קח פרי ותהיה לי בריא

מה גרוע יותר מלנגוס בפרי ולגלות בו תולעת? ברור – לגלות חצי תולעת.

זבוב הפירות הים התיכוני (זפי"ת), או בשמו הלטיני Ceratitis Capitata, הוא מזיק הפירות המשמעותי ביותר בארץ ואולי גם בעולם, בשל שתי תכונות עיקריות: הראשונה היא התאמה לפונדקאים רבים; הזבוב תוקף מעל ל- 250 מינים שונים, ובארץ כ-50 מיני גידולים חקלאיים, בהם הדרים, משמש, אפרסק, שזיף, נקטרינה, תפוח, אגס ועוד, לצד מינים שונים של צמחי בר. התכונה השנייה היא כושר ההתרבות שלו – נקבת הזבוב חיה מספר חודשים ומסוגלת להטיל כמה מאות ביצים. מכיוון שדור אחד של הזבוב נמשך כחודש ממוצע, נקבה פורייה אחת עשויה להביא להעמדת מיליוני צאצאים בשנה.  

ה"תולעת" היא בעצם רימה. נקבת הזבוב עוקצת את הפרי ומטילה בו ביצים, מהן בוקעות רימות אשר אוכלות את ציפת הפרי מבפנים. לאחר שסיימו לזלול, הן יוצאות מהפרי ומתגלמות על הארץ. מהגולם בוקע הזבוב הבוגר. התהליך המלא מהטלת הביצה ועד בקיעת הזבוב אורך כארבע שבועות, ובשל יכולת ההתרבות הגדולה שלו, הנזקים לפירות לפני קטיף עלולים להיות הרסניים. לכן נלחמים החקלאים במזיק, ומקפידים מאד בניטורו.

באזורנו מוכר זבוב הפירות כבר שנים רבות, ומטופל בצורה יסודית במטעים ובפרדסים. בעבר נעשה שימוש בחומרי הדברה רעילים על בסיס זרחנים אורגניים, אשר רוססו מהאוויר ומהקרקע והזיקו לבריאות האדם והסביבה. בשנים האחרונות נאסר השימוש בחומרים אלו, ולפני קצת יותר מעשור החל לפעול 'מיזם הזבוב', המתמקד בהדברה אזורית של זבוב הפירות הים תיכוני במטעים נשירים באמצעים ידידותיים ותוך הפחתת השימוש בחומרי הדברה. הפרויקט מנוהל על ידי החברה לחקלאות גליל עליון ובתמיכת השירותים להגנת הצומח, ובין שאר האמצעים הידידותיים ישנן מלכודות המושכות את הזבובים באמצעות פיתיונות.

אלא שהתמודדות עם הזבוב בטכנולוגיות "ידידותיות" מחייב ראייה מערכתית וניהול אזורי של גופים וארגונים בעלי עניין בפעילות, תוך הסתכלות ומעקב אחר תנועת הזבוב במרחב האזורי. במיזם הזבוב משתתפים למעלה מ- 1,000 מגדלים במרחב, בשטח כולל המתפרש על פני כ- 90,000 דונם במרחב הגליל, השפלה ואזור גדרה. עקב הצלחתו הופעל על בסיס הפלטפורמה הארגונית, לפני כארבע שנים, ובשיתוף השירותים להגנת הצומח, "פיילוט הוליסטי" שמטרתו לבחור תא שטח מצומצם הכולל מגוון גידולים, ולהתמודד בו עם מגוון מזיקים. גם תוצאותיו של מיזם זה היו טובות, וכך החליט משרד החקלאות אשתקד, ותוך הקצאת משאבים מרובים, לרכז מספר מיזמים הפועלים באגפים שונים שלו ולנסות להפעיל מיזם משולב אחד. את המיזם המשולב מוביל אגף השירותים להגנת הצומח, כשבצוות ההיגוי נציגי אגפי משרד החקלאות ונציגי החברה לחקלאות. יחד, נבנה מודל לניהול חקלאות סביבתית הכולל נושאים נוספים לצד התמודדות עם הגנת הצומח במטעים השונים, ובהם:

• טיפול במיני צמחים פולשים שהינם פונדקאים של מזיקים ונמצאים במתחם הגידולים החקלאיים.  
• כיסוי הקרקע ע"י גידולי שירות, לשם הגנה על הקרקע.
• זריעת צמחיה בערוצונים, לשם מניעת סחיפת קרקע.
• עקירת מטעים וריסוקם כתחליף לשריפת הגזם.
• מיפוי אזורים רגישים בהיבט הסביבתי והאקולוגי בשטח המודל.
• הצבת תיבות קינון לתנשמות לשם ביצוע הדברה ביולוגית כנגד מכרסמים, בהתאם למתווה של פרויקט תנשמות.
• יצירת תשתית פיזית ולוגיסטית לניהול האצירה, האיסוף והמחזור של אריזות חומרי הדברה בשטחי המודל.

הודות למאמצים הללו, בפעם הבאה כשתנגסו בתפוח (או בכל פרי אחר), אתם יכולים להירגע: הוא מן הסתם יהיה מרוסס פחות (או כלל לא), ולכן גם בריא וטעים יותר.

בתיאבון!