בתל אביב החיים נמשכים כרגיל

כיצד מתמודדת האוכלוסייה המפונה, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית במלחמת 'חרבות ברזל'? את השאלה הזו ממש בדק מחקר שנערך במרץ החולף במימון המכללה האקדמית תל-חי ואוניברסיטת תל אביב. המחקר, אשר בוצע ע"י הפרופ' שאול קמחי, הפרופ' יוחנן אשל, הפרופ' ברוריה עדיני, ד"ר הדס מרציאנו ואריאל קאים, התבסס על פאנל אינטרנטי של 372 מפונים בני 18 ומעלה, מהם 133 תושבי הצפון ו-239 תושבי הדרום; מדגם המפונים הושווה למדגם האוכלוסייה הכללית שנמדד בפעם השלישית מפרוץ המלחמה באמצע ינואר 2024.

תוצאות המחקר אינן מפתיעות: מדגם המפונים דיווח במידה מובהקת על רמות נמוכות יותר של חוסן לאומי וקהילתי (אם כי הבדל מובהק ברמת החוסן האישי לא נמצא). בקרב מפוני הדרום ממצא זה קשור, מן הסתם, לחשיפה הישירה לטראומת השבעה באוקטובר ולעקירתם מביתם למשך זמן רב. בקרב מפוני הצפון מדובר בעיקר בעקירה ממושכת מהבית, שלאור התנהלות המערכה בצפון לא ברור מתי ואיך תסתיים. בנוסף דיווחו המפונים על רמות תקווה ומורל נמוכות יותר לצד רמות תסמיני דחק ותחושות סכנה גבוהות יותר בהשוואה למדגם האוכלוסייה הכללית. אחד ההסברים האפשריים לכך הינו שהדבר משקף מחד את תנאי החיים המאתגרים אליהם נקלעו, ומאידך את דאגתם לגבי רמת הביטחון הצפויה באזור מגוריהם לאחר שובם, ועתידם הכלכלי והחברתי. באשר לשאלת החזרת החטופים וניהול המלחמה בצפון, העריך מדגם המפונים במידה נמוכה יותר במובהק את מאמצי הממשלה.

המחקר, שגם השווה בין מפוני הדרום והצפון מצא כי מפוני הדרום מדווחים במידה מובהקת על תסמיני פוסט-טראומה חריפים יותר, ובצד זאת על מורל גבוה יותר. יתכן ורמת המורל נובעת, בחלקה לפחות, מהתגובה של מפוני הדרום לאסון השבעה באוקטובר, על-פיה "למרות מה שעשיתם לנו, לא תשברו אותנו". בנוסף, למערכה המתקיימת כבר חודשים בדרום יש פוטנציאל להביא לשינוי משמעותי במצב הביטחוני שתושבי הדרום חוו עד לתחילתה במשך שנים רבות. לכן, על אף התוצאות הקשות של אירועי השבעה באוקטובר, לתושבי הדרום באופן ספציפי ה'גרוע מכל' ככל הנראה כבר התרחש. עבור מפוני הצפון, לעומת זאת, לא נערכת מערכה צבאית כוללת שעשויה להוביל לפתרון המצב.

עוד מעלה המחקר כי מפוני הדרום נכונים יותר לשוב ליישובם בהשוואה למפוני הצפון. בעוד שכ-75% ממפוני הדרום העידו על נכונותם לחזור לקהילותיהם, רק 63% ממפוני הצפון ציינו זאת. מנגד, בעוד כ-7.5% ממפוני הדרום סבורים כעת שלא יחזרו לגור בקהילותיהם, אחוז כמעט כפול (12%) ממפוני הצפון סבורים כך. 

מסקנות החוקרים על סמך תוצאות המחקר קובעות כי קבוצת המפונים נפגעה בצורה ישירה במידה רבה יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית של ישראל, וככל שהפינוי יימשך זמן ארוך יותר, קיים חשש סביר שהפגיעה באוכלוסייה זו תתרחב. הנתונים גם מצביעים על כך שהאוכלוסייה הכללית סיגלה לעצמה חזרה מסוימת לשגרה, למרות התמשכות המלחמה, בעוד שמצב המפונים מקשה עליהם לעשות כן.