"בעלי גיל (שם בדוי), שעמד לנסוע לחו"ל להופעה עם הלהקה שלו, ניגש אלי ובידיים רועדות מסר לי את סידור העבודה של העסק שלנו לשבוע שייעדר מהארץ. אני זוכרת שפרצתי בצחוק ואמרתי לו – 'מה הרעד הזה? כמו פרקינסון', והוא ענה בפנים רציניות ובקולו השקט: 'זה לא מצחיק, אני מרגיש שמשהו השתנה בי. בחודשים האחרונים אני יותר איטי וזה מדאיג אותי'. מבלי להמתין אפילו דקה קבעתי לו תור לנוירולוג ונשארתי בעסק שלנו, שהיה עמוס בקונים, מנסה לחשוב חיובי. הרי הוא רק בן חמישים, ופרקינסון זו מחלה של זקנים. מאוחר יותר הוא התקשר. 'אני בדרך הביתה', אמר, 'הבדיחה שלך התאמתה. אני חולה פרקינסון'".
לאילו סימפטומים כדאי לשים לב בהקשר של מחלת הפרקינסון? עייפות או הרגשה כללית רעה; אי-יציבות קלה; קושי בקימה מישיבה; דיבור ברכות רבה מדי; שכחה של מילה או איבוד חוט המחשבה; הרגשה של נרגזות או דיכאון ללא כל סיבה נראית לעין; כתב היד עשוי להראות מכווץ ועכבישי. תקופה מוקדמת מאוד זו יכולה להימשך זמן רב בטרם יופיעו הסימפטומים הקלאסיים הבולטים לעין, וחברים ובני משפחה יכולים להיות הראשונים שיבחינו בשינויים. פניו של החולה יכולים להפוך לחסרי הבעה וחסרי חיים ("פני מסיכה"). אותו אדם יכול להישאר זמן רב באותה תנוחה או שלא יזיז את ידיו ורגליו באופן רגיל. הוא עלול להראות נוקשה, בלתי יציב ואיטי שלא כרגיל. עם התקדמות המחלה, הרעד שמשפיע על מרבית חולי הפרקינסון עלול להתחיל לפגוע בפעילויות היומיומיות. חולים עלולים שלא להיות מסוגלים להחזיק חפצים בצורה יציבה, או לגלות שהרעידה מקשה על קריאת עיתון. רעד הפרקינסון עלול להתגבר כאשר החולה רגוע או נינוח. הוא יורגש, למשל, במידה רבה יותר מספר שניות לאחר הנחת הידיים על שולחן.
מחלת הפרקינסון אינה משפיעה על כל החולים באותו האופן. אצל חולים מסוימים מתקדמת המחלה במהירות ואצל אחרים לא. על אף שחולים מסוימים הופכים מוגבלים מאוד, מתנסים אחרים בהפרעות מוטוריות קלות בלבד. עבור חלק מהחולים הרעד הוא הסימפטום העיקרי, בעוד שאצל אחרים הוא רק תופעה שולית מול סימפטומים בעייתיים אחרים. אצל מרבית החולים הרעד הוא הסימפטום הגורם להם לפנות לסיוע רפואי.
חשוב להבהיר כי אפילו נוירולוג מנוסה יתקשה לאבחן במדויק את מחלת הפרקינסון בשלביה המוקדמים. אין עדיין בנמצא בדיקות דם או מעבדה היכולות לאבחן את המחלה. על הרופא להתבונן בחולה לאורך זמן עד שיראה כי הוא סובל מרעד באופן עקבי וכי אליו מצטרפים סימפטומים קלאסיים נוספים (אחד או יותר). אבחון מדויק בהקדם האפשרי חיוני להתחלת מתן תרופות מתאימות לחולה. על כן חשוב להיפגש עם מומחה לפרקינסון לאבחון מיד כשהסימפטומים מופיעים, כי תהליך האבחון עשוי לארוך זמן. עם התגלות המחלה חשוב לבנות תוכנית מעכבת, הכוללת פעילות גופנית יומיומית ותרופות.
חשוב לזכור: אבחון מוקדם ותחילת טיפול תרופתי, גופני ונפשי בסמוך לאבחון שווים איכות חיים גבוהה.
■
"כשאני מביטה בגיל היום, אחרי 20 שנים של פעילות ותרגול יומיומי, ליבי מתרחב", מספרת חנה (שם בדוי), אשתו. "הוא משתתף בלהקה, מכדרר ומקפיץ כדורים במחבט ואני מתמלאת שמחה. הצטרפנו לעמותת חולי הפרקינסון ושם קיבלנו עצות וסיוע מהמנוסים ביותר שיש. אנחנו משתתפים בקביעות במפגשי הסניף הקרוב לביתנו שנותן לנו הרגשה נפלאה שאנחנו לא לבד ובנוסף תוכנית עשירה של הרצאות וספורט".
להצטרפות לעמותת הפרקינסון ולסניף חרמונים צרו קשר עם דורית הימן, 050-4450054.
למידע נוסף חשוב להיכנס לאתר עמותת פרקינסון בישראל ולאתר שיב"א המכון להפרעות תנועה.
הכותבת היא מנהלת סניף 'חרמונים' למתמודדים עם מחלת הפרקינסון.
