אקדמיית הפטרייה

החורף הזה מסתמן כגרוע מבחינת הגשמים, אבל במידה ויקרה נס ואחרי כמה ממטרי ברכה יציע לכם חבר חובב טבע לצאת ללקט פטריות באחד היערות, יש כמה דברים שכדאי שתיקחו בחשבון. "בתכל'ס, זה לקחת סיכון. הרבה אנשים חושבים שהם יודעים ומבינים, אבל יש למעלה מ-800 סוגי פטריות בישראל ולמעלה מ-20 זנים נפוצים שעלולים להרוג את מי שיאכל אותם. זאת לא באמת תרבות מפותחת כאן. זה מגניב ללקט, אבל יצא לי לא פעם לראות ביערות אנשים מלקטים פטריות רעילות בכוונה לאכול אותן", אומר רע סופר. "הוויזואליות של הפטריות לא באמת מעידה על הטיב ומגדיר פטריות ממש לא פותר את העניין. אנשים בדרך כלל ילכו עם מגדיר או עם מישהו שחושב שהוא מבין, אבל אני לעולם לא אשתמש בפטרייה מהטבע כפטריית מרפא, כי אין לי שום דרך לדעת מה היא מכילה".

אז מה אתה אומר? שסיור ליקוט פטריות הוא לא מתנה מוצלחת לחגיגות חתונת זהב מקורית בטבע, לכל המשפחה?

"אני אומר שאם עושים את זה מומלץ ללכת עם מי שבאמת בקיא. זה לא אומר שצריך להימנע. אני גם מלקט ואוכל. אבל לא הייתי אוכל פטריות שנקצרו ליד כבישים או שדות מרוססים. גם פטרייה אכילה עלולה להיות מסוכנת. לפני כמה שנים היו מקרי מוות באיטליה מפוריצ'יני, הפטרייה הכי מפורסמת בעולם. נהוג ללקט אותן, אבל במקרה הזה הן גדלו ליד שפכים ממפעלים. פטריות יכולות לספוג רעלים מהאוויר, המים והקרקע ואז הן הופכות לרעילות. לגדל ולמכור בלי לבדוק זה חוסר אחריות".

סודות היופי של ג'יזל

סופר יודע על מה הוא מדבר. הוא בן 39, בן קיבוץ דפנה ותושב הגושרים, שגר מאז הפינוי אשתקד עם משפחתו בעמק יזרעאל ("בוודאי שנחזור צפונה, אני חושב שבאפריל. את סופי השבוע אנחנו עושים בבית בצפון"), הוא המייסד וסמנכ"ל המחקר והפיתוח של MYCOSPRING, חברה העוסקת בגידול זני פטריות מרפא ובפיתוח קו מוצרים שרוקחים מהן. זאת מגמה לוהטת כיום ("פטריות עכשיו הן מה שהקנאביס היה לפני 20 שנה") אבל הייחוד של MYCOSPRING ומה שעושה אותה למצליחה ואת סופר לאדם שפרופסורים מאיכילוב שולחים אליו מטופלים, הוא המחקר, הגידול והפיתוח, הידע שצבר והשיטות שבהן הוא משתמש בעבודתו. "התחום מעט פרוץ ניתן למצוא חברות שמייבאות חומר גלם מסין שאין באמת מושג לגבי טיבו. אצלנו אני מגדל הכול לבד. יש לי שליטה מלאה בכל שרשרת הפיתוח והייצור, דבר שמאפשר לי לייצר מוצר איכותי שנותן ביטוי לסך היכולות של הפטריות בצורה מיטבית. כלומר, אם בסין מוכרים חומר גלם מפטריות שגדלו בתהליך תעשייתי מזורז, אצלי הן גדלות לפחות חודשיים-שלושה בכדי שנוכל להפיק מהן את כל החומרים הפעילים שיש בהן. יש היום הרבה מחקרים על יכולות הפטריות וכולם רוצים להתהדר בנוצות, אבל בתעשייה רבים מאד עושים מיצוי מהמייסיליום (תפטיר) ומקפסלים אותו", הוא מסביר. "זה כמו לקנות יין שעשוי משורשי הגפן במקום מהענבים. הם לא מגדלים את גופי הרבייה, שבהם מצויים החומרים הפעילים".

למה אתה מתכוון כשאתה אומר שלגדל פטריות ברמה מסחרית זה מורכב?

"זאת חקלאות קשה יותר מכל אחרת, כי אתה כל הזמן צריך לדאוג לגנטיקה, להיות במעבדה. אלו לא שתילים שאתה קונה ומגדל. אני עושה הנגעה – החל משלב התרבית אל המצע ולגדל. יש לי חדרי גידול שבהם יש מערכות מורכבות ואני עושה השבחות גנטיות. אני אחראי על כל השרשרת, אין עוד ידיים בדרך עד שהמוצר הופך לתוסף תזונה מאושר ומצוין לנטילה. אני לא רק מגדל את הפטריות, אני גם מאפשר להן את התנאים הכי טובים. לפטרייה אין יכולת לסנתז את עצמה ואם לא נותנים לה תנאים מספקים אחרי הקצירה, למשל תנאי טמפרטורה ואור, היא עלולה להתחיל לאגור רעלים. גם השלב שבו היא נקצרה משמעותי. אני מייבש אותן בטכנולוגיית freeze dry בהקפאה ובוואקום. זאת טכנולוגיה מוכרת אבל זה הליך ארוך ויקר ולכן לא משתמשים בו הרבה. אבל ההשקעה הזאת מאפשרת לנו לא מאבד את איכויות המוצר".

MYCOSPRING מצהירה באתר שלה, העמוס בתקריבי פטריות פוטוגניות, כי היא שואפת להעניק אלטרנטיבות טבעיות ואיכותיות שידייקו את המענה הטבעי לגוף ולנפש האדם על שלל מכאוביהם. למשל, אנדומטריוזיס – תסמונת נשית המסבה סבל רב ולמרות שהיא זוכה לפוקוס חיובי בשנים האחרונות, לא קל למצוא לה מזור. שתי אחיותיו של סופר סובלות מאנדומטריוזיס והן היו בין הנסייניות הראשונות שלו. הוא מספר שהפטריות סייעו להן מאוד.

אנשים לא נרתעים לשתות חליטה מפטרייה?

"אני לא מאמין בקפסולות. מבחינתנו הדרך המסורתית היא הטובה ביותר והיא לשתות פטריות כתמצית או כחליטה. זה סוג של חינוך שוק וזה אתגר שבסוף עובד. בפטריות יש משהו מסתורי ומרבית האוכלוסייה תסווג אותן כרעל או הזיה, אבל זה מתחיל להשתנות. המודעות עולה, השוק נפתח ויש בו הרבה שחקנים, אם כי אף אחד לא עושה את מה שמיקוספרינג עושה. הרבה מפורסמים שכבר מכירים אותנו והם הראשונים לזהות טרנדים – מעלים חומרים לרשתות וזה עוזר להגביר את המודעות". דוגמנית העל ואשת העסקים הברזילאית ג'יזל בונדשן, למשל, חשפה בחשבון האינסטגרם שלה ביולי האחרון שהיא משתמשת בפטריית הריסיום – גם אותה מגדל סופר – כדי לשמור על פוקוס ועל חיוניות.

כולם סוחבים משהו

כמו הרבה קשיים שמביאים איתם סוף טוב, דרכו של סופר לתחום התחילה במשבר אישי. הוא סיים ב-2015 לימודי קיימות וממשל במרכז הבינתחומי בהרצליה. כשסיים ללמוד הקים סטארט-אפ בתחום החקלאות. ואז נגמר הכסף ו"הכל התרסק לי בפרצוף". הוא חזר לגליל ב-2017 והתגרש מאשתו דאז. באופן עקיף ובלי שנטל אותן אז פיזית לשיפור איכות חייו, הפטריות צצו לסייע. "הייתי בתקופה לא טובה מבחינה נפשית. עולם הפטריות סיקרן אותי והתחלתי ללקט. לא היה הרבה ידע. ליקטתי בעיקר בנחלים וביערות אורנים ברכס רמים וברמת הגולן. מצאתי דברים מאוד מיוחדים, זנים חדשים שלא נראו בארץ קודם ולא היה לגביהם שום ידע", הוא אומר. מומחים לתחום נהרו אליו בהתלהבות וסופר זכה להעשרת הידע שלו. "יש חמש פטריות שגיליתי ועשינו להן ריצוף גנטי".

אין לפטריות שגילית שמות בעברית, למעט זאת הקרויה בשם המטריד "אמנית המוות".

"זאת הפטרייה שהורגת הכי הרבה אנשים בעולם ואני הראשון שראה ותיעד אותה בארץ. היא גדלה רק ברמת הגולן ונדירה בארץ, אבל זה ממצא מאוד חשוב כי היא דומה לפטריות אחרות. היא מכניסה את הגוף לקריסת מערכות בתוך עשרים שעות מרגע האכילה".

סופר הפך ללקטן-על. עולם המרפא סיקרן אותו תמיד ואת הפוש קיבל מההיכרות עם עידו פרס, אחד מהמאסטרים בתחום, שהקים את בית הספר החקלאי הראשון לפטריות וחי בווייטנאם, שם הקים חממות גידול ומחקר. "עידו חשף אותי לעולם פטריות המרפא. התנסיתי וראיתי שזה עושה לי טוב. לא הייתי בטוח שלא מדובר בפלצבו, אז התחלתי להיפתח עם זה לחברים. כולם הרי סוחבים משהו בריאותי, מדדי דם לא אידיאליים. הגיעו תגובות מאוד טובות והחלטתי שאעמיק בתחום. עידו לימד אותי את כל רזי המקצוע".

באותה תקופה סופר עבד כמנהל התפעול של קייקי הגושרים ובין לבין התחיל לגדל פטריות. כשראה כי טוב ושיש אופק כלכלי, עזב את הקיאקים והקים ביולי 2022 חווה קטנה בבית הלל ובה חדרי גידול. "החלטתי שאני שם את כל כולי באירוע. השקעתי כסף במיתוג ואישורים. צריך מערך מורכב ויש הרבה אתגרים. העסק הזה דורש הרבה משאבים כלכליים וזאת רגולציה לא פשוטה", הוא מסביר. ואז, כשהעסק התרומם, הגיעה המלחמה. לסופר יש בן ובת מאשתו השנייה, שלה עוד שני ילדים מנישואים קודמים. כל המשפחה עברה לעמק יזרעאל. לקח לו בערך שנה לעמוד שוב על הרגליים. לא מעט זמן במושגים של עסק שגם מפרנס משפחות. כמו אצל הרבה מפונים, נדרשה הכרה שהלוקיישן החדש הוא ה-מקום שבו נמצאים עכשיו, מיינד אנד בודי אנד ביזנס. "בהתחלה לא היה לי מה למכור. היו הרבה תלאות בדרך. בבית הלל היה לי מבנה בגודל 150 מ"ר ושני עובדים. בכפר יהושע שכרנו מבנה בגודל אלף מ"ר עם עוד עובדים. בהתחלה המקום לא תאם לצרכים שלי ולא רציתי להשקיע כי לא ידעתי לכמה זמן נישאר. הייתה מורכבות לוגיסטית נוסף למלחמה, ונזרקה הרבה סחורה לפח, שזה הרבה כאב לב. השקענו מאות אלפי שקלים, התאוששנו וחזרנו לשוק. המקום מצליח והיום יש לי חמישה עובדים נוספים. יש לי קהל גדול בתל אביב, אבל קונים בכל הארץ וגם ישראלים בחו"ל".

אתה זוכר את הטרנד מהניינטיז של הקמבוצ'ה? אצלנו בקיבוץ זה רץ ממש חזק והיה לזה אופי קהילתי. אולי קצת כמו המחמצת לפני כמה שנים. אנשים קיבלו אותה אחד מהשני, שמרו במקרר בצנצנת זכוכית ושתו את המיצוי והיה סביב זה ממש הייפ. ולא נראה לי שהיו תוצאות, אגב.

"כן, סבא שלי היה שותה אותה. זה דבר נהדר אבל צריך לדעת לעשות אותו. זאת נחשבת לפטרייה ממש מסוכנת ולהתעסק איתה לבד בבית זה ממש לא מומלץ".

בנוסף לבקשות לקנות ממנו חומר גלם ("אני לא מוכר, זה לא הקטע שלי") יש פניות לשיתופי פעולה רבים עם חברות שונות, למשל חברות משקאות שרוצות לייצר משקאות פונקציונליים, וגם זה בפיתוח. "יש כל מיני דברים על הפרק. הפוטנציאל הוא אינסופי. אני היחיד בישראל, בוודאות, שמגדל פטריות מרפא ברמה מסחרית ואני מחזיק בגנטיקה הכי טובה שיש. זה תחום שדורש הרבה אורך רוח. הפטריות נותנות לך בראש הרבה פעמים".

למה הכוונה?

"הגנטיקה מתרסקת, חדר גידול קורס, זה לא מצליח. פטריות הן אורגניזם חי והן משנות את האופי הגנטי שלהן. אבל אז אני מקבל הודעות מאנשים שהשתמשו במוצרים וקמו על הרגליים אחרי שנים ששכבו במיטה, או לוחמים שיצאו מעזה והפטריות עוזרות להם לישון טוב בלילה, או נשים שסובלות מבעיות הורמונליות וגלי חום והשמנה ופתאום דברים מתחילים להסתדר. כשאתה עושה משהו טוב זה נותן דרייב. כל אי הצלחה היא לא כישלון. היא שיעור בדרך".

מיקוספרינג מעוניינת להנגיש את הפטריות במגוון דרכים לכמה שיותר אנשים, לכן מלבד החליטות והמיצויים היא מציעה שוקולד פטריות מרפא טבעוני (ב-170 ש"ח לחפיסה). בכל קובייה (חפיסה מכילה 12 קוביות שוקולד חום, בלונדי וכהה) יש 0.3 גרם אבקת קורדיספס או הריסיום – כמעט שווה ערך למנת הצריכה היומית המומלצת. כעת סופר שוקד על פיתוח נוסף, על אותו עיקרון. "אני רוצה להנגיש את הפטריות בהקשר המניעתי לעולם ה-wellness. זה יכול לעבוד על ילדים, על כולם. הילדים שלי מגיל שלושה חודשים על פטריות. זה לא נשמע טוב, כאילו אני מסמם אותם, אבל ביפן, למשל, 30% מסל התרופות זה פטריות as is. זאת תרבות. גם תרופות כמו אנטיביוטיקה או הקוקטייל של ה-HIV מורכבים מפטריות שסונתזו. לפטריות יש כוח ויכולת, וזאת ממלכה אחרת. להבדיל מצמחים או תרופות, הן מכניסות מידע וזיכרון למערכת החיסון שלנו וככה הגוף מטפל בעצמו, על ידי הטריגר שהחומרים הפעילים שלהן יוצר. אפשר לחשוב על זה כמו על קודים גנטיים, כמו במטריקס".