על פי הגדרת מכון INSS, המכון למחקרי ביטחון לאומי, חוסן הינו יכולתה של מערכת להתמודד עם הפרעה, להכיל את נזקיה ואת הנסיגה התפקודית שנגרמת בעקבותיה, ולהתאושש ממנה תוך שיפור התפקוד המערכתי. אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם מהווים ללא ספק הפרעה חמורה המעמידה את חוסנה של החברה הישראלית באחד המבחנים הקשים שידעה מימיה.
רכיב משמעותי ביותר של חוסן מתגלם בהיבט הרציפות התפקודית, והפינוי, אף שנתפס ככורח ביטחוני, פוגע משמעותית ברציפות התפקודית של הקהילות שנאלצו לעזוב את בתיהן. מדובר בפינוי בהיקף ובמשכי זמן חסרי תקדים, זאת על רקע איום ביטחוני חריף שזעזע את תחושת הביטחון של כולנו ויצר שבר באמון במערכת הביטחון ובממשלה. לפינוי הממושך בשתי הגזרות השפעה תודעתית שלילית עצומה, הן על האויב, הרואה בהתרוקנות היישובים המאוימים ניצחון, והן בקרב תושבי ישראל, ששגרת חייהם זועזעה והופרה. עוד יצר הפינוי ציפיות גבוהות להסרה ממשית של האיומים טרם שובם של המפונים לבתיהם; חששות התושבים וראשי הרשויות מובנים וטבעיים על רקע אירועי ה-7 באוקטובר. הלחימה עדיין בעיצומה, ולמרבה האימה לא ניתן לשלול לגמרי תרחישי חדירה.
אך בעוד למפוני הדרום אופק ברור יחסית, כולל תוכניות ופעולות שנועדו להשיבם לבתיהם, אין בנמצא כל מתווה דומה באשר למפוני הצפון. בגזרה הצפונית אנו עדים, למעשה, למערכה שרק הולכת ומתגברת, ופריצתה של מלחמה נרחבת מול החיזבאללה רק תרחיב את היקף המפונים בצפון.
על פי נתוני רשות החירום הלאומית, נכון לסוף דצמבר 2023 פונו באופן ממוסד כ-61,800 תושבים מגבול הצפון, מ-61 יישובים. 27 אלף מתוכם תושבי יישובים צמודי-גדר, כ־23 אלף תושבי קריית שמונה, וכ־11 אלף מפונים מהיישובים בטווח של עד 3.5 ק"מ מהגבול. אליהם הצטרפו עוד כ-15,000 מתפנים מרצון, חלקם כבר שבו הביתה, אחרים עדיין שוהים במגורים זמניים. עקב המצב הביטחוני והאפשרות להידרדרות למלחמה רחבה בצפון חווים מרבית המפונים אי ודאות גבוהה באשר לעתידם, והתפיסה הרווחת בקרב ראשי הרשויות המקומיות והמפונים עצמם מיישובי קו העימות בצפון היא כי ללא צמצום ניכר ומשמעותי של האיומים הביטחוניים מצד חיזבאללה וללא נסיגת כוחותיו אל מעבר לליטני, אין מקום לשיח על אודות השבתם לבתיהם.
עד שכל המפונים לא ישובו לבתיהם ולשגרת חיים תקינה, יוסיף הפינוי ההמוני להוות פצע פעור בהוויה הישראלית. אך איך ניתן להתקדם אל עבר היעד הזה, וכיצד מומלץ למדינה לנהוג על מנת לבצע תהליכים אלו באופן המיטבי?
האזינו לריאיון של אביהו שפירא עם ענת שפירא (אין קשר משפחתי), חוקרת במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS ודוקטורנטית במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב: bit.ly/4361yO5
הצטרפו לשידורי התחנה גם בימי הלחימה בתדר או באינטרנט: https://www.1053fm.co/
