fbpx

תתחדשו

צילום: PEXELS
בעידן בו חובר האיום הביטחוני למשבר אקלימי שגובר והולך, הצורך באימוץ אנרגיות מתחדשות נראה הכרחי מתמיד ● אז איך נכנסים הקיבוצים לסיפור הזה, ומה חשוב לדעת כדי לממש את מלוא הפוטנציאל?
האזינו לכתבה
Getting your Trinity Audio player ready...

בשבוע החולף עורר מנכ"ל החברה הממשלתית לניהול משק החשמל, שאול גולדשטיין, סערה תקשורתית, עת יצא באזהרה חריפה על מוכנות משק החשמל בישראל לתרחיש של מלחמה עצימה בצפון. "אנחנו במצב לא טוב ולא מוכנים למלחמה אמיתית", אמר גולדשטיין, והתריע כי בכוחו של נסראללה להפיל בקלות את רשת החשמל בישראל. מלחמת רוסיה-אוקראינה כבר המחישה יפה את התלות הבעייתית של אירופה באספקת נפט וגז מרוסיה, בהיעדר מקור אנרגיה זמין חליפי וכשמקורות אנרגיה ירוקה עוד רחוקים מלספק את הדרישה. להערכת מומחים בתחום, הירידה בביטחון האנרגטי כתוצאה מהפלישה הרוסית לאוקראינה והשיבושים באספקת הגז הרוסי בעקבות הסנקציות הבינלאומיות, יאיצו את המעבר של האיחוד האירופי לשימוש באנרגיות מתחדשות. נראה שגם בישראל דרושה בתחום זה לא פחות בהילות ונחישות.

צילום: PEXELS

אנרגיה מתחדשת היא אנרגיה המופקת מגורם מתחדש, לא מזהם ולא מתכלה. אנרגיית השמש, למשל; הרעיון שתחדל להפיץ את חום קרניה לא נראה כעת סביר במיוחד, ולכן ההסתמכות עליהן בטוחה בהרבה מהסתמכות על משאבים מתכלים, כדלק מאובנים לדוגמא. מדובר, כמובן, גם באנרגיה חסכונית, יעילה וירוקה בהרבה מהאנרגיה המופקת ממקורות מתכלים. יתרון נוסף שלה הוא בגמישותה להתפרש גיאוגרפית: מערכות להפקת אנרגיה מתחדשת, כפאנלים סולאריים למשל, הן על פי רוב בעלות תפוקת חשמל קטנה משמעותית בהשוואה לתחנות הכוח המסורתיות, מה שמאפשר ביזור במערך ייצור האנרגיה. כך, אם תקלה גדולה תתרחש (אסון טבע למשל, או בעיה טכנית, או ד"ש חם מנסראללה) ותפגע בתחנה אחת או שתיים, הסבירות שתגרום  לקריסה ארצית של רשת החשמל ושיתוק כללי של המדינה הן אפסיות.

צילום: PEXELS

אז השמש הישראלית היא ללא ספק משאב ממנו יש לנו בשפע, אבל נכון להיום נמצאת ישראל הרחק מאחורי אירופה וארה"ב בכל האמור בהטמעת אנרגיות מתחדשות. במדינות המפותחות (ה-OECD), כ- 40% ממשק החשמל מבוסס על אנרגיה מתחדשת, בעוד בישראל אנו עומדים, נכון להיום, על כ- 12% בלבד. באוקטובר 2020 התקבלה החלטת ממשלה ראשונה בנושא קידום אנרגיה מתחדשת במשק החשמל, שקבעה, בין השאר, כי עד 2025, 25% מכלל החשמל בישראל יופק מאנרגיה מתחדשת, ועד 2030 יגיע שיעור זה כבר ל־30%. כעת, במחצית 2024, נראה שתוכנית זו רחוקה מלהתממש, בדומה לתוכניות קודמות של המדינה. כדי לממשה יש לדאוג להקצאת השטחים הנדרשים לייצור החשמל מהשמש, ולהבטיח את אספקתו הרציפה גם בשעות ובמזגי אוויר משתנים באמצעות מתקני אגירה.

בשנים האחרונות הצטרפו לא מעט קיבוצים ומושבים לטרנד הלוהט, תרתי משמע, והשקיעו מיליוני שקלים בהקמת מערכות ייצור חשמל סולאריות ובצדן מתקני אגירה; כיום פועלת בכמעט 200 קיבוצים חברה פרטית לחלוקת חשמל. יעדי המדינה להרחבת ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בשילוב טכנולוגיות אגירה מציבים בפני הקיבוצים הזדמנויות עסקיות עצומות, לצד גיבוי בחירום, הוזלת מחירי החשמל ויתרונות רבים נוספים.

הפרויקט האגרו-וולטאי המסחרי הראשון בישראל, בקיבוץ רבדים. צילום: בני רגיל

הפיתוח האנרגטי המואץ בקיבוצים הוביל את התנועה הקיבוצית להיכנס לעומקו של הנושא, ובדצמבר החולף מונה בני רגיל (קיבוץ גזר) לנהל את תחום האנרגיה החדש באגף כלכלה של התנועה. במסגרת תפקידו אחראי רגיל, בעל תואר שני מהאוניברסיטה העברית בתחום הסביבה – מדיניות וניהול, על הקשר מול הרגולטורים ברשות החשמל, רשות מקרקעי ישראל, מנהל התכנון, חברת חשמל, משרד האנרגיה ועוד לצד שחקנים נוספים בתחום האנרגיה בקיבוצים, ארגונים אזוריים, יועצים וחברות אנרגיה מתחדשת מסוגים שונים. מחלקת האנרגיה בראשותו פועלת לאיתור והסרת חסמים, מיפוי הצרכים והמאפיינים המשתנים של הקיבוצים, הנגשת השינויים התכופים ברגולציה לקיבוצים וסיוע בהתמקצעות בתוך כל קיבוץ. "העניין בתחום בקיבוצים הוא אדיר ואיתו הצורך בהתמקצעות ובפיתוח עצמאות רבה יותר של הקיבוץ בתחום האנרגיה", אומר בני רגיל. "מהנתונים שאספתי ניתן ללמוד שכיום כבר כמחצית מהקיבוצים הבינו את הצורך בהתמקצעות והגדירו בקיבוץ משרה ייעודית לתחום האנרגיה כתת-תחום עסקי במשק. התחזקות והתמקצעות בקיבוץ בתחום מאפשרת להישען פחות על חברות חיצוניות בביצוע פרויקטים ובכך לשמור אחוז משמעותי יותר מרווחי הפרויקטים בקיבוץ לצד שמירת אינטרסים קיבוציים נוספים באופן מיטבי".

צילום: PEXELS

מעוניינים ללמוד עוד על הנושא?

ביום ה', 4/7/2024, בין השעות 9:00-12:30, יתקיים במועדון כפר הנשיא כנס אנרגיה מתחדשת בגליל העליון, שמטרתו היא הקמת פורום של יישובי האזור לשם חיזוק התחום באזור ופיתוח ראייה מרחבית לאתגרים הנלווים לקידום אנרגיה מתחדשת ואגירת אנרגיה. במסגרת הכנס יידון גם האופן המתאים להמשך ההתמקצעות בתחום באזורנו. לצד התק"צ שותפים להקמת הפורום מועצה אזורית הגליל העליון, היחידה הסביבתית האזורית והחברה לפיתוח הגליל.

ההשתתפות בכנס ללא עלות, אך כרוכה בהרשמה מראש בלינק:

https://kibbutz.org.il/he/node/11479

לפרטים נוספים, מוזמנים לפנות לבני רגיל: 050-6233017 / [email protected]

אולי יעניין אותך גם:

שחקני הגליל
כובשים גם מחוץ למגרש הביתי
במשחק ראווה שנערך אמש באולם בית ירח לעיני...
ש
הבית שבלב
איך מסייע לילדים סיפור על שפני סלע להתמודד...
ראשית
איגרת ראש המועצה לסיום השבוע ה-46 למלחמה
תושבות, תושבים, הורים זהו. זה קורה....

Education Template