הקהילה. היחידה צפויה להתחיל לפעול בתחילת שנת הלימודים הקרובה ואני מקווה ומאמינה כי נתחיל לראות תוצאות טובות בשטח בהקדם".
פורסם לראשונה בגיליון 247, מיום 1 בספטמבר 2021
