פעם, אי-אז בקיץ 1879, יצאו שני נסיכים בריטים צעירים, נכדיה של מלכת בריטניה האגדית, ויקטוריה, למסע ימי סביב העולם. צמד יורשי העצר, אלברט ויקטור וג'ורג' (לימים המלך ג'ורג' החמישי) יצאו לשיט חניכה בן שלוש שנים להכרת האימפריה, במסגרת קורס צוערים של הצי המלכותי. במסעם פגשו השניים את קיסר יפן ואת מנהיג שבט הזולו, ביקרו בפיג'י ובאיי פוקלנד, ומתישהו באביב של 1882 הגיעו גם אלינו, למזרח התיכון, למסע היכרות עם ארץ הקודש.
הסיור כאן כלל סיבוב רכוב על סוסים במשך כחודשיים, שתחילתו בנמל יפו וסופו בנמל ביירות. בדרך עברו האחים גם בשטחיה של ממלכת ירדן, בסוריה ובלבנון, אז כולם היו עדיין חלקים מהאימפריה העות'מאנית. הסיור אף כלל כמה שיאים תיירותיים, ביניהם סיור מודרך במערת המכפלה, חגיגות ליל הסדר עם הקהילה הספרדית החרדית בירושלים וביקור בסדנת קעקועים לצליינים בירושלים העתיקה (רוצים קעקוע בסגנון עתיק ובטכניקות מסורתיות? כי המקום עדיין פועל!).
אבל שיאו של המסע, כך על פי הגדרתם, התרחש פה, בגליל העליון; בחמישי באפריל 1882, אחרי תצפית מפסגות הרי נפתלי אל עבר עמק החולה בזריחה, ואחרי סיור בחורבותיה של מצודת הונין הצלבנית (המצויה בכניסה למושב מרגליות), החלו בירידה לכיוון תל דן והבניאס, בדרכם לדמשק. בזיכרונותיהם כתבו הנסיכים על היופי המיוחד של הגליל באביב, ועל ריחות הפריחה באוויר. הם רכבו מזרחה בתוואי הדרך בו עובר היום הכביש לכפר יובל, והלאה אל עבר שטחי הנוח'יילה שמצפון וממערב לתל דן, אחרי שחצו את הגשר העתיק שמעל החצבאני. בנקודה זו המשיכו לכיוון תל דן, על הציר בו עובר היום שביל ישראל, ושם, איפה שהוא בין הגשר לתל דן הם נעצרו למרגלותיה של גבעה נמוכה, וגילו ממצא ארכיאולוגי בסגנון שהכירו מהבית: מבני קבורה הבנויים סלעים גדולים, הידועים כדולמנים. אז לא ידעו כלל שכמותם קיימים באזורנו, וגילויים, כך נראה, שימח מאד את האחים, ויותר מכך את מורה הדרך שלהם במסעם בארץ, הארכיאולוג הבריטי קלוד קונדר, שהיה מומחה עולמי לעתיקות ארץ ישראל, נחשב לאחד מהאבות המייסדים של המחקר הארכיאולוגי בארץ ומגדולי וראשוני המודדים והממפים שלה. השלושה שמחו כל כך, עד שקונדר והנסיכים ציירו את הדולמנים ושלחו לסבתם, המלכה ויקטוריה, מכתב מהמזה"ת בסגנון "תראי מה מצאנו!", וצירפו אליו ציור שתוכל לתלות על המקרר.
●
מאז סיורם באזור, כל שטח הנוח'יילה שבין דפנה, דן וע'ג'ר עבר אי אלו מלחמות ושינויים גאופוליטיים והעברת קווי חלוקה של סייקס ופיקו וכולי וכולי. בשטחים חלו גם שינויים כחלק מהליכי ביצור צבאי, עיבוד חקלאי מודרני והקמתו של קו צינור הנפט הטראנס ערבי, ה-TAP Line. כך קרה שזכרם ומיקומם של הדולמנים המלכותיים אבד, וסיפור ביקורם של ג'ורג' החמישי ואחיו בגליל כמעט ונשכח. אבל רק כמעט. בשנת 2016 יצאנו בפרויקט משותף לרשות העתיקות והחוג ללימודי גליל במכללת תל-חי, לחיפוש אחר הדולמנים המלכותיים האבודים. תוך מעקב אחר הכתבים שהותירו הנסיכים ביומני המסע שלהם מ-1882, ובליווי של כשלושים תלמידי כיתה י' של אותה שנה בבית הספר 'הר וגיא', יצאנו לשטח בחיפוש אחר הממצאים הקדומים.
בסקר השטח בשדות גילינו שדה דולמנים נרחב המשתרע מנחל החצבאני ועד כמעט למורדות הר דב, ומצאנו למעלה מ-25 מבני קבורה קדומים בשטחי הנוח'יילה, עד שלבסוף, סמוך לשביל ישראל ובטווח ראייה ממנו, מתחת לסבך שיחי פטל וקוצים, הצלחנו לאתר את אותם דולמנים מלכותיים שציירו קונדר והנסיכים. במבט על הציורים הקדומים ועל מצב השטח, שמחנו לגלות כי אותם עצי שיזף שעמדו לצדם לפני כמאה וארבעים שנה, צומחים בסמוך גם כיום.
הדולמן המלכותי, אז והיום. צילום: באדיבות רשות העתיקות
בקיץ האחרון חזרנו לדולמנים, לטובת ביצוע חפירה ארכיאולוגית, פעילות תיעוד ושימור והכנת השטח לשם הנגשתו העתידית למטיילים. התלוו אלינו מתנדבים מקיבוצי העמק, שהגיעו לסייע בחשיפת הממצאים הקדומים. מהחפירה עולה כי הדולמנים נבנו בראשית התקופה הכנענית, אי-שם באלף השלישי לפני הספירה. כמה מאות שנים לפני שהוקמו חומות הלבנים, ומה שמכונה היום 'שער אברהם' בתל דן, וכאלף שנים לפני שאבותינו המקראיים הגיעו למקום. חרוז זכוכית כחול קטנטן, ואבן קוורץ לבנה ומלוטשת היטב בגודל של פחות מחצי סנטימטר (ככל הנראה הגיעה מאזור ים סוף), אותרו באחד הדולמנים. נראה ואלה היו חלק ממנחות קבורה קדומות שבשל גודלן הזעיר נעלמו מעיניהם של בוזזי הקברים הקדומים, שהגיעו למקום מאות ואולי אף אלפי שנים לפני זמננו.
הדולמנים שמצאו המלך ג'ורג' החמישי ואחיו אלברט ויקטור יכולים וצריכים להיות אחת מנקודות התיירות המשמעותיות והאדירות בשביל ישראל. לבד ממבני הקבורה הקדומים וסיפורי המסע המלכותי הכרוכים בהם, מספקת אותה נקודה על השביל גם תצפית מעולה אל עמק החולה מדרום. אז אם אתם בעניין של הליכה קצרה למקום בו הארכיאולוגיה, ההיסטוריה והנוף של הגליל נפגשים, התקדמו מזרחה על שביל ישראל מכיוון תל דן, ומתישהו, אחרי 1.5 ק"מ ככה, כבר תראו לשמאלכם את הדולמנים. אם אתם בבידוד ויש לכם הרבה זמן פנוי, או שאתם סתם בעניין של לקרוא איך הארץ שלנו נראתה בעיניהם של שני נסיכים בריטים רגע לפני תחילת העלייה הראשונה, חפשו ברשת את הספר:The cruise of Her Majesty's ship "Bacchante", 1879-1882. למי שמסתפק בהצצה בתמונות דרך עיניו של אביהם של הנסיכים, המלך אדוארד השביעי, ישנו אלבום התמונות שלו ושל צוות הצילום שהתלווה למסעו בארץ עשרים שנה קודם לכן, ב-1862; חפשו את: CAIRO TO CONSTANTINOPLE: Early Photographs of the Middle East.
הכותב הינו ארכיאולוג גליל עליון, רשות העתיקות.
פורסם לראשונה בגיליון 240 מיום 4.11.20
