האזינו לכתבה
Getting your Trinity Audio player ready...
|
נתחיל מהסוף: אנחנו אחרי הקונצרט הרביעי שלנו בחודש וחצי האחרונים. תוך כדי מלחמה. תוך כדי התמודדות עם קושי לאומי ואישי – אנשים מוכרים וקרובים שנרצחו, נחטפו, או נעקרו מבתיהם. תוך כדי היותנו עקורים מבתינו שלנו – חלקנו מפונים, חלקנו עדיין בבתיהם – ומבית המקהלה ב'מרכז קלור למוסיקה' אליו טרם הצלחנו לחזור.
בתחילת השנה, אי שם בספטמבר, קיבלנו מנצחת חדשה, יעל כהן, אחרי כמעט 40 שנה תחת ניצוחו של רון זרחי. בין חגים לבין מלחמה הספקנו להיפגש פעמיים.
כחודש אחרי תחילת המלחמה התחלנו להרגיש את הדגדוג בגרון. בהנהלת המקהלה הלך והתגבש רצון ליצור פרויקט כלשהו לטובת המפונים מהקהילות שלנו, השוהים באזור סובב כנרת. לאחר מחשבה, קצרה יחסית יש לומר, הגענו להבנה שאנחנו רוצים להרים את ה'קונצרטף' שלנו – תכנית מיוחדת לילדים שהפקנו בקיץ האחרון במרכז קלור, בשיתוף מחלקת התרבות של המועצה האזורית גליל עליון.
קונצרטים למפונים לא יכולים מן הסתם להיות בתשלום, ולכן עולים בשיתוף פעולה עם הקהילות המפונות עצמן, דרך קהילות הזמרים במקהלה ובתאום, תמיכה וניהול של טלי פורן, מנהלת המקהלה. בשקט, בעדינות ובלי פשרות דאגה טלי שכל מופע יתקיים בתנאים הטובים ביותר.
יעל כהן, המנצחת המעולה שלנו, לקחה את התכנית המקורית של רון – בחרה, שיפצה והתאימה למידותיה. השיתוף הגדול של הקהל במהלך הקונצרטים יצר מופעים מאוד שונים אחד מהשני, כך שבכל קהילה התקבל מופע שונה עם רגעים מתוקים ומרגשים משלו.
עם סיום ה'קונצרטף' הראשון שערכנו לקהילות ברעם וקריית שמונה במלון קיסר בטבריה, הרגשנו צורך בפסנתרנית, ולשמחתנו גילינו את יסמין פיטוסי (ברעם) שהתגייסה בשמחה ועם המון כישרון והקשבה. מאז, הצטרפה אלינו יסמין למופעים במלון מגדלה ובמלון כינר, וגם לחזרות המתקיימות בשבועות בהם אין קונצרט.
במהלך חג החנוכה היה לנו הכבוד לקחת חלק באירוע לציון 30 למותו של אליהו הכהן, איתו הקמנו שירים לתחייה בשנים האחרונות. האירוע לזכרו נערך במרכז לוינסקי-וינגייט בתל אביב, בנוכחות מכריו, מוקיריו ומשפחתו של אליהו. את האנרגיה ששררה באולם המלא במהלך שלושת השירים שבחרנו לשיר לזכרו אפשר לתאר רק כאוויר לנשימה, עמוק וממלא, בימים בהם חסר חמצן לנפש.
אנחנו נמשיך וניפגש, נשיר בהרמוניות נעימות, נרגיש את החיבור המשפחתי שלנו – בגעגועים למפונים הרחוקים יותר שלא יכולים להיות איתנו כרגע, ובאמונה וידיעה שבקרוב נשוב לשיר כולנו יחד.