תוכנית חיסכון

כמה פעמים פתחתם את מכסה פח האשפה בבית כדי לזרוק ירקות ופירות שהרקיבו במקרר? או קופסת קוטג' סגורה שפג תוקפה? או סיר מרק/אורז/תבשיל כלשהו שיושב שם כבר תקופה? וכמה פעמים חשבתם בלב – 'כמה חבל' – והמשכתם לזרוק ככה כל שבוע, כל חודש, כל השנה?

בזבוז מזון הוא בעיה כלל עולמית שמובילה לאובדן עצום של משאבים וגורמת לנזקים חברתיים, כלכליים וסביבתיים הפוגעים בכולנו. כמה עצום? הנה כמה נתונים שיעשו לנו סדר: בישראל לבדה מושלכים מדי שנה כ־2.5 מיליוני טונות של מזון, כמות שמהווה שליש מהייצור המקומי; ערכו הממוצע של כלל המזון האבוד בישראל לשנת 2021 עמד על 21.3 מיליארד ₪; היקף אובדן המזון בצריכה הביתית עמד באותה השנה על 8.8 מיליארד ₪; העלות הסביבתית מאובדן מזון במשקי בית הגיעה ל-1.89 מיליון ₪.

ואם המספרים הכלליים הללו פחות מדברים אליכם, קבלו את הנתון המדהים הבא: משפחה בת ארבע נפשות, מבזבזת בממוצע כ-6,900 ₪ מתוך סך ההוצאות השנתיות שלה על מזון שנזרק לפח; כמעט 70,000 ₪ בעשר שנים; 140,000 ₪ בעשרים שנה; לא חבל? תחשבו מה אפשר היה לעשות עם הכסף הזה! ואיך הוא יכול היה לתרום להורדת יוקר המחיה היומיומית של כולנו.

אוכל, סביבה וחברה

באוכל שלנו מושקעים משאבים רבים מרגע הגידול ועד שהוא מגיע אלינו לצלחת: לפני הקניה -הקרקע, המים, החשמל, העבודה בגידול המזון, הדלק להסיע אלינו לסופרמרקט את התוצרת; אחרי הקניה אנחנו מביאים את האוכל הביתה – הדלק לסופר וחזרה, החשמל למקרר ולמכשירי החשמל שבהם מכינים את האוכל, העבודה שאנחנו משקיעים בהכנה; וכשאנחנו זורקים את שאריות האוכל לפח – העבודה של פינוי הזבל, הקרקע שצריך כדי להטמין את האשפה וזיהום האוויר שנגרם בתהליך כולל פליטות גזי חממה מהצטברות המזון בקרקע – כולם מצריכים משאבים.

מדינת ישראל היא מדינה של שפע, אך גם של פערים חברתיים. מצב בו יש חלק באוכלוסייה שזורק שליש מהמזון וחלק אחר חי בחוסר בטחון תזונתי מגדיל את הפערים החברתיים ופוגע בלכידות של החברה. יתרה מכך, מסתבר שלפחות מחצית מהכמות הנזרקת דווקא כן ראויה למאכל ומגיעה לפח האשפה עקב דפוסי התנהגות שגויים, חוסר מודעות, הרגלי קנייה מסוימים וכדומה. החדשות הטובות הן שעם קצת מודעות ונכונות נוכל לצמצם את בזבוז המזון בישראל.

 'The Natural Step' ישראל, ארגון חברתי לתועלת הציבור (חל"צ), מוביל זו השנה השישית את שבוע "הצִמְבּוּז", שבמסגרתו נערכות פעילויות רבות של הסברה והענקת כלים מעשיים להעלאת המודעות. כוונת הארגון בשבוע המיוחד הזה, היא לעודד עשייה שתביא לצמצום בזבוז מזון לאורך שרשרת האספקה, לתרום לשמירה על הסביבה ועל הדרך גם לחזק את החקלאות הישראלית.

לאכול, לצמבז, לאהוב

רוצים גם אתם "לצַמְבֵּז"? הדרך העיקרית ליישום צמבוז היא להימנע מזריקת מזון, אך ישנן דרכים נוספות, רובן קלות, פשוטות ומשתלבות בטבעיות בחיי היומיום שלנו.

הנה למשל כמה טיפים לתכנון נכון של הקניות שלנו:

▪ כדי לחסוך בבזבוז מזון מומלץ לתכנן את הארוחות השבועיות מראש ולקנות לפי רשימה. אל תסתמכו על הזיכרון ואל תעשו קניות בספונטניות – חשבו על כל השבוע, דייקו את הרשימות ובכך תחסכו זמן וכסף.

▪ אחרי שכבר החלטתם מה תבשלו השבוע ולפני היציאה לקניות, הציצו במקרר ובארונות המטבח ובִדקו את תאריכי התפוגה, מה קיים ומה דורש חידוש.

▪ צפוי לכם שבוע עמוס שיצמצם את הזמן במטבח? זה לא הזמן לקניות עתירות ירקות, פירות ושאר מוצרים שיבלו את השבוע במקרר. אם בכל זאת הגזמתם – הזמינו חברים לארוחה או בשלו והקפיאו לארוחה עתידית.

▪ נסו להימנע ממבצעי 1+1 או הנחות אחרות, במיוחד אם מדובר בירקות ופירות שיאבדו מהר את טריותם. שיטת השיווק הזו גורמת למוצרים להגיע לאשפה במהרה, והיא מתאימה למי שבאמת יספיק לבשל עם המצרכים לפני שתוקפם יפוג.

▪ רובנו נוטים להעמיס בהגזמה את השולחן במזון כאשר אנחנו מארחים כדי ליצור תחושת שפע. אך האם זה באמת נחוץ?

▪ סקרי דעת קהל מגלים שקניות חודשיות בסופר גדול אינן מבטיחות חיסכון כספי, שכן חלק גדול מהמצרכים הזולים ייזרק עקב חוסר שימוש. לכן העדיפו קניות קטנות ונקודתיות של מוצרים הנדרשים לארוחה הקרובה, והימנעו מקניות גדולות ומוגזמות.

▪ הידעתם? לפחות 10% מהפירות והירקות נזרקים לפח עוד לפני שהגיעו לרשתות השיווק. תפוח קצת קטן, עגבנייה עם ”אף“ או גזר עם ”רגליים" הם מיוחדים, אבל טעמם והערכים התזונתיים שלהם אינם שונים, אז בואו אנחנו נאהב ונקנה אותם.

▪ כשאתם מסדרים את המקרר לאחר הקניות – אחסנו את המוצרים החדשים מאחור ואת הישנים מקדימה.

▪ ומה אפשר לעשות בעבודה?

להביא מהבית אוכל שנשאר ולחלוק עם חברים, לחלוק מנות אם מזמינים ממסעדה, להזמין מנות קטנות יותר, לחפש אפליקציות או קבוצות פייסבוק לשיתוף מזון, ואם האוכל מוגש במזנון – עשו סיבוב מהיר לפני שאתם מתחילים להעמיס על הצלחת כדי לראות מה מוגש ולבחור את מה שבאמת תרצו לאכול.