המורל בעלייה, אבל איפה התקווה?

חוסן הינו היכולת להתמודד עם אירועים קשים מכל הסוגים, לצד היכולת להתאושש לאורך זמן; נוכח כך, ממצאי מדידת האורך השלישית במחקר חוסן האוכלוסייה שפורסם השבוע מדאיגים למדי: במחקר, המתמקד בשינויים שחלו בחוסן ובמדדי התמודדות חיוביים ושליליים לאורך שלושת מדידות חוזרות במהלך מלחמת 'חרבות ברזל', נמצא כי שלושת סוגי החוסן (לאומי, קהילתי ואישי) ירדו באופן מובהק במדידה השלישית, בהשוואה למדידה השנייה. ההבדלים הגדולים ביותר לאורך שלוש המדידות היו בחוסן הלאומי, שמבוסס על אמון במדינה ובעומד בראשה, סולידריות חברתית, פטריוטיזם ואמון במוסדות המדינה. עוד נמצא בכל שלוש המדידות כי הגורמים הנמוכים ביותר הם האמון בממשלה ובעומד בראשה וכן האמון במוסדות המדינה.

המחקר נערך במימון המכללה האקדמית תל-חי ואוניברסיטת תל אביב ובוצע ע"י צוות חוקרים משני המוסדות: הפרופסור שאול קמחי, הפרופסור יוחנן אשל, הפרופסור ברוריה עדיני, ד"ר הדס מרציאנו ואריאל קאים. המחקר כלל 1,360 נבדקים בשלוש המדידות: מדידת האורך הראשונה נערכה בשבוע הראשון לפרוץ המלחמה, השנייה כעבור שישה שבועות והשלישית, כאמור, בשבוע החולף.

במדידת האורך השלישית נמצאה רמת התקווה, שדווקא עלתה במדידה השנייה, בירידה אל מתחת לערך שנמדד במדידה הראשונה של המחקר. במדד המורל נמצאה, עם זאת, עליה מובהקת לאורך שלוש המדידות. מדדי ההתמודדות השליליים – תפיסות הסכנה, תסמיני דחק ותפיסת איומים מצביעים על שינוים בכיוונים שונים: תפיסות הסכנה ותפיסות האיומים ירדו באופן מובהק במדידה השנייה בהשוואה לראשונה, אך לא השתנו באופן מובהק במדידה השלישית. תסמיני הדחק, שהיו גבוהים יחסית במדידה הראשונה, ירדו באופן מובהק בשתי המדידות העוקבות.

לממצא הבולט והמטריד ביותר, הירידה המובהקת בשלושת סוגי החוסן: הלאומי, הקהילתי והאישי, מספר הסברים אפשריים: התסכול שנגרם בשל התמשכות המלחמה בצפון ובדרום, ללא אופק ברור של סיום; המחיר היקר של חללים שגובה המלחמה כל עוד היא נמשכת; איום הפיכת הלחימה בצפון למלחמה כוללת עם החיזבאללה; חוסר יכולתה של המדינה לספק תשובות ברורות לתושבים המפונים באשר למועד חזרתם הצפוי הביתה; המחלוקת השוררת בציבור באשר לרמת האמון במנהיגות הנוכחית; ולבסוף, ההבנה כי עד כה לא הצליח צה"ל להשיג את כלל היעדים שהוגדרו למלחמה. הסברים אלא תקפים גם לגבי הירידה שנצפתה ברמת התקווה, שעל פי מחקרים היא המנבא הטוב ביותר של רמת החוסן הלאומי.

החדשות הטובות מגיעות מכיוון העלייה המובהקת במורל והירידה ברמת תסמיני הדחק (חרדה ודיכאון). להערכת החוקרים נובעות מגמות חיוביות אלו מהתחושה של "מלחמת אין ברירה" ומהתגייסות העם לתרום ככול יכולתו למאמצי המלחמה. התגייסות זו באה לידי ביטוי בדרכים שונות, כדוגמת התנדבויות עם משפחות מפונים ומשפחות חטופים, בחקלאות, תרומות לחיילים, ועוד, ומהווה חלק מהלכידות החברתית, למרות הפילוג הפוליטי הקיים בין חלקים שונים בעם.

לדעת החוקרים מחייבות תוצאות המחקר את מקבלי ההחלטות במדינה לדון בשאלות מרכזיות בכל הקשור לאופן בו ניתן להעלות את חוסן אזרחי המדינה. דרך אפשרית אחת לכך היא לפעול ליצירת אחדות ולכידות חברתית הנחוצות כדי לאפשר לחברה הישראלית להתמודד עם הקשיים באמצעות ערבות הדדית, והדגשה של המכנה המשותף בין כולנו.