"חברים טובים! בשבילי זה עדיין כל כך לא מובן מאליו שמותר לי לומר 'חברים טובים'. שוב ושוב אני זוכר את התמונות מן האמנה של השגריר הגרמני הראשון בארץ, רולף פאולס. האווירה בבניין הייתה קפואה בזמן שההמון בחוץ צעק: '6 מיליון פעמים לא!'".
במלים אלו, ובעברית שנרכשה במאמץ רב, פתח מר הברהארד קליינמן, מורה בבית הספר 'רוברט בוש גימנזיום' בגרלינגן שבמחוז לודוויגסבורג, את נאומו לסיכום ביקורה של משלחת אנשי הוראה וחינוך מהגליל העליון לסמינר משותף במחוז התאום.
הקשר האמיץ בין המועצה ומחוז לודוויגסבורג נולד כשהגיע ארצה בשנת 1979 צעיר גרמני, לודוויג בץ שמו, והתנדב לעבודה בקיבוץ שמיר. נפשו של בץ, שגדל בבית תומך המשטר הנאצי, נקשרה במהרה בישראל, ועם חזרתו לגרמניה פעל בץ להצלתו של בית כנסת יהודי שנהרס בליל הבדולח; יוזמה ראשונה במה שהפך עם השנים למפעל חייו – הקמת גשר של ידידות בין ישראלים לגרמנים ומרכז חינוכי לארגון חילופי משלחות נוער בין שתי המועצות, הישראלית והגרמנית. שש שנים אחרי ביקורו בארץ, בשנת 1985, נחתם הסכם הידידות בין מועצה אזורית הגליל העליון ומחוז לודוויגסבורג. מאז, גם אחרי מותו של בץ בשנת 2016, היחסים רק מעמיקים ומתהדקים.
באירוע שחתם את הסמינר החינוכי נערך גם טקס ל"חידוש נדרים" בין המועצות וציון 25 שנות שותפות בין בית הספר 'הר וגיא' ובית הספר התאום 'רוברט בוש גימנזיום'.
"אני רואה תלמידים ישראלים וגרמנים שמחבקים זה את זה", סיכם מר קליינמן, "אני רואה תלמידים ישראלים וגרמנים שמבקרים ביחד ב'יד ושם', ושם מנחמים אחד את השני. אני רואה תלמידים ישראלים וגרמנים הולכים בסוף השבוע ביחד אל חוף אכזיב […] אני מעריץ את האנשים האלה, שלא רצו לשכוח את העבר אלא לבנות את העתיד. אני מעריץ את החלוצים, שבנו את השביל הצר הראשון שכבר היה כביש רחב בזמן שאני דרכתי עליו. אבל גם בכביש הרחב אני לא שוכח לרגע את השביל הצר, וגם לא את המחסום שהיה בינינו קודם […] אני לא שוכח לרגע איזו מתנה גדולה ונפלאה זו הידידות בינינו. זה כל כך לא מובן מאליו. לכן אני רק אומר: תודה רבה, חברים טובים!".
