|
האזינו לכתבה
Getting your Trinity Audio player ready...
|
תושבות ותושבים יקרים,
פסח מאחורינו, ולפחות נכון לרגע זה המדינה עדיין במדבר. אין משה בנמצא ולא מאותתים על כיוון ברור. המצב יכול להסלים, להשתפר או לעמוד במקום, אבל דבר אחד לא עומד במקום – הזמן. אסור לנו להתעלם מזה. כל יום שעובר מקרב אותנו לצמתי קבלת החלטות על מגורים, חינוך ועוד. כמועצה אנחנו כפופים להנחיות, אבל באין תשובות מהממלכה, אנחנו פועלים לייצר תנאים שיאפשרו לכל אחת ואחד לקבל החלטות שמתאימות לו.
כבר שיתפתי אתכם בתוכנית "חוזרים הביתה" שאנחנו מקדמים, למציאות בה האירוע המלחמתי בצפון יסתיים. יחד עם זאת, ברור לנו שגם אם המדינה תמשיך לגרור רגליים ותמנע מלהגיד "האירוע הסתיים, חוזרים הביתה", תושבים רבים שפונו או התפנו, ייבחרו לחזור.
התושבים האלה יזדקקו למענים מגוונים. בשירותים כמו מרפאה, כלבו ומעל הכל – בחינוך. לצד ההיערכות לפתיחת המערכות ב 1/9 בתרחיש של סיום הלחימה, אנחנו נערכים גם לתרחיש של המשך לחימה. במצב כזה השאיפה היא לספק לכל משפחה שתבחר לחזור פתרונות חינוכיים מלידה עד סוף תיכון, בהתאם להנחיות ואישורי פיקוד העורף. כדי לעמוד ביעד הזה, יצאנו לתהליך מואץ של בינוי ומיגון מתחמים בדרום העמק, השלמת מיגון בבתיה"ס 'נוף הרים' ו'עמק החולה', והקמת מרחבים מוגנים לבתי ילדים בכל קיבוצי המועצה. נכון, במצב של המשך הלחימה אי אפשר להבטיח פתיחה מלאה של כל מערכות החינוך וכל השירותים בכל הקיבוצים, אבל נעשה כל מאמץ לתת מענה מיטבי.
לצד הרגל שנטועה בהווה, ברור לי שעם כל המגבלות אנחנו חייבים לשלוח רגל גם אל העתיד. עשרות בעלי תפקידים בקיבוצים השתתפו השבוע בשיתוף ציבור שהציג את התקדמות התהליך האסטרטגי "גליל ולתמיד" וגם אתם, תושבות ותושבים, מוזמנים להשפיע על עתיד האזור. רבים כבר הביעו את דעתם ושיתפו ברעיונות. מוזמנים גם אתם.ן לעשות את זה בקישור: https://tinyurl.com/42f8ttrh
לסיום אני מבקש להזכיר שכיהודים וכישראלים אנחנו נמצאים בעיצומם של שלושה שבועות מיוחדים. הימים האלה, שבין פסח, יום השואה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות, מחזיקים אולי יותר מכל את משמעות החיים שלנו כאן. המדינה, וכמוה גם הקיבוצים, עמדו במבחנים קשים מיומם הראשון. יחד ולחוד חווינו שיאים של אושר וגאווה לצד רגעי תסכול ועצב. נדרשנו להמציא את עצמנו בכל פעם מחדש ועשינו זאת. אני מאמין שאירועי החודשים האחרונים הבהירו לכולנו – תושבי הצפון והדרום – שאנחנו בחזית. אנחנו הראשונים, אנחנו עמוד האש לפני המחנה. הם הזכירו לנו שלפעמים הדבר החדש שאנחנו מחפשים נמצא בכלל בבוידעם שלנו. למשל ציונות. קהילה, ערבות הדדית. ממש כמו אז, כשההורים, הסבים והסבתות שלנו בנו קיבוצים והקימו מדינה, אני בטוח שגם הדור הנוכחי יעמוד באתגרים המטורפים שהחיים פה מציבים, ויחד נכתוב פרקים לא פחות מפוארים בסיפור החדש של מדינת ישראל.
מאחל לכולנו סוף שבוע שקט ושבת שלום,
גיורא
