מתקרבים לרגע האמת

המתח בשיאו – תושבי מועצה אזורית הגליל העליון יוצאים היום בשנית כדי להכריע מי ינהיג את האזור בשנים הקרובות. בתום מערכת בחירות רצופת דחיות וקמפיינים סוערים, הגענו אל הישורת האחרונה עם שני המועמדים הסופיים על תפקיד ראש המועצה: ניסן זאבי מכפר גלעדי, שגרף 34.23% מהקולות בסיבוב הראשון, מול אסף יהודה לנגלבן מכפר סאלד, שסיים עם 27.99% מהקולות. ראש המועצה המכהן מאז 2012, גיורא זלץ, שכבר הצהיר בעבר כי "עבור תפקיד כראש רשות, התקופה הראויה היא שתי קדנציות לכל היותר", עמד בהבטחתו ולא לקח חלק בהתמודדות הנוכחית. ראוי לציין כי לראשונה בגליל העליון נכנסת מערכת הבחירות לסבב שני.

נוהרים בהמוניהם או אדישים?

דבר בבחירות הללו לא היה רגיל; מועד הבחירות עצמו נדחה שוב ושוב, מאוקטובר 2023 לינואר 2024, ואז שוב לנובמבר 2024 עבור תושבי הצפון והעוטף. בשל המצב הביטחוני והפינוי ההמוני נדחו הבחירות ברשויות הצפוניות פעם נוספת, לסוף פברואר 2025, וכעת, אחרי חודשים ארוכים של חוסר ודאות, אנו עומדים סוף סוף בפני הכרעה.

סיומה של המערכה בגזרה הצפונית הותיר את האזור מצולק ומלא אתגרים; שיקום היישובים, השבת תחושת הביטחון האישי, חיזוק החוסן הקהילתי והשבת החיים למסלולם – כל אלה מונחים לפתחה של ההנהגה הבאה. אלא שהתגובה הציבורית לבחירות כעת יכולה לנוע על הציר שבין מעורבות מוגברת לאדישות גמורה. מחד, ישנם הרואים בבחירות הזדמנות קריטית לעיצוב עתיד האזור, מה שעשוי להוביל לעלייה בשיעור ההצבעה; מנגד, העייפות הנפשית, הטראומה הקולקטיבית ותקופת הפינוי הממושכת יצרו אצל רבים תחושת ריחוק מההתרחשויות הפוליטיות, כשהתמודדות עם אתגרים קיומיים – בהם שיקום הפרנסה ומציאת מגורים, תופסת את עיקר תשומת הלב. נזכיר גם כי הסבב הנוכחי של הבחירות (השני), איננו יום שבתון, ומצריך מן המצביעים מאמץ מסוים כדי לצאת ולהשמיע את קולם.  

בבחירות הללו יוכלו 16,238  בעלי זכות בחירה להצביע ב-32 קלפיות הפרושות ברחבי המועצה, כולל 22 קלפיות נגישות. בנוסף הוקמו 65 קלפיות מיוחדות ברחבי הארץ, מדרום ועד צפון, כדי לאפשר לתושבים להצביע גם מרחוק. הקלפיות ייפתחו בשעה 13:00 ויישארו פתוחות עד 22:00, אז תחל ספירת הקולות שתכריע את עתיד המועצה. את התוצאות הסופיות נוכל לדעת ביום ה'.

ועד שזה יקרה, שוחחנו עם מספר תושבים ובוחרים כדי לשמוע מהם קצת על התחושות והרצונות; חלקם אמנם מלאי תקווה בעוד אחרים ספקנים, אך המכנה המשותף לכולם זו ההבנה שאין זאת עוד מערכת בחירות רגילה, וכי היא צפויה להכריע מי יהיה האדם אשר יוביל אותנו דרך שלבי השיקום וההחלמה מהמלחמה. ולכך, איש מאיתנו אינו יכול להישאר אדיש.

"אנחנו הולכים להשקיע כאן את החיים, אז צריך לראות איזשהו עתיד"

מורן גונן חזר ממש לאחרונה לכיתת הכוננות בקיבוצו, דן; משפחתו, שפונתה במהלך המלחמה, צפויה לשוב גם היא אל הקיבוץ במהלך החודש. ובהחלט, הוא ייצא להצביע, ממש כפי שהקפיד לעשות בסבב הקודם. "למה אני מצביע?", מורן אומר, "אנחנו הולכים להשקיע את החיים שלנו כאן, לגדל את הילדים, אז צריך לראות פה איזשהו עתיד שמאפשר ביטחון, חינוך. גם ככה המדינה נעשתה יקרה ברמות שקשה להסביר, אז לפחות שיהיה מישהו שייצג אותנו ויהיה בעדנו, שינסה לתת מקום גם לדעות ולקולות שלנו ושיידע להקשיב לקהל הבוחרים שלו".

גם נ', תושבת כפר בלום שמבקשת להישאר בעילום שם, מתייחסת לאתגרים הכלכליים של התקופה. "אני מתכוונת להצביע בגלל הדבר הכי חשוב על הפרק כרגע בגליל העליון: שהאדם שייבחר ידאג לנו, התושבים, מבחינה כלכלית – שידאג להביא תקציבים למימון בניית ממ"דים למשל, כי לרובנו אין; שידאג לפיצויים עבור תושבים שקרסו כאן כלכלית בזמן המלחמה, כאלה שהמדינה לא דאגה להם".

לצד האתגרים הכלכליים, ישנם מי שמדגישים את הצורך בשיפור תשתיות ושירותים חיוניים לתושבים. בעז ברדוש מיראון, שחזר לקיבוץ אחרי פינוי ממושך למלון מגדלה, לוקח גם הוא, שוב, חלק בסבב הנוכחי, אחרי שהצביע גם בראשון, לפני שבועיים בדיוק. "בפני המועמד הנבחר עומדים אתגרים קשים", הוא אומר; "כמובן שהשלב הראשון הוא החזרת התושבים וכל המערכות בצורה מיטבית למצב שהיה לפני המלחמה. בשלב השני יש צורך בשינויים ושיפורים בתחומים רבים: מערכות החינוך חייבות לעבור שדרוג משמעותי, רמת השיתוף האזורי עם המועצות והעיריות חייב לעבור שינוי על מנת לייעל משאבים ולממש צרכים אל מול המדינה, נדרש שיפור ברמת התחבורה בעיקר באזור ההר, יש צורך בהקמת מרכז אזורי נוסח 'בית גבריאל', ועוד הרבה נושאים נוספים".

חלק מהמצביעים שלנו זוכים לממש את זכותם האזרחית לראשונה. גיל 17, אם לא ידעתם, הוא גיל הבחירה לרשויות המקומיות, ולמרות הנטייה לחשוב שהנוער איננו מגלה בכך עניין, שני בני הנוער שפגשנו הפתיעו בנכונותם לממש את זכותם האזרחית בהתלהבות רבה. "אני מצביע קודם כל בגלל שיש לי את הזכות", אומר אורי סנפיר מאיילת השחר, "וגם בגלל שאני רוצה לבחור את מי שהכי יעזור לי בהווה ובעתיד". דניאל הנקוק, בן דודו של אורי ותושב איילת השחר, רואה במימוש זכות ההצבעה חלק מהאחריות האזרחית שלו. "אני חושב שאם קיבלתי את הזכות להצביע אז חשוב שאשתמש בקול שלי, כי הוא יכול לשנות הרבה". לדני אין היכרות מעמיקה עם השטח ולכן הוא מסתמך על המלצות הקרובים לו. "אני מצביע למי שאני מצביע בעיקר בגלל המשפחה שלי, כי אני לא מבין בזה הרבה ואני מאמין שהמשפחה יודעים הכי טוב".

הביטחון האישי והקהילתי נמצא, מן הסתם, בראש סדר העדיפויות של הבוחרים. יערה הר שגיא, שמתגוררת עדיין בהרצליה ומתכננת לשוב עם משפחתה לקיבוץ הגושרים רק בקיץ, בסוף שנת הלימודים, תגיע גם היא לממש את זכותה האזרחית בקלפי. "הנושאים החשובים ביותר הם ביטחון", היא אומרת, "תמיד ובוודאי אחרי השנה וחצי האחרונות, חינוך – האזור סבל בשנים האחרונות מפער בין רצון של הורים רבים לחינוך אלטרנטיבי ובין ההיצע. בעיניי המועצה חייבת להיות כזאת שקשובה לצרכי השטח, מתעדכנת ומתחדשת", היא מוסיפה. "מעבר לכך, חשוב מאוד לסייע לעסקים קטנים, להזרים לאזור תקציבים ופרויקטים שירימו את הגליל למקום שראוי לו להיות. אני בטוחה שנדרשת יצירתיות רבה בהחזרת התושבים לאזור, משיכת תושבים חדשים והחזרת האמון".

כן, יצירתיות תידרש ללא ספק בעניין זה, לכן כה מפתיעה אותנו השיחה עם איגור אברמוביץ, שמספר שחרף היקפי הנזק בקיבוצו, מנרה, הוא כבר שב הביתה עם כל משפחתו. "המטרה היא, בסופו של דבר, שראש המועצה החדש שייבחר ייקח בחשבון הן את הקיבוצים הקטנים של המועצה והן את הבטחות הבחירות שלו", אומר איגור. "מבחינתי המועצה כרגע מפורקת בין קיבוצים בהתאם לרמת הפגיעה שלהם מהמלחמה, החל מקיבוץ מנרה עם 98% יחידות דיור שנפגעו (154 מתוך 157 לאחר בדיקת מס רכוש), ועד קיבוצים כמו קדרים שבהם כלל לא היו בהם פגיעות אך היה נזק עסקי עקב צמצום פעילות. ראש המועצה החדש יצטרך להתמודד עם השיקום ועם הקמת מוקדי תרבות, חינוך, רפואה, תעשייה ומסחר חדשים במועצה, שמטרתם להחזיר את המצב לזה שהיה בשישה באוקטובר 2023. זאת בנוסף לאתגרים הביטחוניים שעלו כתוצאה מהמלחמה שהייתה".

"אני מצפה שהמועמד יעשה כל שאפשר להחזיר לגליל את הביטחון והיציבות", אומרת מלכה פלס ממחניים ומוסיפה, "שידע לייצר שיתופי פעולה אזוריים ולבנות צוות פעיל במועצה, מחויב ומסור לטובת הגליל ותושביו". ואבי בן אפרים ממלכיה, הוא מייחל לשינוי. "אני אצביע היום, כי חשוב לי שיבוא הלך רוח רענן", הוא אומר. "אמנם במשרה ציבורית חשוב גם הניסיון, אבל חשוב עוד יותר שתהיה תחלופה, כי כשהדברים נעשים מתוך הרגל יש להם נטייה להתעמעם".

ובעוד רבים מתושבי האזור מתייצבים לקלפיות, יש גם את אלו שמחליטים לוותר על זכותם להצביע. מ' מאיילת השחר החליטה לוותר על זכות זו – לא מתוך אדישות אלא מתוך אכזבה. "לא אצביע היום, כי שני המועמדים הם לא מי שרציתי ואני לא רואה סיבה להצביע למישהו שאני לא בעדו".

מחר יזרח יום חדש

מחר כבר יהיו הקמפיינים מאחורינו; שלטי המועמדים עוד יתנופפו זמן מה ברוח, הרשתות החברתיות עוד ימשיכו לגעוש – אבל מחר, כשנתעורר ליום חדש, נדע לא רק בידי מי הפקדנו את עתידנו, אלא גם שזהו הרגע שבו ההבטחות הגדולות עומדות למבחן המציאות, ושכעת מתחילה העבודה האמיתית – לא רק לשקם, אלא לבנות לתושבי הגליל העליון עתיד טוב יותר.