כולנו השתנינו במלחמה – אנשים, קהילות, כולם; ועסקים – האם גם הם משתנים? עם השאלה הזו אני יוצאת מחולתה, הפעם לכיוון 'קפה פילוסופ' בקיבוץ הגושרים, בית קפה ותרבות חדש שיושב במבנה של מה שהיה עד לפני המלחמה 'האוזן השלישית', ומכיוון שתעבור בערך חצי שעה עד שאגיע לשם אנצל את הזמן כדי לספר לכם שהכתבה התחילה עבורי בכלל בתעלומה בלשית גלילית.
ביום בהיר אחד קיבלתי הודעה בקבוצת הווטסאפ של 'האוזן השלישית' שהייתה דוממת משך כל זמן המלחמה: "הבית הישן סוגר פרק, ופרק חדש נפתח – עם אותו הלב, הרבה אהבה וקסם משלו". באחת שונתה תמונת הקבוצה, החצוצרה של 'האוזן השלישית' הוחלפה בפטיפון וכוס קפה תחת הכותרת 'פילוסופ', ומשהו חדש התחיל: האוזן השלישית, מוסד גלילי, נסגר, ובמקומו, או אם תרצו – ממנו – נוצר משהו חדש. עם החידה הזו יצאתי לדרך: האם זה אותו הדבר בדיוק, רק עם שם אחר? או שזה משהו חדש לגמרי?
בדרכי נועם
אני מגיעה לקיבוץ הגושרים ועוד לפני שאני נכנסת לפילוסופ, מורגש שיש משהו שונה באוויר – וזו תחושה שאני חווה ברבים מיישובי הגליל בימים אלה – תחושה של התחדשות, של עשייה; כאן מגרש שעמלים בו טרקטורים על פיתוח, שם אנשים מסתובבים, המון קלנועיות על הדשא, הכל שוקק וגועש, ולזה תוסיפו גם את אוגוסט על שלל מטייליו. הרבה זמן שהגליל לא הרגיש לי ככה. זה מרגש אותי, ויבין את זה רק מי שהיה פה בשנתיים האחרונות.
הכניסה לפילוסופ היא עבורי כניסה למימד אחר – תקליטים, בובות פופ, ספרים, הכל צבעוני ומסודר בקפידה. מאזור הבר נשמעים צלילי מכונת הקפה שטוחנת ומקציפה את ההפוכים הראשונים של הבוקר. לאט לאט מוצאים האנשים את מקומם במרחב – כאן זוג חברות טובות, כאן מישהו שהגיע לעבוד עם הלפטופ, האווירה נעימה ומזמינה ויש מקום לכולם.
בשולחן הסמוך לבר אני פוגשת את אלי חיון ונועם שלף. אלי, שנולד וגדל בתל אביב, נמנה על מקימי האוזן השלישית וגם שימש כמנכ"ל הרשת. כשהחליט לעבור לגליל לפני יותר מחמש שנים, התיישב בקיבוץ הגושרים ובמאי 2022 הקים בקיבוץ "אחות קטנה" לאוזן השלישית – מקום שונה בנוף הגלילי דאז, בו היה אפשר למצוא את כל הדברים שיש בסניפים הגדולים, רק בקטן יותר, כולל הופעות של אמנים מוכרים ואמנים מסצנת האינדי. ואז, אז הגיעה המלחמה וטרפה הכל. האוזן הגלילית נסגרה, אלי נשאר בקיבוץ ובין השאר היה חלק מצוות שליחים שהוביל מזון לחיילים בכל הגזרה. הוא ידע שירצה לפתוח מחדש אבל העתיד היה לוט בערפל.
לצידו של אלי יושבת נועם, הבעלים החדשה של 'פילוסופ', בת 25 בסך הכל. נועם נולדה וגדלה בשחרות שבערבה, גרה גם ביישובי גדרות, ובשלוש השנים האחרונות גרה בגליל. בזמן המלחמה היא התפנתה, וכשחזרה התמקמה מחדש בקיבוץ דפנה. קל להבחין בכריזמה של נועם, תחושה שהיא All-in ואין דבר שגדול עליה. גם אלי מפרגן לרוח החדשה שנועם מביאה איתה: "אני לא מכיר הרבה אנשים כמו נועם, היא אחד האנשים היותר מפתיעים שפגשתי בחיי, ופגשתי. צעירה, דינמית, יזמית בנשמה, לא רואה בעיניים, וזה מה שרציתי שיהיה פה".
הקשר הראשוני בין אלי לנועם נוצר כאשר אלי חיפש מי שייקח את המושכות ויפתח עסק חדש במקום האוזן השלישית. "לא נרעיף שבחים על עצמנו", הוא אומר, "אבל אני חושב שעשינו מיני-מהפכה בכל מה שקשור לתרבות המוזיקה בגליל. ואז קרה מה שקרה. אחרי המלחמה דברים השתנו גם בחברת האם והם החליטו שהם משחררים את המקום. בתור תושב הגושרים מאוד רציתי לפתוח אבל אני כבר לא צעיר בביזנס הזה והרגשתי שאני צריך דם חדש". הוא פנה לנועם דרך חבר משותף אבל בסיבוב הראשון שלהם הדבר לא הבשיל לכדי שיתוף פעולה, בעיקר כי התזמון לא היה טוב: "הייתי בתהליכים של מיזם אחר בתחום התיירות", אומרת נועם, "ותוך כדי פנוי אליי כל מיני אנשים מהצפון, בעיקר אנשי עסקים בתחומי הפנאי, מסעדות, בתי קפה, עגלות קפה. גם אלי היה אחד מהאנשים שפנו אליי. אבל אני הייתי במקום אחר באותה תקופה ואמרתי לו שזה פחות רלוונטי".
"מחר מפרקים את האוזן"
אמנם הטיימינג הראשוני לא היה אידיאלי, אבל כמו בכל סוף הוליוודי, או סוף גלילי במקרה שלנו, בסוף הכוכבים התחברו, ובצורה הכי מטורפת שיש: אלי כבר החליט שהוא מוותר על המקום סופית כשנועם פנתה אליו בדקה ה-90, "זמן פציעות" כפי שאלי מכנה את זה, שכן בבוקר שאחרי אותה הודעה כבר היה צריך לצאת לפועל פירוק ואריזת המקום בנוכחות מנכ"ל האוזן שלישית. "בערך חודש לתוך המיזם שהייתי שותפה לו הרגשתי שזה לא בדיוק מתקדם כמו שרציתי", מספרת נועם. "חבר המליץ לי לכתוב לאלי. שלחתי לו הודעה בשעת לילה מאוחרת וביקשתי לקבוע להיפגש על כוס קפה בהמשך השבוע. כבר באותו לילה דיברנו שעתיים, למחרת הגעתי בשעה שמונה בבוקר כדי לראות את המקום וחתמתי על העברת בעלות. מאז, במשך שלושה חודשים וחצי, עבדנו באופן אינטנסיבי ובסוף יולי 2025 פילוסופ נפתח".
מה עומד מאחורי השם פילוסופ?
היו הרבה שמות שנשקלו, היה שם אחד שממש הייתי בטוחה בו ואנשים פחות אהבו או אהבו אבל אמרו שזה לא יהיה טוב למנועי החיפוש", נועם מכניסה אותנו לתהליך בחירת השם, "ואז בסוף חברה הציעה פשוט לקרוא לזה פילוסופ, והלכנו על זה. רצינו שם שמקיף הכל, משהו שאומר גם שיחות, גם תרבות, משהו קצת פילוסופי. החלטנו על פילוסופ עם פ' רגילה בסוף ולא פ' סופית, למרות שגם לגבי זה אמרו לי שזה פחות טוב עבור מנועי החיפוש. כשאנשים שואלים אותי למה פ' רגילה אני אומרת שזה כי לא רצינו שיהיה לזה סוף".
רוח חדשה
במה שונה פילוסופ מהאוזן השלישית?
"הבאלאנס השתנה באופן טבעי", מסביר אלי, "האוזן הוא גוף ותיק וחזק על כל מה שמשתמע מכך. כשאני פתחתי את האוזן בזמנו, אז נכון שהיה פה בית קפה והיה את הצד הקולינרי, אבל המהות הייתה יותר תקליטים, מרנצ'נדייז, ואחר כך גם הופעות. קיץ 2023, לפני המלחמה, היה מטורף עם 15 הופעות של כל הגדולים". "זה לא אותו עסק", ממשיכה נועם, "נכון שלא שיניתי הרבה בעיצוב ואפילו התאמתי את הלוגו שלי לצבעים של הקירות כדי להשאיר את הכבוד למקום, אבל זה לא אותו עסק. גם אין דרך שזה יהיה אותו עסק – הבעלים שונה, כל אחד נכנס עם האופי שלו, עם מה שהוא יוצק פנימה, הלקוחות שונים וגם הצפון השתנה. הרבה אנשים לא חזרו לפה, הרבה אנשים חדשים הגיעו, הרבה אנשים נשארו פה והלב שלהם כואב, ואי אפשר לפתוח משהו שהוא אותו דבר, זו כבר לא אותה קהילה, לטוב ולרע, זה פשוט לא אותו דבר, יש כאן רוח חדשה".
עד כמה היה קשה להתניע מחדש את המקום, ועוד בפורמט חדש?
"נלחמנו לפתוח את המקום והיינו צריכים להתגבר על כל מיני בעיות שנוצרו בעקבות המלחמה", אומר אלי. "אני חייב לומר שהרוח החדשה שנושבת מכיוון המועצה היא רוח של בעד, של לעזור, של לפתוח חסמים אם צריך וזה טוב לעסקים". "מהצד שלי", נועם מוסיפה, "זו פעם ראשונה שאני לוקחת משהו לבד, וברור שלא חשבתי שלפתוח מקום זה משהו שקל לעשות, אבל לא חשבתי שזה יהיה כל כך קשה". נועם מספרת על שלושה חודשים שהיו מאוד עמוסים גם פיזית וגם מנטלית ותודעתית. "בוקר אחד אומרים לנו תפתחו ושעתיים אחר כך לא. היינו אמורים לפתוח כשהחלה המלחמה מול איראן, וזה שם אותנו בדילמה – האם להמשיך לעבוד על המקום ולהוציא כספים? היה קשה להבין מה הולך לקרות ומה אני מסכנת, כי גם ככה יש סיכון גבוה, כמו בכל עסקי המסעדנות".
בצל כל הקשיים שבפתיחת עסק חדש, גם נועם מציינת לטובה את הליווי מצד המועצה. "הרגשתי נתמכת על ידם, המקום הזה נפתח עם כל האישורים שצריך, וכיזמית צעירה היה לי חשוב שתהיה לי הודאות הזו והביטחון. וזו לא רק תמיכה בירוקרטית זה גם המילה הטובה והתחושה שיש שותפים לדרך". נועם מספרת שבהתחלה היו גם כאלה שנתנו לה תחושה שלא סומכים עליה. "אני חושבת שחשוב לעודד יזמות צעירה בצפון", היא אומרת, "אפילו הצעתי לכל מיני גופים פלטפורמה שבה אני אפתח קבוצה של יזמים צעירים. חשוב לתת מענקים ליזמים האלה, להשקיע בהם כסף, בין אם אלו עמותות ללא מטרת רווח או עסקים שרוצים להרוויח, במיוחד לאור התקופה הקשה שעברנו כאן". נועם משתפת בכנות שהיא זיהתה, במיוחד במיזם הקודם שלה, המון עייפות, תשישות ותסכול אצל בעלי העסקים שעושים את זה הרבה שנים. "לסגור עסק לשנה-שנתיים ולפתוח אותו מחדש זה לא משהו שעושים בלחיצת כפתור, במיוחד שאתה הרבה שנים בביזנס הזה שהוא ביזנס מאוד לא פשוט".
בשבח המקומיות
מהו קהל היעד העיקרי שאליו אתם פונים?
"רוב הלקוחות של פילוסופ כרגע הם גליליים" נועם מספרת, "יש לקוחות שאני רואה אותם פה כל יום, יש לקוחות שאני רואה אותם גם פעמיים ביום, כולל כאלה שמגיעים באותה השעה ואני כבר יודעת מה הם שותים ומה הם אוכלים. הם גם משלמים בחשבון פתוח, בהקפה, כמו במכולת".
היה לך חשוב שפילוסופ יהיה קודם כל עסק גלילי עבור המקומיים?
"הרבה הציעו לי לשווק את זה החוצה, אמרו לי לעשות את זה תיירותי. אמרתי שאני לא רוצה, אני רוצה שזה יהיה מקום של הצפוניים, של העמק, שאנשים יכולים לבוא לפה גם לבד ולמצוא את עצמם בסלון הזה מאוד מהר, וזה מה שקורה כאן. ואם תיירים מגיעים, אין בעיה – תבואו, אבל היה לי חשוב שיהיה פה קודם כל בית לאנשי הגליל". גם אלי מדבר בשבח בסיס הקהל המקומי: "אין ספק שהעסקים הטובים של הגליל, היציבים, נבנו קודם כל על המקומיים. זה אומר שאם יש לך מקום שהמקומיים, אנשי המרחב של הגליל העליון ורמת הגולן אפילו, מרגישים בו טוב ומגיעים ותומכים – אז אתה בסדר, אתה במקום טוב. ואז יש לך את התיירות שמגיעה וסטודנטים שמתחלפים, אבל קודם כל יש לך את הבסיס של המקום".
החזון: עוד תרבות גלילית
אני פוגשת את נועם ואלי יומיים אחרי הופעה של גבע אלון ("הוא הגיע לכאן בפעם השלישית, איך שהוא שמע שאנחנו פותחים הוא אמר – אני פה", מספר אלי), ועל המופעים הקרובים בפילוסופ אפשר למנות אמנים ואמניות מוכרים כגון תומר ישעיהו, חמי רודנר, מאור כהן, רונה קינן, זאת לצד שתיים-שלוש "הופעות כובע" בכל חודש, שהן הופעות חינמיות שיאפשרו לגלות אמנים חדשים. אלי רואה חשיבות גדולה בהגעה גם להופעות אלו: "חשוב מאוד שכל הצעירים הגליליים יגיעו לפרגן לאמנות חדשה, לא רק לשמות מוכרים. צריך לזכור שיש אמנים שהופיעו אצלנו לפני שנתיים-שלוש בחינם, והיום הם עושים סולד אאוט בבארבי. אז אנחנו מרגישים שזו גם חממה לאמנים כאלה, וזה מהווה רובד נוסף".
איך אתם רואים את ההמשך של פילוסופ? לאיזה כיוונים נוספים וחדשים תיקחו את המקום?
"החזון הוא לשלוח זרועות לעוד סוגי תרבות", נועם מפרטת, "תרבות וולנס, יוגה, אמבטיית קרח, הרצאות בתחום, אקססטיק דנס, סדנאות רישום, מודלים שקשורים ביצירה ואמנות ועוד דברים שידברו את הקהל שלנו. וכמובן שנמשיך ונגביר את ההופעות". בנוסף לפעילויות אלה שייקחו חלק בתוך פילוסופ, מתוכננים במתחם שיתופי פעולה בין עסקים גליליים בדמות ירידים בהם יוכלו למכור את התוצרת שלהם. נועם מאמינה שזה לא רק שיתוף פעולה עסקי, אלא מסר לכל עסקי הפנאי בגליל והאזור – להתחבר כולם ביחד.
"אני חווה כאן רשת של תמיכה אנושית מאוד מאוד חזקה", היא אומרת, "אני יכולה להגיד את זה על הלה לונה, על הקלומפוס, על בעלים של עגלות קפה שמגיעים להתייעץ ויחד אנחנו מחליפים ידע, תומכים אחד בשני ורוצים לעזור אחד לשני. זה מדהים בעיניי כעסק חדש ליהנות מחברות כזו, כלומר לא רק לראות במישהו ספק או קולגה, אלא גם להיות במקום שמישהו ישאל אותי איך הולך לך ומה איתך ואיך את מרגישה. אני מזהה בזה הרבה-הרבה ערך והמסר שלי לשאר בעלי העסקים הוא שאנחנו לא כל הזמן בתחרות, שיש מקום לכולם ויש הרבה ערך לשיתופי פעולה האלה. גם לא בטוח שכולם מתחרים עם כולם, אין הרבה עסקים שמציעים בדיוק את אותו הדבר, יש עסקים שיש להם ייחודיות מאוד מאוד גבוהה, ומקומות עם אופי שכיף להגיע ולספוג ממה שהם מציעים. אני אשמח לקרוא לעסקים שמתרחקים מזה או עסקים חדשים – פשוט להתחבר".
++
בואו בואו:
פילוסופ – התדר של העמק
בית קפה / יין / תקליטים
ב׳-ה’ – 09:00-14:00 + 18:30-23:00
("בצהרים אנחנו בנחל")
ו׳ 09:00-15:00
ש׳ 09:00-23:00
דרך דרור, הגושרים
