האזינו לכתבה
Getting your Trinity Audio player ready...
|
וקודם, משהו על תרגום שירים
רגע לפני שנתחיל את סיפור השיר שכותרתו מתנוססת לעיל, בואו נאמר מילה על תרגום שירים. מסתבר שיש הפתעות. זה לא פשוט כמו שנדמה. הנה דוגמא: איך מתרגמים לאיטלקית "כחול"? נכון, Azzurro. יופי. עכשיו, איך מתרגמים לעברית את המילה Azzurro? אופס. לא מה שחשבנו, כי בשיר זה יצא… אדום. אכן, יש הפתעות. אז איך הכחול האיטלקי נעשה אצלנו לאדום? בְּשִׁיר. איזה שיר? 'אמרו לו'; שיר שהיה להיט אדיר גם באיטליה וגם אצלנו בלבוש העברי שכתב עלי מוהר.
רק רגע, מיד נגיע לשיר. יש קבוצת שירים שנולדו בחו"ל שבה השירים הם תרגום ממש. רחל שפירא ('בראשית'), נעמי שמר ('אהבה בת עשרים', 'הו רב חובל'), אלו תרגומים ממש. ויש קבוצת שירים שנולדו בחו"ל וזכו כאן למילים עצמאיות לגמרי. בקבוצה הזו נמצאים רבים מהשירים ברוסית, ובכלל שירי תנועות הנוער ועוד ועוד. וקיימת קבוצה שלישית. כאשר מדובר בלהיט עולמי, שהקהל שלנו כבר שמע בשפת המקור, וקצת מכיר מילות מפתח, יש והפזמונאי בוחר מילים ששמרו על הצלצול הזר. בקבוצה זו נמצא את 'איריסה' שהיה ל'איריסים', 'סקסנובו', שנעשה 'שכשנבוא'. 'מארוסלה', שהיה ל'מה הוא עושה לה', ובשיר שלפנינו לקח עלי מוהר ועשה מ-Azzurro "אמרו לו". השיר איננו תרגום, בשם השיר נשמר הצלצול של השיר המקורי והכחול היה לאדום.
ובכל זאת יש עוד קשר
המפתיע הוא שיש עוד קשר אמיץ מאד בין השיר האיטלקי לגרסה העברית. כדורגל!
מה קשור כדורגל? ובכן, כמו שנבחרת הולנד מכונה על שם תלבושתה, אוראנז', וכמו שנבחרת צרפת מכונה על שם דגלה, טריקולור, והידעתם שוונצואלה מכונה וינוטינטו (צבע היין)? אז ככה איטלקיה מכונה Azzurri, כי הם לבושים ב-Azzurro. בכחול. ושני השירים היו למייצגים קבוצות הנקשרות בצבע שנזכר בהם. מצד אחד האדום של הפועל תל אביב ומצד שני הכחול של נבחרת איטליה.
את השיר על ה-azzurro שר הקהל האיטלקי במגרשים, משמיעים אותו לפני משחקים, והוא נעשה לסמל. בחיפושיי אחר קורות השיר הגעתי לסרטון יוטיוב שבו הצטלמה נבחרת איטליה שרה את השיר לפני יורו 2004. על החולצות שלהם כתוב Da Noi Azzurri, שמשמעותו: "מאתנו הכחולים" (אגב, איטליה הודחה באליפות ההיא כבר בשלב הבתים).
הנה סרטון:
תודו שהחבר'ה האלה מזכירים קצת את מכבי נתניה שרה עם שלמה ארצי את "מה מה מה נה נה נה…".
אבל האם באמת מדובר בכחול?
אז Azzurro זה לא בדיוק כחול. גם באיטלקית, לכחול הרגיל קוראים blu. ה-Azzurro זה כחול בגוון שונה, ובעצם, הוא בכלל לא מופיע בדגל האיטלקי, אז מאיפה הוא מגיע? מבית המלוכה של סבויה, ומשם יש לו משמעות באיטליה, וזה הגיע עד לחולצות של הכדורגל.
השיר האיטלקי עולה לארץ
השיר האיטלקי מספר על בחור מאוהב שנערתו רחוקה ועצוב לו. עצוב לו, למרות שבצהריים השמיים כחולים בגוון האזורו. השיר נכתב ב-1968, המלחין הוא פאולו קונטי והמבצע הראשון אדריאנו צ'לנטאנו. השיר היה מיד ללהיט וגם בארץ שמעו אותו. וכפי שכבר נאמר, היה להמנון לא רשמי של נבחרת איטליה.
הנה הביצוע של צ'לנטאנו:
וב-1993 הופיעה הגרסה העברית של עלי מוהר בביצוע אריק אינשטיין. וזה היה בכלל בקלטת וידאו לילדים, 'כמו גדולים 2'.
למרות שהקלטת פנתה לקהל הצעיר מאוד, זכה השיר להצלחה עצומה בקרב כלל המאזינים. בקלטת היו עוד שירים של איינשטיין וחבורתו, 'התאהבתי בילדה יפה נורא', 'יש לי אח קטן', ועוד שירים של יהודית רביץ, אלתרמן ועוד. 'אמרו לו' הצטרף לשיר כדורגל נוסף ששר אריק איינשטיין שלוש שנים קודם, 'ואלה שמות', שנכתב לקראת מונדיאל 1990.
הנה השיר בביצועו של אריק אינשטיין כמובן (המקור לסרטון, NMC United Entertainment):
האמת, יש כאן הרבה הומור עצמי
השיר 'אמרו לו' היה לשירה של הפועל תל אביב. גם אריק איינשטיין וגם עלי מוהר חובבים את האדומים. אריק אפילו שיחק בעצמו בקבוצת הכדורסל של הפועל תל אביב נערים. בשיר יש צחוק עצמי מריר, על הקבוצה האהודה ועל האוהדים, כלומר על הכותבים עצמם. מועדון הפועל תל אביב הוא מהמפוארים בארץ, עם הצלחות ענק, ומצד שני, הנחילה הקבוצה לאוהדיה הרבה אכזבות לאורך השנים.
השיר הוא מבט הומוריסטי על "גורלו" של אוהד ש"הסתבך" עם אהבה לקבוצה. זה מתחיל עם "סיפור עצוב על ילד" ש"לא שמע קולם של אלה שהזהירו", ובסוף "לא למד שום לקח ואין לו שכל גם להצטער". אלה שהזהירו אותו אמרו לו "שהחולצה האדומה היא לא מציאה", אבל הרי "גם כשהלך לכדורגל הוא לא חיפש ניצחון". בדיחה על חשבון האמירה שהיו אומרים לנו הורינו כשנכשלנו בתחרות כלשהי, שלא חשוב הניצחון אלא ההשתתפות.
הצחוק האוהב להפועל מלווה את אריק איינשטיין ועלי מוהר בשירים נוספים, ייזכר במיוחד השיר 'סע לאט', עם הפסוק "הפועל שוב הפסידה ואיזה מסכנים האוהדים". כאן אומר האוהד על עצמו שהוא "תקוע עם הצבע הלא נכון". ולמרות כל אלה, 'אמרו לו' נחשב לשיר חיבה להפועל תל אביב. הנה ביצוע של אוהדי הפועל לפני משחק מחווה לאריק אינשטיין, האוהד המוכר ביותר של הקבוצה.
גילוי נאות
אני מבקש לומר מה שנקרא "גילוי נאות": אני ורבים במשפחתנו אוהדים את הפועל תל אביב. אצלי זה צנוע מאוד, אני לא הולך למשחקים, אפילו איני מכיר את סגל הקבוצה, אבל שמור אצלי מקום חם עבורה. כשהיינו בכיתה ו' וכל אחד בחר קבוצה לאהוד אותה, הלכתי בעקבות השוער האגדי, יעקב חודרוב (הייתי שחקן כל כך עלוב שנתנו לי לעמוד בשער ומאז הוא היה אליל נעורי). אבל בהכנת התחקיר נעזרתי במומחים האמיתיים. בתחום הכדורגל היה זה אחייני אור גביש, אוהד פעיל ברמה מרשימה. עוד נעזרתי בכמה מומחים לענייני איטליה. גרשון קסטל מקיבוצי, יפתח, שעזר לי להבין על מה השיר ועוד עובדות מעניינות שנכתבו באיטלקית. עזרו גם עפרה פרחי, מי שהייתה עד לא מזמן סגנית השגריר הישראלי ברומא וישראל רכטר ידידי מהשירות הצבאי, שלאחר השחרור יצא ללמוד רפואת שיניים באיטליה, וכמובן שמע ואהב את השיר. הוא, הוסיף לי הרבה על מקומו של השיר בין אוהדי הכדורגל.
סיפור השיר בגל"צ אצל שמעון פרנס:
מתוך האתר: אירועי זמר של עפר גביש, עפר גביש – אירועי זמר (gavisho.com)
את סיפורי השירים של עפר גביש תוכלו לקבל אליכם עם פנייה לכתובת [email protected]