תל חצור הינו התל הגדול ביותר בישראל, ואחד מאתרי החפירות הארכיאולוגיות הגדולים בה. האתר נחפר ונחקר החל משנות החמישים של המאה הקודמת על ידי יגאל ידין. בשנת 1990 חודשו החפירות בראשות אמנון בן תור, שזכה השנה גם בפרס ישראל לארכיאולוגיה על עבודתו הארכיאולוגית ארוכת השנים, עם דגש על פועלו בסיפור עברה המפואר של תל חצור. גם הקיץ חזרו לחפור בתל חצור, הפעם (כבעשר השנים האחרונות), עם ד"ר שלומית בכר.
רגע לפני שאספר לכם על מה שמצאו שם בחפירות של השנתיים האחרונות (דברים ברמה מטורללת ממש! העולם הארכיאולוגי כמרקחה!), קצת רקע על תל חצור ואיך קרה שזהו האתר הארכיאולוגי הכי חשוב בגליל ואחד החשובים והמעניינים בארץ (האתר מופיע ברשימת אתרי מורשת עולם של אונסק"ו, כך שלא רק אני אומר שהוא חשוב – יש לחצור תעודות מכובדות ביותר!). אז לכל מי שלא מכיר את התל הזה: העיר חצור ממוקמת על צומת דרכים בינלאומיות, המקשרות בין סוריה ולבנון לכנען/ישראל ודרומה למצרים, כשהיא יושבת על שטח מעבר הכרחי יחיד במינו בגליל העליון. אגם החולה ושטחי הביצות שמצפונו, המצויים למרגלות מדרונותיהם התלולים של הרי נפתלי ממערב, הותירו נתיב צר בציר צפון דרום לאלה שביקשו לחצות את עמק החולה טרם ייבוש האגם. מעבר גשר בנות יעקב הסמוך לתל חצור ממזרח הינו, עוד משחר ההיסטוריה האנושית, המעבר הראשי והבלעדי כמעט בין רמת הגולן וסוריה בואכה דמשק, לבין ארץ ישראל. מעבר זה חוצה את הירדן, והוא למעשה נקודת החצייה היחידה הקיימת לאורך כל בקעת הירדן ברצועת השטח הארוכה שבין הכנרת והבניאס, ובשל כך מהווה מוקד אסטרטגי ונקודת חיכוך וסכסוך בין תרבויות וישויות מדיניות משני צדיו של הירדן לאורך תקופות רבות (אפילו נפוליאון שלח את הצבא שלו להילחם על הגשר, והוא הבין דבר או שניים באסטרטגיה). ממערב לתל חצור ובקו ישיר כמעט לתוואי הדרך המובילה לדמשק, ממוקמת פיתחה נדירה יחסית בין הרי הגליל העליון, המחברת את עמק החולה לדרום לבנון באופן נוח לתנועה. ציר זה מהווה, גם בימינו, נתיב הכרחי בשינוע מהיר של כוחות, אנשים וסחורות בין היחידות הגיאוגרפיות השונות בין לבנון ורום הגליל ובין עמק החולה.
●
נראה ויש במיקומה זה של חצור חלק לא מבוטל במערך המשתנים שהובילו להפיכתה ל"ראש כל הממלכות האלו" בתקופת הברונזה, ולאחת מערי המבצר החשובות בצפונה של הממלכה הישראלית בתקופת הברזל. תל חצור הוא התל הארכיאולוגי הגדול ביותר בארץ ישראל, ובתקופה הכנענית (לפני כ-3,500 שנים) היתה זו העיר הגדולה והמפותחת בארץ – כמו תל אביב של היום, רק בקטע כנעני ועם טיילת באגם החולה במקום ליד הים. לחצור, שהיתה עיר ממלכה, היה מלך. ובגלל שהם היו ממלכה, ואפילו רצינית, כזו שהמלך שלה מתכתב גם עם הפרעה המצרי וגם עם מלכי סוריה באופן תדיר, היה להם ארמון ומקדש מפואר, ובכלל כל מיני אוצרות מופלאים שיש רק בעיר בירה של ממלכה רצינית. רק לדוגמא, כדי להצביע על העוצמה והעושר התרבותי של החצורניקים הקדומים, יש את אריות הבזלת שהם הכינו לפני יותר מ-3,000 שנים, וכיום נמצאים בכניסה למוזיאון ישראל בירושלים (וגם אצלנו באיילת השחר, בכניסה למוזיאון חצור); אריות אלה הם באמת יצירת אמנות ברמה שאין באף מקום אחר בארץ, גם לא מתקופות מאוחרות יותר. ויש עוד המון ממצאים מופלאים שנמצאו שם. בואו למוזיאון באיילת השחר – ותיקי הגליל מעבירים שם סיורים בהתנדבות, וזה המקום לומר להם תודה מכולנו ולהצדיע להם על העשייה.
●
מלבד הכנענים שמלכו בחצור, גם אימהותינו ואבותינו הישראלים הקדמונים היו בחצור והסתכלו עליה בתור הוואו של כנען. בגלל זה ישנם שני סיפורי החרבה וכיבוש של אותה עיר בתנ"ך – גם יהושע, שמסיים בגראנד פינאלה של הספר הקרוי על שמו עם שריפה כללית של העיר, וגם בספר ההמשך, שופטים, נלחמו בחצוראים הקדומים ואף הקדישו לכך את שירת דבורה. בימי ממלכת ישראל, אחרי שהעיר והממלכה הכנענית של האלף השני לפני הספירה כבר איננה, נבנתה שוב חצור כעיר מבצר גלילית (יהושע ט, ל"ב – ל"ז, למי שחייב לבדוק). בחצור ישנם אפילו שני שלבי ביצור ישראלים: הקדום יותר, זה שמיוחס על ידי ידין ואחרים לימי המלך שלמה, בנוי בדגם של חומת סוגרים – דגם חומה שכולל שני קירות מקבילים בהיקף האזור המבוצר, עם סגירות בין לבין, היוצרות חדרים מלבניים רבים או בשפה ארכיאולוגית "סוגרים"; חומה נוספת שקיימת בחצור ומשויכת לשלב מתקדם יותר בממלכה הישראלית, לימיו של המלך אחאב הגדול, היא החומה המלאה, כי היא פשוט מלאה בהמון המון אבנים שאבותינו ופועלי הקבלן הקדומים של אבותינו סחבו וסידרו לחומה בלי סוגרים. לא שהחומות האלה החזיקו בסוף, כשהצבא האשורי הגיע והרג את אבותינו, אימהותנו, סבותינו ושאר קרובי משפחה חצוראים שלנו מפעם. אבל עדיין, הן החזיקו כמה מאות שנים.
כמו בכל קיץ בשלושים השנים האחרונות, מגיעים אנשים מכל העולם שמשלמים ממיטב כספם כדי לחפור באתר המקראי המשוכלל ביותר שיש לנו בארץ. יש מתנדבים משבדיה, פינלנד, ארה"ב, קנדה, סין, דרום קוריאה, דרום אפריקה ועוד המון מדינות אחרות, חלקם מגיעים בקביעות כבר לאורך שנים, ומצטרפים לבנות ובני נוער מחוגי סיירות, מהמדרשה 'אורות הגליל' בחצור הגלילית ולשאר סטודנטים לארכיאולוגיה מהאוניברסיטה העברית.
השנה התמקדה החפירה באזור בו החומה המלאה וחומת הסוגרים נפגשות; המפגש הזה, בעולם הארכאולוגי, הוא אחד הדברים היותר מרגשים שיש בתקופת הברזל (התקופה של ממלכות יהודה וישראל / 536-1200 לפנה"ס). המשלחת של פרופ' בן תור וד"ר בכר חשפה במקום שרידי יישוב מהתקופה הפרסית, ותחתיו כמה קטעי חומת סוגרים חדשים עם עדויות רבות לשכבת החורבן האשורי. הממצאים מאתרי חורבן הם בדרך כלל מאד ברורים ובמצב השתמרות טוב, כי הם נקברו תחת גג שרוף או קיר ממוטט, כך שלמצוא אותם זה הכי נחמד (אם מתעלמים מהטרגדיה שהיתה קשורה לאותו חורבן שעזר להשתמרות המופלאה של כלים אלה). מתחת למפלס החומות הישראלי נמצאה בשנה שעברה אחת התגליות הגדולות של עולם הארכיאולוגיה המקראית בכלל – רחבת ענק, מרוצפת חלוקי נחל לבנבנים עם גרם מדרגות בזלת ברמת הגימור הגבוהה ביותר בחלקה המערבי. הרחבה והמדרגות שייכים לתקופה הכנענית בתל, או תקופת הברונזה, במינוח הארכיאולוגי המדעי המדויק שלה, ולדעת צוות חופרי וחוקרי האתר, ישנם סיכויים יותר מסבירים שהמדרגות שנחשפו מובילות לכניסה הרשמית והמרשימה של הארמון של חצור הכנענית. הכול מכוסה במשהו כמו 5 מטר אדמה ושרידי יישוב וחומות קדומים אחרים, אבל בשביל זה יש את המשלחת הארכיאולוגית של תל חצור.
קצת בנוגע לארכיון של חצור: מחפשים אותו כבר כמה עשרות שנים, עד כה ללא הצלחה. מצאו ארמון, מקדשים, מערכות מים וחומות, אבל ארכיון עדיין לא. בתילים בהם נחפרו ערי ממלכה מקבילות לתל חצור, הן בחשיבותן והן בסגנונן, בעיקר תילי ענק בסוריה, אותרו גם ספריות מלכותיות. בספריות או ארכיונים אלה, נמצאו התכתבויות עם ממלכת חצור הכנענית. מעט כתובות התגלו כבר בתל חצור, אבל לא משהו בסדר הגודל המצופה מאתר שכזה. אותה ספרייה מלכותית כנענית משוערת שאמורה להימצא בתל חצור, יכולה לשפוך אור על תקופה בה עמק החולה היה בירת הצפון. מלבד זאת, הכנענים הקדמונים ושאר עמי התקופה שמרו את התכתובות שלהם על לוחות חרס שעליהם כתבו בכתב יתדות, אלמנט עמיד ביותר, המבטיח את השתמרותם כמעט לעד. שלא כמו בארכיונים שלנו היום, בהם המדיה שמורה על נייר או בתיעוד דיגיטאלי שלא בדיוק מחזיק מי יודע כמה (רק נסו לפתוח את ה-CD עם תמונות הטיול שלכם להודו משנות ה-90).
עד שימצא הארכיון של חצור, ממשיכים להתגלות בה כל עונה ממצאים העושים את דרכם למוזיאונים הנחשבים ביותר בעולם ולתערוכות בינלאומיות. כבר עשרות מאמרים, ספרים ועבודות מאסטר ודוקטורט יצאו מתוך חפירות תל חצור, ורבות עוד עתידות לצאת. באתר המקוון של המשלחת תוכלו לקבל בקצרה ובאופן מעודכן את המידע הרלוונטי בלי ללכת לספרייה, ובתל חצור עצמו תוכלו גם ללכת לצד חומות שלמה ואל תוך ארמונות מלכי כנען.
ושנה הבאה עונת חפירות נוספת. סידרו שם ספסלים חדשים עם מבט שווה לנוף; אז יאללה, צאו מהבית ובואו גם אתם לביקור!
הכותב הינו ארכיאולוג גליל עליון, רשות העתיקות
