כצלמת תרבויות ואנשים, מחפשת טלי נבו תמיד אחר מקומות שהפשטות, השונות התרבותית והדתית, ולפעמים גם העוני הם המרכיב המרכזי בהם; אחת הארצות בהן היא מוצאת את כל אלה היא רומניה, בעיקר בזכות קהילת הצוענים. "סיפוריה של אימי, ילידת קרואטיה, על הצוענים שהיו חלק מנוף ילדותה, הסרטים הנפלאים של אמיר קוסטוריצה – 'שעת הצוענים', 'חתול שחור חתול לבן' ו'מסע העסקים של אבא' – עוררו בי סקרנות עצומה לפגוש אותם". כשני מיליון צוענים חיים כיום ברומניה; חלקם כלל אינם מופיעים ברשומות כלשהן. שורשיהם בתת-היבשת ההודית, לפני כ- 450 שנה, והם נחלקים לְקַסְטוֹת, חלקן עניות מאוד. "הכניסה לכפרי הצוענים הייתה מאתגרת", היא מספרת. "היו כפרים שמעולם לא זכו לביקור, למעט של רשויות הרווחה, ולקח זמן לפוגג את החששות". עם זאת הצוענים של רומניה הם עבורה חווית דמויות אינסופית. "באמצעות הצילום שלי אני מנסה להראות אותם – את האנשים השונים, המיוחדים והפשוטים, לרוב שקופים. אני משתמשת במצלמה כדי לנסות לגשר ולחשוף את העולמות השונים".
טלי נבו למדה צילום עם דרור ארצי; צילום רחוב עם פליקס לופה; היא הוכשרה ב-'PHOTO VOICE' – צילום ככלי לשינוי חברתי ב-'PHOTO:ISREAL' ובצילום תיעודי עם מיקי קרצמן. לקחה חלק בתערוכות קבוצתיות במסגרת 'להשאיר חותם' – מיזם אמנותי בינלאומי המפגיש אמנים עם עדים למאורעות היסטוריים. הציגה בישראל ובעולם והשנה אף זכתה לכתבת צבע במגזין 'SOUL OF STREET' בברלין.
'החיים בוורוד' [La Vie En Rose], טלי נבו, גלריה 'הַמְּבוֹאָה' מחניים.
ליווי אוצרותי: נאוה הראל-שושני.
נעילה: יום ו', 30.12.22 בשעה 13:00.
ב- 22.12.22 בשעה 10:30 יתקיים מפגש גלריה עם אביבית בלס ברנס והתערוכה 'אזור שוליים' וטלי נבו עם התערוכה 'החיים בוורוד'.
