fbpx

שובו אחים

מרוקנת מתושבים כמעט חמישה חודשים. מטולה. צילום: יוסי שמעוני
המכון למחקרי ביטחון לאומי קובע כי שיבת המפונים לבתיהם הינו צו חיוני לביטוי החוסן הלאומי של ישראל, אך בניגוד למתרחש ביישובי הדרום, שם ניכרת התקדמות הדרגתית לקראת נורמליזציה, בצפון עוד לא עומדות על הפרק כל תוכניות להשבת המפונים אל ביתם ● איך מתקדמים אל עבר היעד הזה, וכיצד מומלץ למדינה לנהוג על מנת לבצע תהליכים אלו באופן המיטבי?

על פי הגדרת מכון INSS, המכון למחקרי ביטחון לאומי, חוסן הינו יכולתה של מערכת להתמודד עם הפרעה, להכיל את נזקיה ואת הנסיגה התפקודית שנגרמת בעקבותיה, ולהתאושש ממנה תוך שיפור התפקוד המערכתי. אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם מהווים ללא ספק הפרעה חמורה המעמידה את חוסנה של החברה הישראלית באחד המבחנים הקשים שידעה מימיה.

רכיב משמעותי ביותר של חוסן מתגלם בהיבט הרציפות התפקודית, והפינוי, אף שנתפס ככורח ביטחוני, פוגע משמעותית ברציפות התפקודית של הקהילות שנאלצו לעזוב את בתיהן. מדובר בפינוי בהיקף ובמשכי זמן חסרי תקדים, זאת על רקע איום ביטחוני חריף שזעזע את תחושת הביטחון של כולנו ויצר שבר באמון במערכת הביטחון ובממשלה. לפינוי הממושך בשתי הגזרות השפעה תודעתית שלילית עצומה, הן על האויב, הרואה בהתרוקנות היישובים המאוימים ניצחון, והן בקרב תושבי ישראל, ששגרת חייהם זועזעה והופרה. עוד יצר הפינוי ציפיות גבוהות להסרה ממשית של האיומים טרם שובם של המפונים לבתיהם; חששות התושבים וראשי הרשויות מובנים וטבעיים על רקע אירועי ה-7 באוקטובר. הלחימה עדיין בעיצומה, ולמרבה האימה לא ניתן לשלול לגמרי תרחישי חדירה.

היום הרביעי למלחמה. בתמונה: פינוי אוכלוסיה מבוגרת בעיר שדרות. צילום: קובי גדעון, לע"מ

אך בעוד למפוני הדרום אופק ברור יחסית, כולל תוכניות ופעולות שנועדו להשיבם לבתיהם, אין בנמצא כל מתווה דומה באשר למפוני הצפון. בגזרה הצפונית אנו עדים, למעשה, למערכה שרק הולכת ומתגברת, ופריצתה של מלחמה נרחבת מול החיזבאללה רק תרחיב את היקף המפונים בצפון.

על פי נתוני רשות החירום הלאומית, נכון לסוף דצמבר 2023 פונו באופן ממוסד כ-61,800 תושבים מגבול הצפון, מ-61 יישובים. 27 אלף מתוכם תושבי יישובים צמודי-גדר, כ־23 אלף תושבי קריית שמונה, וכ־11 אלף מפונים מהיישובים בטווח של עד 3.5 ק"מ מהגבול. אליהם הצטרפו עוד כ-15,000 מתפנים מרצון, חלקם כבר שבו הביתה, אחרים עדיין שוהים במגורים זמניים. עקב המצב הביטחוני והאפשרות להידרדרות למלחמה רחבה בצפון חווים מרבית המפונים אי ודאות גבוהה באשר לעתידם, והתפיסה הרווחת בקרב ראשי הרשויות המקומיות והמפונים עצמם מיישובי קו העימות בצפון היא כי ללא צמצום ניכר ומשמעותי של האיומים הביטחוניים מצד חיזבאללה וללא נסיגת כוחותיו אל מעבר לליטני, אין מקום לשיח על אודות השבתם לבתיהם.

מבנה שנפגע בקיבוץ מנרה. צילום: באדיבות קיבוץ מנרה

עד שכל המפונים לא ישובו לבתיהם ולשגרת חיים תקינה, יוסיף הפינוי ההמוני להוות פצע פעור בהוויה הישראלית. אך איך ניתן להתקדם אל עבר היעד הזה, וכיצד מומלץ למדינה לנהוג על מנת לבצע תהליכים אלו באופן המיטבי?

האזינו לריאיון של אביהו שפירא עם ענת שפירא (אין קשר משפחתי), חוקרת במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS ודוקטורנטית במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב: bit.ly/4361yO5

הצטרפו לשידורי התחנה גם בימי הלחימה בתדר או באינטרנט:  https://www.1053fm.co/

תרומת בגדים למפוני קיבוץ דן במלון 'דן כרמל'. צילום: איתי גונאל

אולי יעניין אותך גם:

Hamas_gunmen_storming_kibbutz_in_so רשות הכללuthern_Israel
על נהרות בבל
"תדבק לשוני לחכי אם לא אזכור להזהיר אתכם...
1
הכל בְּסֵדֶק?
דווקא בתוך טירוף המלחמה, כשמחצית מהשחקנים...
צילום ירון סקג'יו3
ללא תנאי ובכל תנאי
ביומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים פונו יישובי...

Education Template