בין מאבק לאינטימיות

יש רגעים במערכות יחסים שמרגישים כמו זמן פציעות – דקה אחרונה, נשימה אחרונה לפני שהכול משתנה. הביטוי הלקוח מעולם הכדורגל מתערבב כאן עם אינטימיות, מאבק ותשוקה. יורם הררי לוקח את הדימוי הזה ומתרגם אותו לשיר חד ומדויק, שמקדיש זמן לכאב ולסימנים שנשארים אחרי המאבק – אבל גם לפיוס, כשהחולצות הספוגות מוחלפות בריטואל כמעט מקודש.

הגיטרה האנדלוסית הפנטסטית של עידן בלס, ישראלי שחי ויוצר בסביליה, מובילה את השיר ומוסיפה לו עומק ורגש ים-תיכוני, לצד חצוצרתו המהדהדת של איתמר בן יקיר. בלס, יחד עם שחר קאופמן, אחראים גם על ההפקה המוסיקלית המדויקת, שמצליחה לשלב בין עוצמה לרכות.

יורם הררי, יוצר ומבצע בעל קול ייחודי, חי בראש פינה ונאמן לדרכו האמנותית. אחרי שנים בהן ניהל סינמטק ועמד בראש מחלקה לקולנוע, הוא מקדיש את עצמו למוזיקה – וההשפעה ניכרת. בלי תכתיבי השעה ובלי חוקים מיותרים, הוא משחרר שירים עם חותם אישי ברור.