במהלך המלחמה האחרונה, כששירת יונתן גל (הגושרים) כחובש בכיתת הכוננות של קיבוצו, הפך איסוף רסיסים בשטח לשגרה יומיומית כמעט. אחרי כל הפגזה, יצאה הכיתה לסרוק את האזור ולאסוף שברי מיירטים ופגזים שנפלו בסביבה, כדי שלא יהוו סכנה לתושבים וכדי לאפשר לכוחות הביטחון לבדוק אותם. הרסיסים נאגרו בארגז בחמ"ל, וגל מצא עצמו בוחן מקרוב את אלו שבלטו לו ביופיים ובצורתם. אחרי שנבדקו ואושרו כבלתי מסוכנים, הוא התחיל לאסוף אותם – לא לשם התיעוד, אלא בשביל היצירה. כך, כמעט בלי להתכוון, נולדה 'רסיסים', סדרה בת שש עבודות (נכון לזמן פרסום שורות אלה), שבכולן מככבים שיירי מיירטים וטילים. כולן נוצרו תוך ימים ספורים, לקראת הצגתן באירוע 'ארט גליל' מאולתר שהתקיים בסטודיו של מוטי גולן, 'תל-אביב/איילת השחר', שם הציגו גל וגולן עבודות בהשראת אירועי המלחמה. עוד הוצגה הסדרה בגלריה 'עמיעד' ביפו, במסגרת תערוכה שהוצגה במהלך המלחמה והוקדשה לאומני הגליל העליון.
העניין בסדרת העבודות הייחודית הגיע מהר מהצפוי: כתבה שפורסמה אודותיה ברשת והצליחה ללכוד את סיפור הרקע והקונטרסט המרשים בין חומרי הנפץ לדימויים הפיוטיים שנוצרו מהם, הזמינה תשומת לב מוגברת. "כבר ביום בו פורסמה הכתבה יצר איתי קשר מישהו שקרא אותה ואמר לי – אני יהודי שחי בארצות הברית ועוקב אחרי מה שקורה בישראל; אני רוצה את העבודה הזו והזו מהסדרה". מאז כבר נחטפה הסדרה כולה. חמש עבודות מתוכה נמכרו ואחת נתרמה לקיבוץ הגושרים, אבל יונתן, שברשותו רסיסים נוספים, מתעתד להמשיך ולעבוד על יצירות נוספות.
■
רגע השיא, זה שהזניק את 'רסיסים' מהסטודיו אל הזירה הבינלאומית, הגיע לפני שבוע ממש. יונתן, ששהה אז בלונדון, קיבל הודעת וואטסאפ מסתורית ממספר בלתי מזוהה. כותב ההודעה הציג עצמו כקונסול הכבוד של אלבניה, סאני סנילביץ', והצהיר כי הוא מעוניין לרכוש שתי עבודות מהסדרה כמתנה לראש ממשלת אלבניה. "נכנסתי מיד לבדוק מי זה", מתלוצץ יונתן, "לוודא שלא עובדים עליי".
עבור מי שאינו מכיר, ראש ממשלת אלבניה, אדי רמה, מנהיג המפלגה הסוציאליסטית במדינה ותומך נלהב בישראל, היה בצעירותו שחקן כדורסל ובהמשך – צייר. "הקונסול רצה מאוד להעניק לו מזכרת מישראל שתהיה גם אמנות אותנטית, ואמר לי שהוא יעריך את המתנה הזו מאוד, כי הוא עצמו אמן".
אחרי מספר תיאומים ולוגיסטיקה, הצליח יונתן, שכאמור שהה אז בלונדון, להעביר את העבודות לקונסול, שביקר בישראל, וביום רביעי החולף הן כבר הוענקו לראש ממשלת אלבניה, לא לפני שסנילביץ' שלח ליונתן תמונה מרגשת מהמפגש. העבודות שנבחרו כמתנה היו שתי האחרונות שנוצרו בסדרה – אחת מהן, 'הנסיך הקטן', נוצרה בהשראת סצנה מתוך סיפור הילדים הידוע, בשנייה (ללא שם), מכתר הרסיס המתכתי את ראשו של עמוד רומי מפואר.
זה בוודאי מרגש מאוד להעניק אחת מעבודותיך לראש ממשלה, במיוחד כשמדובר באמן. האם כבר דווח לך מה חשב אדי רמה על העבודות?
"עוד לא", אומר יונתן. "הייתי שמח לדעת. אני באמת מקווה שזה התקבל בטוב. אחרי שהקונסול יחזור לישראל אצור עמו קשר. מי יודע? אולי אפילו יתפתח מזה שיתוף פעולה".
וזו אולי רק אמירה אגבית, אך קשה לפספס את הפוטנציאל הגלום בה. כי אפשר בהחלט לדמיין שיתוף פעולה קורם עור וגידים בין יונתן גל לאדי רמה – שני אמנים שחולקים חיבה עזה לצבע, דמיון עשיר וכמה מפתיע – דווקא קירות. גל, שעוסק בין השאר ביצירת ציורי קיר עצומי-ממדים, ודאי ימצא שפה משותפת עם רמה, שטרם היבחרו לראשות ממשלת אלבניה כיהן כראש עיריית טירנה, שם הוביל את "מהפכת הצבע": פרויקט במסגרתו נצבעו בנייני העיר האפרורית בגוונים עזים, כדי לשנות את פני המרחב הציבורי ולהשיב ברק ללחייה.
■
המרחק בין קיבוץ הגושרים לבין אלבניה, לא רב, כך מסתבר, כשרסיס של מה שהיה מיירט הופך לכלי הרכב של נסיך קטן, בלשכתו של ראש ממשלה שהפך עיר אפרורית ליריעת קנבס. ומה שפעם איים מהשמיים, תלוי כעת על קיר כיצירת אמנות ומספר את סיפורו של קיבוץ גלילי ששרד מלחמה.
