|
האזינו לכתבה
Getting your Trinity Audio player ready...
|
תושבות, תושבים, הורים
זהו. זה קורה. כבר חודשים ארוכים שאנחנו נערכים לרגע הזה. מדברים עליו, לומדים צרכים, שומעים חששות, שוברים את הראש על פתרונות, מנענעים כל עץ אפשרי בפיקוד העליון של הצבא ובמשרדי ממשלה עד שנקבל פתרונות מיטביים. בראשון – אם לא יקרה משהו בלתי צפוי – נפתח את שנת הלימודים בבתי הספר שלנו.
ברור לי שלא כולם חושבים שזה הדבר הנכון. החששות מובנים לחלוטין, אבל חשוב לי שתדעו שההחלטה התקבלה אחרי שיקול דעת מעמיק והבנת המשמעויות. הגענו אליה אחרי אינספור שעות של תכנון ובחינה מדוקדקת של כל היבט אפשרי, כשהשיקול העליון שמנחה אותנו הוא בטחון הילדים.
בשם השיקול הזה דרשתי וקיבלתי מהצבא התחייבויות לשפר משמעותית את מעגלי הבטחון סביב הילדים. כל מסלולי ההסעות ובתי הספר יקבלו כיסוי של סוללות כיפת ברזל, ומידע מודיעיני חשוב ישותף איתנו בזמן אמת, כדי שנוכל להיערך טוב יותר לכל אירוע. את המידע הזה נעביר לכם מידי בוקר (ואם יידרש – גם במשך היום) מחדר מצב מיוחד שנפתח במועצה.
לצד סידורי הבטחון השקענו מאמצים עצומים בגיוס כח אדם למסגרות החינוכיות השונות, גיבשנו מענים רגשיים שמוכוונים למצב, ובשונה משנה שעברה – הצלחנו לבנות מערכת שתאפשר ימי לימוד ארוכים יותר בשעות קבועות ומותאמות. בסולם הצרכים של הילדים, אני חושב שמייד אחרי בטחון מגיעה משמעות. המשמעות הזאת מתקבלת במפגש חברתי, בלמידה ובקשב, וכל כך חשוב שנספק להם מענה גם לצרכים האלה.
המצב הזה לא חדש לנו. אנחנו במלחמה כבר כמעט שנה, ואני לא מתכוון להשלות אף אחד. עוד יהיו לנו אזעקות, עוד ישמעו בומים, אבל כל עוד יש חיים בגליל העליון, יהיה בו גם חינוך. האזור שלנו עבר תקופות ארוכות של קטיושות ואיומים בטחוניים. כמו רבים מכם, גם אני גדלתי במציאות בטחונית מורכבת, וכך גם ילדיי והיום נכדיי. החינוך תמיד היה סלע איתן וכך ימשיך להיות. יד אחת שלנו תמשיך להפוך שולחנות ולדרוש מהמדינה שינוי של המציאות הבטחונית, וביד השניה נעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי לקיים פה חיים מלאים עד כמה שאפשר.
לסיום, אני מבקש להגיד תודה ענקית לצוותי החינוך הבלתי פורמלי שהוציאו מים מאבן, והרימו פה חופש, שהמילה היחידה שעולה לי בראש כדי לתאר אותו היא "מרגש". תודה לאגפי המועצה השונים, על ההתגייסות וההיערכות להכנת כל הנדרש לפתיחת שנת הלימודים, ותודה מיוחדת וחשובה ביותר לכם, ההורים, שנאחזים בציפורניים במציאות הבלתי אפשרית הזאת. אתם מתמודדים עם אתגרים ששום דבר לא הכין אותנו אליהם ובסופו של דבר – אתם מקור הכח והחוסן הגדול ביותר של הילדים. אתם עושים עבודה מדהימה. ואחרונים חביבים מאד – ילדי הגנים ובתי הספר, הגננות, המורות, המורים, צוותי החינוך והמנהלות, שתקצר היריעה מלפרט את מידת המחוייבות והמסירות שלהם. אני מאחל לכולכם.ן שנת לימוד בטוחה, משמעותית ומהנה ככל האפשר. התפקיד שלנו הוא לספק לכם.ן את התנאים כדי שזה יקרה.
שיהיה לכולנו סופשבוע שקט ושבת שלום
גיורא
