עצור! התמודדות לפניך

האם מישהו מהקוראים נמצא במצב של רוגע כללי וחיים נטולי לחצים? רובכם, כנראה, יענו בשלילה. לכולנו התמודדויות רבות בחיים בקרב המשפחה, כעובדים וכמנהלים, כסטודנטים ועוד. אנו מתמודדים עם אתגרים רבים בשגרה; בזמן המלחמה נוספים עוד לחצים שיש להתמודד איתם (למשל מילואים ממושכים, ירי טילים).

הגליל באופן ספציפי טומן בחובו התמודדויות לא פשוטות עקב המלחמה. בסקר שהוציא מרכז ידע אזורי גליל מזרחי בפברואר 2024, דיווחו המשתתפים על פגיעה כלכלית משמעותית, בעיקר בקרב העצמאיים ובדגש על תחום התיירות. בסקר נוסף שביצע גוף זה באוגוסט 2024 והתמקד בעסקים קטנים המאפיינים את האזור, דיווחו המשתתפים על חוסר יציבות בעסקיהם ועל קושי בהתמודדות עם משברים. תוסיפו לזה פינוי מהבית, דאגה לילדים המשרתים כלוחמים ועוד ועוד. מלחיץ? ללא ספק!

מהי התמודדות? התמודדות היא כל מה שאנחנו עושים כדי לטפל בלחצים שאנו חווים. בפירוט, התמודדות מתייחסת למאמצים המתמשכים שאנו נוקטים כדי לנהל את הדרישות שאחרים (וגם אנו בעצמנו) מפנים כלפי עצמנו ולהערכתנו דורשות מאמץ רב או גבוהות מהמשאבים שיש לנו כדי לעמוד בהן (למשל ידע, מיומנויות, יכולות, סבלנות, קשב, אופטימיות וכו').

במאמר זה נתמקד בהתמודדות עם לחצים בעולם העבודה בכלל ובתקופה זו בפרט.

■

עובדים שונים עלולים לחוות לחצים שונים בעבודתם: אי-ביטחון תעסוקתי, קונפליקטים בינאישיים, פוליטיקה ארגונית, אוטונומיה נמוכה לקבל החלטות בעצמם, עומס מטלות שיש להגישן בזמן קצר, אילוצים ארגוניים (כמחסור בתקנים, מחסור בעובדים, תקציב, מידע וכו'), דרישות עבודה המתנגשות עם דרישות המשפחה ועוד ועוד.

בנוסף, אנשים מתמודדים עם הלחצים שהם חווים באופנים שונים. למשל, אם לעובדים יש עומס רב בעבודה, הם יכולים לנסות לשנות את המצב המלחיץ על ידי צמצום או אף ביטול מקור הלחץ. הם יכולים, למשל, לבקש מהמנהלת עובד נוסף שיעזור להם במילוי המשימות, או לבצע סדר עדיפויות שונה לפיו יטפלו עכשיו רק בחלק מהמשימות ובשבוע העוקב בנותרות וכו'. אולם הם גם יכולים להחליט להשאיר את מקור הלחץ על כנו ולטפל רק במצוקה הרגשית שהם חווים בעטיו. למשל, עובדים המקבלים את הלחץ כ"גזירת גורל" מבלי ניסיון לבטלו או לצמצמו, יכולים לשוחח עם חבר/ה ולספר להם על קשייהם בעבודה כדי "לשחרר" לחץ או להתפלל שהתקופה הזו תעבור מהר. בנוסף, הם יכולים לנסות "לברוח" מהמציאות המלחיצה שהם חווים, על ידי הדחקה, למשל, או הכחשת בעיית העומס הרב, לאחר לעבודה או להיעדר ממנה בתואנות שונות.

בספרות המחקר, כל מה שאנשים עושים כדי לטפל בלחץ מכונה "התמודדות", מבלי להתייחס לתוצאותיה. לכן ישנן דרכי התמודדות שתוצאותיהן עלולות להיות בעייתיות מאוד והן עדיין נחשבות דרכי התמודדות (כמו עישון, למשל, או השתכרות, כדרך להתמודד עם לחץ בעבודה).

האם יש דרך התמודדות שנחשבת טובה יותר מאחרות? בעבר חשבו שדרך של שינוי המצב (ביטול או צמצום מקור הלחץ) היא המועדפת, אולם היום נוטים להתייחס ליעילותה של דרך ההתמודדות בתלות במאפייני המצב ובמאפייני האדם המתנסה בלחץ. אם מדובר, למשל, במצב לחץ מתמשך מבחינת זמן ושניתן עקרונית לשינוי, מומלץ להתמודד עימו באופן שישנה את המצב. אולם אם מדובר במצב שלא באמת ניתן לשנותו כעת והוא צפוי להתמשך, מוטב יהיה לטפל במצוקה הרגשית בלבד (לשתף קרוב משפחה, להתפלל, להתבדח על המצב, לראות את הטוב שבו, להחליט להסתגל למצב, לזרום איתו ולשחרר את השליטה, לעשות ספורט כמו ריצה או יוגה כדי לפרק קצת מהמתח בגוף, לטייל בטבע, לשאוף אויר צח ולהשקיף לעבר האופק, לישון יותר וכו') כדי לא להתיש את עצמנו בנסיונות לשנות את המצב (שלא יצלחו, כאמור, כי המצב לא ניתן לשינוי כעת), מה שידלדל את המשאבים שעוד נותרו בנו לחינם.

בכל מקרה, חוקרים ממליצים על שילוב דרכי התמודדות רבות כדרך להקנות חוסן, מה שמכנים בשפה העממית "גם וגם".   

הבנת דרכי ההתמודדות של העובדים עם מצבי הלחץ שהם חווים והתאמת התערבויות מתאימות על ידי הארגון, במידת הצורך, יכולות לתרום לשיפור רווחתם הנפשית לצד שידרוג ביצועיהם, ובכך לתרום גם להצלחת הארגון. כיצד נוכל לקדם התמודדות יעילה יותר בקרב עובדים? להלן הצעות פרקטיות ליישום ובפרט על ידי מנהלות ומנהלים:

1. לתת לעובדים משאבים. משאבים הם דברים שאנחנו מעריכים ובעלי מוטיבציה להשיג, לשמר, להגן ולטפח אותם. אנו נשענים על המשאבים שיש לנו על מנת להתמודד. במילים אחרות, ככל שמאגר המשאבים שלנו גדול יותר, כך נוכל להתמודד בצורה יעילה יותר. לדוגמא, מחקר גדול שהובילה הכותבת עם חוקרים מאוניברסיטת בר אילן הסיק כי התערבויות ארגוניות שמטרתן חיזוק המשאבים הפסיכולוגיים של העובדים (למשל חוסן, אופטימיות, תקווה) עשויות להיות אפקטיביות יותר מבחינת רווחה נפשית של העובדים וביצועיהם בעבודה מאשר התעסקות בשיפור דרכי ההתמודדות כשלעצמן. הסיבה: התמודדות עם לחץ מופעלת רק ברגע שמתרחש הלחץ בעבודה בעוד שמשאבים אפשר לספק ולטפח בקרב העובדים גם בשגרת עבודה רגילה (כשאין לחץ מיוחד) והם משמשים כמעין מוטיבציה כללית שניתן לתרגם לכל מצב שצריך להתמודד בו, כולל בזמן לחץ.

2. לחשוב יחד עם העובדים – האם באמת אי אפשר לטפל במצב הלחץ שנוצר או שאנחנו רק משכנעים את עצמנו בכך? לעיתים עובדים "מספרים" לעצמם שלא ניתן לשנות מצב מלחיץ בעבודה ונוטים "להרים ידיים מראש" כדי לא לנסות וחלילה להיכשל, או מעדיפים לא להתאמץ (כי נוח לנו באיזור הנוחות גם אם הוא לא ממש נעים לנו), ואולי מעדיפים לא להתעמת עם אחרים למרות שהיחסים הבעייתיים יוצרים לחצים חוזרים ונשנים (כדי לשמור על שקט תעשייתי) וכו'. מנהלים שיבינו מתוך שיחה עם העובדים כי הם אינם משנים את המצב מתוך "סיפור" עצמי שכזה ולא מסיבות אובייקטיביות, יכולים לנסוך ביטחון ולחזק את אמונת העובדים בעצמם, וכמובן ללוות אותם מקצועית ורגשית כדי לסייע בידם לפרוץ את המחסום התפיסתי ולשנות את המצב.

3. לבדוק האם העובדים נלחצים מהלחץ ולטפל בכך – לעיתים, עצם ההימצאות במצב לחץ מלחיץ את העובדים; כלומר, עצם העובדה שהם שרויים בלחץ, גורם להם לחשוב שהם עוד רגע מקבלים התקף לב ומקצרים את חייהם, עניין שכשלעצמו מלחיץ אותם. חשוב לדעת שללחץ יש גם תפקידים חשובים, הוא גורם לנו להיות מפוקסים על המשימה, אנרגטיים, בעלי רצון להתחבר ולהתקהל עם אחרים (ראו מצבי מלחמה) ועוד. כמובן שאין הכוונה להגיע ללחץ כרוני והכל צריך להיות במינון, אך אין לראות בלחץ כשלעצמו "אויב".

4. "להדביק" את העובדים ברגשות חיוביים. רגשות ומשאבים עוברים בין אנשים שיש ביניהם יחס קרוב. מכאן שכאשר אנחנו לחוצים בעבודה, אנחנו מעבירים את הלחץ לחברי צוות אחרים אבל גם לאהובינו בבית. על צד החיוב, ההיפך מתקיים גם כן – כשאנו רגועים ואופטימיים, זה עובר לחברי צוות אחרים ו"מדביק" גם את אהובינו בבית. מנהלות ומנהלים "מדביקים" את הכפיפים להם ברגשות ומשאבים חיוביים או שליליים. יש להשתדל להוות דוגמא אישית לעובדים, במיוחד בתקופות משבר ולחץ, לשדר חוסן, תקווה ואופטימיות (ריאלית) לצד עשייה ושיפור מתמיד. הללו יועברו לעובדים ויסייעו להם בהתמודדותם.

מזמינה אתכם לחשוב על האופן שבו אתם מתמודדים בכלל ובמצב החירום שנוצר במלחמה בפרט. האם האופן בו התמודדתם עד כה שירת אתכם נאמנה? האם יש משהו שהייתם רוצים לשפר בדרך ההתמודדות שלכם? האם האופן שבו אתם מסתכלים על המצב בכוחו לרומם אתכם ולמקסם את יכולתכם להתמודד? כיצד השפיע אופן ההתמודדות שלכם על התמודדות העובדים האחרים ועל היקרים לכם בבית?

מאחלת לכולנו הצלחה בהתמודדויות שלנו ושיבואו ימים טובים עלינו.

המעוניינים להרחיב בנושא כמנהלים בכלל וכמנהלי משאבי אנוש בפרט, מוזמנים להשתתף בועידת הגליל למשאבי אנוש ה- 6 בהובלת החוג לשירותי אנוש בתל-חי אוניברסיטה בהקמה ובשיתוף מעברים וגופים נוספים. הועידה תתקיים ב-18.12.24 בקמפוס חלופי תל-חי בתל אביב. הכנס פתוח לקהל הרחב. להרשמה: https://forms.gle/UUmcdpkKPeV6orNr5

לפניות לעדנה רבנו: [email protected]

הכותבת היא ראש החוג לשירותי אנוש בתל-חי אוניברסיטה בהקמה, מומחית לניהול, התנהגות ארגונית ומשאבי אנוש.