הסיפור של השיר הזה מתחיל בקריזה.
נו, טוב, לא ממש קריזה במשמעות הפשוטה של המילה, אבל בכל זאת ב- "קריזה".
זה היה ב-1976, תיאטרון חיפה העלה הצגה בהנהגתה של הבמאית הגדולה, נולה צ'לטון. בתחילת הדרך הייתה זו הצגה במתכונת צנועה ושמה 'עצבים', שכתב וערך יהושע סובול, אבל החליטו להרחיב את ההפקה ואז בדיוק יצא סובול למילואים. להמשך הכתיבה והעריכה גויס שחקן צעיר, איש התיאטרון, איציק ויינגרטן. לצד הבמה ישבה התזמורת של אלברט פיאמנטה, בין הנגנים היה גיטריסט, גם הוא צעיר למדי, יצחק קלפטר. שמה של ההצגה בגירסתה הסופית היה 'קריזה'. משם אנחנו מכירים להיטי ענק שכתבו סובול ושלמה בר, 'אצלנו בכפר טודרה', ו'ילדים זה שמחה'. שם גם נפגשו שני יוצרי 'שיר אהבה בדואי'. אז הנה עוד שיר שנולד מ'קריזה'.

איך מכל זה נולד השיר?
"אספר לך איך זה היה", אמר לי איציק ויינגרטן (ראיון איתי 11.7.2025); "יצחק היה איתי בהצגה 'קריזה' ונתן לי קלטת עם מוזיקה שאכתוב לה מילים".
שאלתי, "מה היה בקלטת הזאת? מה בדיוק שר שם קלפטר? דה-בה-דה-בה? מילים כלשהן?".
להפתעתי ויינגרטן זכר: "הוא שר 'אני אוהב אותך ואת אותי מאד אוהבת'" (נסו לשיר את המילים האלה על מנגינת "צלילי חליל אל החולות של המדבר היה שולח") והוסיף, "בהמשך היה גם הקטע עם ה'וואו וואו'. על המנגינה שבקלטת כתבתי את השיר. אני לא יודע איך פתאום השיר הזה נבע".
לימים, כשהשיר הצליח וחזרו לדבר בו, "יצחק אמר לי, 'איזה מזל, אם לא היית כותב את מה שכתבת, אז זה מה שהייתי שר'". לימים חזרתי גם אני לדבר עם ויינגרטן על השיר ושאלתי למה דווקא זה מה שכתב. בהמשך אספר גם על זה.

ואיך זה הסתנן ל'שיחות סלון?'
ב-1978 יצא יהונתן גפן עם המופע 'שיחות סלון'. התוכנית כללה קטעי קריאה ושירים, כולם שלו. לצידו על הבמה הייתה הזמרת יעל לוי, והיה גם צוות נגנים. זמן מה קודם ליציאת המופע, התפרקה להקת 'כוורת', וקלפטר נותר ללא עבודה. ממש מהשמיים באה לו הזמנה להצטרף לצוות 'שיחות סלון' כנגן, ובמהרה גלש גם להלחנה. כך נכתבו 'אי ירוק בים', 'עד עולם אחכה' (למילים של גפן), וגם הקטע המושמע ביותר מאותו המופע ששמו 'תמונה' (אם לא זיהיתם על פי השם, אוסיף שזה הקטע הפותח את 'ארבע אחרי הצהרים' בגל"צ).

"רגע", שאלתי את איציק ויינגרטן, "כל השירים ב'שיחות סלון' היו של גפן. איך הסתננת לשם עם שיר אהבה בדואי שלך?". "נכון, יונתן מעולם לא הכניס לערבים שלו שיר שלא הוא כתב. אבל כבר הכרנו, אני כבר ביימתי אותו בשני מופעי יחיד שלו, עם גרוניך ועם גני תמיר, ויצחק הציע לו את זה. הפעם, יונתן בחוש המיוחד שלו לזהות שירים, החליט, 'יאללה' והסכים. מוזר, הוא ידע להבחין בשיר טוב".
וכך, המילים של איציק ויינגרטן, עם הלחן של יצחק קלפטר, בשילוב העיבוד של מי שהיה איתו ב'כוורת', דני סנדרסון, הולידו את אחד השירים הישראליים האהובים ביותר, ששב ומושמע ומבוצע במשך עשרות שנים.
'שיר אהבה בדואי' שהה במצעד הפזמונים השבועי של רשת ג' במשך כל שלושת חודשי הקיץ של שנת יציאתו, ובאוגוסט 1978 כבש את הפסגה. במקור שר אותו קלפטר יחד עם יעל לוי, אך הביצוע הזה לא הוקלט מעולם. אחרי כמה הופעות, בלחץ מצבו הבריאותי, עזב קלפטר את ההפקה, דיוויד ברוזה החליף אותו, וההקלטה המוכרת ביותר, זו שהובילה את השיר לשיאים הגדולים, היא שלו. היום, תשאלו חובבי זמר וסתם אזרחים תמימים מי כתב את 'שיר אהבה בדואי' ורבים יגידו – יהונתן גפן ודיויד ברוזה.

ויינגרטן, ספר לנו על מה השיר?
"קיבלתי מיצחק את הלחן והוא היה נורא יפה בעיני. יפה ומיוחד. פעם הייתה לי תוכנית בטלוויזיה שקראו לה 'העין השלישית'. באחת התוכניות אירחתי מומחית בגלגולים וביקשתי ממנה שתעשה לי מפת גלגולים, והיא אמרה לי שבאחד הגלגולים הכי משמעותיים שלי הייתי איש מדבר. אמרתי לה, "אה, את אומרת את זה בגלל 'שיר אהבה בדואי'", והיא אמרה, "לא, אני בכלל לא ידעתי שאתה כתבת את זה". אז אולי זה בא משם, אני ממש לא יודע. זה סיפור על מערכת יחסים בין גבר ואישה. היא מבקשת ממנו לא לנטוש, לא לנדוד והוא עוזב אותה. ואז הוא חוזר ועל האוהל הוא מוצא רק הודעה. "וּכְשֶׁחָזַר שׁוּב עַל סוּסוֹ לְהַעֲמִיק אֶת מוֹט הָאֹהֶל, עַל הַיְּרִיעוֹת הִיא בְּחוּטִים וּבִצְבָעִים מִלִּים רָקְמָה, בָּרוּךְ שׁוֹבָךְ, בּוֹגֵד, אָחוּז הֵיטֵב בְּמוֹט הָאֹהֶל, כִּי גַּם אוֹתִי סוּפָה נוֹדֶדֶת סָחֲפָה". ורובנו אנשים כאלה, אנשים שסופות נודדות סוחפות אותנו".

השיר הצליח בענק, והוא לא יורד מרשימות ההשמעות והביצועים. ספר לנו עוד דברים מיוחדים שקרו לך איתו.
"יום אחד קיבלתי מכתב מאישה שכתבה לי שהיא מומחית לשירי אהבה בדואים. לא ידעתי שיש דבר כזה. היא שלחה לי שירי אהבה בדואים שעוברים מדור לדור, והדימויים מאוד דומים לדימויים שבשיר. דימויי המדבר. והיו גם כל מיני תגובות נורא מרגשות. בחור שנהרג ביקש לפני מותו שעל המצבה שלו יהיו המילים של 'שיר אהבה בדואי'. או סרטון ששלח לי מטייל שחזר מטיול במדבר בהודו, ומדריך הגמלים שלהם, ההודי, כשהם עצרו, שר את ה- וואהו וואו וואהו וואו". עד הודו זה הגיע".
ולפרשנויות הסקסואליות, אתה מסכים?
"מה, 'אחוז היטב במוט האוהל'? זה? שמוט האוהל הוא…? תשמע, גם הדברים האלה הם לא במוּדעותּ. ובעצם אולי כן. באמת שאני לא יודע".
■
כתבתי לויינגרטן על הדרך בה אני מבין את שירו. הבגידה של הבדואי שבשיר איננה עם אישה. הוא בגד באהובתו עם הנדודים, עם המדבר. הבטיח להישאר, ועזב. אבל בניגוד לדעה שאני מרבה לשמוע, לא אישה סחפה אותו. בכך הוא מצטרף לשורה של "בוגדים" נוספים מסוגו שגם אותם, כדרכי, אני מוצא בשירים. אלו שעולים בדעתי ראשונים הם ספנים. אנשי ים שאפילו אהובה לא תקרקע אותם לחניית קבע. כמו הספן שבשיר 'מגדלור' (אלמגור וילנסקי): "הוּא הִבְטִיחַ, אֶשָּׁאֵר עִמָך אָחוֹת, אַךְ עִם שַׁחַר שׁוּב חָמַק לַיָּם", הספן בשיר 'הצריף הרעוע' (יהודה פרדיס בשם העט אילנה טל, ומשה וילנסקי): "הֵם חָיוּ בְּשִׂמְחָה וּבְאֹשֶׁר, הַיָּרֵחַ הֵאִיר אֶת לֵילָם… עַד אֲשֶׁר שׁוּב קָרָא לוֹ הַיָּם", וספן נוסף הוא ב'שיר אהובת הספן' (יאיר לפיד ורמי קלינשטיין): "שִׁיר אֲהוּבַת הַסַּפָּן הַנִּשְׁכַּחַת, שִׁיר הַנָּשִׁים הַמְּחַכּוֹת". האישה תמיד אהובה, הגברים בשירים באמת מאוד אוהבים, ובכל זאת הם עוזבים, אבל לא אל זרועות אישה אחרת – אל הים, אל המדבר.
כך כתבתי לאיציק ויינגרטן וסיימתי: "התסכים עמי ששירך מתכתב עם ספנים אלה? התסכים איתי שבפסוק "בָּרוּך שׁוּבְךָ בּוֹגֵד" היא לא מאשימה אותו שהלך עם אישה אחרת? היא מבינה שהוא בוגד בה עם משהו גדול ממנו?
ואיציק ויינגרטן ענה: "עפר, זו פרשנות נהדרת".
שיר אהבה בדואי
מילים: איציק ויינגרטן
לחן: יצחק קלפטר
צְלִילֵי חָלִיל אֶל הַחוֹלוֹת שֶׁל הַמִּדְבָּר הָיָה שׁוֹלֵחַ
לִטֵּף הוּא אֶת גּוּפָהּ הָרַךְ וְהַסּוּפָה טָרְפָה הַכֹּל
חָדַל לִהְיוֹת כְּמוֹ הַחוֹלוֹת אֲנִי רוֹצָה אוֹתְךָ כְּמוֹ סֶלַע
אָז הִבְטִיחַ לֹא אֶנְדֹּד שׁוּב כְּמוֹ הַחוֹל
כְּשֶׁהָרוּחוֹת אוֹתוֹ לִטְּפוּ בְּעֹז אָחַז בְּמוֹט הָאֹהֶל
אָזְנָיו אָטַם הוּא, לֹא לִשְׁמוֹעַ לֹא לִרְאוֹת כְּלָל אֶת הַצְּלִיל
אַתָּה נַוָּד, לָחַשׁ מִדְבָּר אַתָּה נִקְבַּר בְּאֹהֶל צַר
וְהַכְּבָשִׂים פָּעוּ בְּוָאדִי כְּמוֹ חָלִיל
ווהו, קוֹל קוֹרֵא לִנְדוֹד
ווהו, קוֹל קוֹרֵא לִנְדוֹד, לַנְּדוֹד
וּכְשֶׁפָּרְצוּ הַשִּׁטְפוֹנוֹת שָׁכַח אֶת כָּל מָה שֶׁהִבְטִיחַ
אֶל הַצְּלִילִים שֶׁל הֶחָלִיל הוֹשִׁיט יָדַיִם בַּסּוּפָה
בִּמְחוֹל טֵרוּף, בִּקְנֵי הַסּוֹף נִסְחָף שִׁכּוֹר כְּמוֹ חוֹל בָּרוּחַ
גַּם הַסְּלָעִים פָּרְשׁוּ כְּנָפַיִם כְּמוֹ אֲנָפָה
וּכְשֶׁחָזַר שׁוּב עַל סוּסוֹ לְהַעֲמִיק אֶת מוֹט הָאֹהֶל
עַל הַיְּרִיעוֹת הִיא בְּחוּטִים וּבִצְבָעִים מִלִּים רָקְמָה
בָּרוּךְ שׁוֹבָךְ, בּוֹגֵד אָחוּז הֵיטֵב בְּמוֹט הָאֹהֶל
כִּי גַּם אוֹתִי סוּפָה נוֹדֶדֶת סָחֲפָה
ווהו, קוֹל קוֹרֵא לִנְדוֹד
ווהו, קוֹל קוֹרֵא לִנְדוֹד, לַנְּדוֹד
מתוך האתר: אירועי זמר של עפר גביש, עפר גביש – אירועי זמר (gavisho.com)
את סיפורי השירים של עפר גביש תוכלו לקבל אליכם עם פנייה לכתובת [email protected]