עטור מצחך

האזינו לכתבה Getting your Trinity Audio player ready...

הקדמה קטנה

המון נאמר, הוקלט ושודר ופורסם על השיר הזה, ובכל זאת מדי פעם יש מה להוסיף. עוד ועוד דברים קורים לו, שוב ושוב הוא מוקלט, שוב ושוב זוכה בסקרי דעת קהל ובפרסים, וגם אני חוזר ומגלה דברים ורוצה לספר עליהם. אז אקצר כאן בסיפור השיר, הוא מופיע במקומות רבים, אפילו בוויקיפדיה יש ערך "עטור מצחך". אספר שגיליתי בארכיון 'גנזים' את כתבי היד של אברהם חלפי, (אפילו כתב היד של השיר הזה!) ואתייחס בעיקר לשאלת הדמות שמאחורי השיר (למרות שאריק איינשטיין אמר שזה לא מעניין אותו ושגם חלפי לא אהב את השאלות האלה…). ובסוף, כחלק מחיפוש הדמות, אספר על ידידי אלי ס"ט שמצא קשר בין אימו לאברהם חלפי. 

נצא לדרך עם כמה מילים על אברהם חלפי

יש כמה סימני שאלה סביב פרטים פשוטים מאוד בחייו של חלפי. הוא נולד ב- 1904 או ב- 1906. בלודג' או במינסק, המשפחה נדדה מלודג' דרך מינסק לרוסיה וחזרה לברסט שבבלארוס. חלפי נולד בדרך. מסע המשפחה הסתיים רק כשהגיעו לארץ ישראל ב- 1924. שנה אחר כך כבר שיחק בתיאטרון האוהל ומהר הוכר כאחד מענקי השחקנים שלנו. קצת אחר כך, ב- 1933, החל לפרסם גם שירים. תחילה בעיתון 'כתובים', ב- 1939 בספרו הראשון, 'מזווית אל זווית' ובעוד מסגרות שונות.

חלפי היה איש של ניגודים. על הבמה הצחיק, בחייו ובשיריו היה עֶצֶב רב. "צַעַר לָךְ וְצַעַר לִי" כתב בשיר שנכלל גם הוא באלבום שירי חלפי של אריק איינשטיין, ולאחר פתיחה זו הזמין את בת שיחו "לַאֲרוּחַת צַעֲרַיִם" (ואני בטוח שיש כאלה שהכירו את השיר וכאן רואים לראשונה איך כתובה המילה המבריקה הזו: "צַעֲרַיִם"). 

חלפי היה תמיד במרכז העניינים החברתי, בוהמיין. הסתובב עם חבורת שלונסקי-אלתרמן. ידע אהבות, אבל תמיד לא מציאותיות, פעמים רבות התאהב בנשים נשואות. בשירו 'אשר טייל עמך' כתב: "נָשִׁים שֶׁרָאוּנִי, עָלַי הִצְבִּיעוּ: הִנֵּה מְאֹהָב בְּאֵשֶת רֵעֵהוּ". האם כיוונו לאהבתו את אשת ידידו זאב ברלינסקי? או לאהבה זמנית אחרת שהיה שקוע בה אותה עת?

הייתה עוד חידה מסתורית משהו. חלפי היה ידוע כרווק נצחי, אבל לא כל כך זוכרים שזמן קצר לפני מותו (1980) התחתן. כן, חלפי היה נשוי. אשתו הייתה כרמלה גיא, שחקנית צעירה ממנו ב- 40 שנה. יש לה ילדה, הוא הכיר בה כבתו, אך ברור שאיננה שלו. אורי משגב שיצר סרט אודותיו, כינה את הנישואין האלה "פיקטיביים". נישואי מקסיקו. הם נערכו בדואר.

והיה לחלפי עוד חבר אחד, שחקן, יעקב איינשטיין. נכון, אבא של אריק. הקשר הזה היה מהדברים שחיברו בין השניים, ומשך את אריק ליזום את הלחנת שיריו ולשיר אותם.

וכמה מילים על 'עטור מצחך'

ראשית, מילות השיר. לאלו שלא קראו אלא רק שמעו, ולאלו שהוקסמו מהמנגינה ומהביצוע עד שנדחקו המילים הצידה…

עטור מצחך
מילים: אברהם חלפי
לחן: יוני רכטר

עָטוּר מִצְחֵךְ זָהָב שָׁחוֹר
אֵינֶנִּי זוֹכֵר אִם כָּתְבוּ כָּךְ בְּשִׁיר
מִצְחֵךְ מִתְחָרֵז עִם עֵינַיִם וְאוֹר
אֵינֶנִּי זוֹכֵר אִם חָרְזוּ כָּךְ בְּשִׁיר
אַךְ לְמִי שֶׁתִּהְיִי חַיָּיו מְלֵאֵי שִׁיר

חֲלוּקֵךְ הַוָּרֹד צַמְרִירִי וָרַךְ
אַתְּ בּוֹ מִתְעַטֶּפֶת תָּמִיד לְעֵת לַיִל
לֹא הָיִיתִי רוֹצֶה לִהְיוֹת לָךְ אָח
לֹא נָזִיר מִתְפַּלֵּל לִדְמוּתוֹ שֶׁל מַלְאָךְ
וְרוֹאֶה חֲלוֹמוֹת עֲגוּמִים שֶׁל קְדֻשָּׁה
וּלְמוּלוֹ אַתְּ, אִשָּׁה

אַתְּ אוֹהֶבֶת לִהְיוֹת עֲצוּבָה וְשׁוֹתֶקֶת
לְהַקְשִׁיב לְסִפּוּר עַל קָרוֹב, עַל רָחוֹק
וַאֲנִי שֶׁלֹּא פַּעַם אַבִּיט בָּךְ בְּשֶׁקֶט
אֵין קוֹל וּדְבָרִים
שׁוֹכֵחַ הַכֹּל עַל אוֹדוֹת אֲחֵרִים
שׁוֹכֶנֶת נַפְשִׁי בֵּין כָּתְלֵי בֵּיתֵךְ
וּשְׁבוּיָה בֵּין כְּתָלַיִךְ מִמֶּנִּי נִפְרֶדֶת
עֵת אֲנִי בְּגוּפִי נִפְרָד מִמֵּךְ

פָּרוּשׂ חֲלוֹמִי כְּמַרְבָד לְרַגְלַיִךְ
צַעֲדִי, אֲהוּבָה, עַל פְּרָחָיו פְּסִיעוֹתַיִךְ
לִבְשִׁי חֲלוּקְך הַוָּרֹד לְעֵת לַיִל
עוֹד מְעַט וְאָבוֹא אֵלַיִךְ

עָטוּר מִצְחֵךְ זָהָב שָׁחוֹר
יִקְרַב אֶל שְׂפָתַי כְּחָרוּז אֶל שִׁיר
אָז אֶלְחַשׁ בְּאָזְנַיִךְ עַד בֹּקֶר עַד אוֹר
כְּשִׁכּוֹר, עָטוּר מִצְחֵךְ זָהָב שָׁחוֹר

שיר מכושף. מהפנט. ארוטי בלי לומר אף מילה נועזת מדי. שיר אישי מאוד, שנותן הרגשה שמדובר באוטוביוגרפיה, בשיר על מפגש אמיתי עם אישה אמיתית.

את השיר כתב חלפי בסוף שנות החמישים והוא הולחן ב- 1977 על ידי יוני רכטר ובוצע על ידי אריק איינשטיין. אריק איינשטיין הקליט את השיר עם יהודית רביץ וקורין אלאל והוא נכלל בתקליט השלישי בסדרה המיתולוגית: 'ארץ ישראל הישנה והטובה'. מיד כשיצא היה השיר ללהיט, ומיד החלו גם הניחושים על מי נכתב. ב-1979 הקליט אותו יוני רכטר עם יהודית רביץ, שלקחה חלק בהקלטה המקורית. בעקבות הצלחת השיר יזם אריק איינשטיין בשנת 1988 הפקת תקליט שלם משירי אברהם חלפי, 'אריק אינשטיין שר חלפי'. יוני רכטר הלחין את רוב השירים והיה המנהל המוסיקלי של התקליט כולו. 

מתי התחיל הקשר בין חלפי לאריק איינשטיין? מוקדם. ממש מוקדם. בארכיון 'גנזים' שמורה ברכה ששלח אברהם חלפי לרגל… הולדת הילד אריק. למן יום הולדתו, קיבל אריק הקטן ברכות מחורזות מ"הדוד אברהם". מרגש לפגוש ב'גנזים' ברכות משנים נוספות.

ומי היא זו שעטור מצחה בִּזְהָב שיער שחור?

כאמור לעיל, אריק איינשטיין אמר שהוא לא יודע על מי השיר ושזה לא חשוב לדעתו, והוסיף שחלפי לא אהב את השאלות האלה. אבל בשנת 2011 קפצה אל מותה אישה והמקרה שינה לחלוטין את ההסתכלות על השיר. טרם מותה סיפרה לבני משפחתה שהשיר נכתב עליה.

הייתה זו זהבה ברלינסקי, אלמנתו של השחקן זאב ברלינסקי, חברו של חלפי. בלווייתה הושר לבקשתה השיר, ולבקשתה, נחקק השיר על מצבתה.

הידיעה על הצהרתה של זהבה ברלינסקי התפרסמה תחילה בסמוך לפטירתה על ידי איש הרדיו, העיתונאי ברוך אסקרוב ברשת א'. לאחר מכן חזרו הדברים בערוץ 10, ומשם זה פרש כנפיים. גם לזהבה ברלינסקי היו חיים עצובים. את עשרים שנות חייה האחרונות חיה באלמנות בודדה, בתה היחידה חיה בלונדון, את לכתה הכינה היטב. בסרט שיצר העיתונאי אורי משגב על אברהם חלפי, נאמר: "קפצה אל מותה".
הרמזים לדמותה של זהבה ברלינסקי רבים. חלפי היה מבאי ביתם של הברלינסקים ובשיר כתב: "שוכנת נפשי בין כותלי ביתך". עוד כתב: "למי שתהיי חייו מלאי שיר", כלומר ברור שהיא לא איתו. ויותר מכך. שמה זהבה מוצפן בשם השיר ושיערה השחור נרמז אף הוא. רינונים על הקשרים בין השלושה היו תמיד.
לבתה ולידידים אמרה זהבה שהכול היה אפלטוני, אבל לא כך היה זה מצדו של חלפי. הוא כתב במפורש: "לא הייתי רוצה להיות לך אח, לא נזיר מתפלל בדמותו של מלאך". הרי זו תשובה ישירה לרצונו ההפוך של ביאליק: "היי לי אם ואחות". והנה באות שורות שניתן לפרש, לנחש וללחשש: "חלוקך הוורוד צמרירי ורך, את בו מתעטפת תמיד לעת ליל […] צעדי אהובה על פרחיו פסיעותייך, לבשי חלוקך הוורוד לעת ליל, עוד מעט ואבוא אלייך". זה הרי אומר כמעט הכול על הקשר בין השניים.

אז מדוע לא לקבל כעובדה שהשיר נכתב עליה?

יש כמה גיבורי שיר, שהיוצרים סיפרו במפורש שאליהם התכוונו. נעמי שמר כתבה בדיוק למי התכוונה ב-'עקידת יצחק' ומי היא 'שלומית בונה סוכה'; רחל שפירא סיפרה בראיונות רבים על מי כתבה את 'הייתי נער', ואסתר ניצב סיפרה מי היה ברקע 'בלילה על הדשא'. מצד שני, יש אגדות שיר רבות שלא גובו בדברי יוצריהן. את המשפט: "השיר הזה נכתב על אמא/סבתא/דוד/שכן שלי…" שמעתי המון פעמים. לפחות שלושה בני משפחות שונות אמרו לי זאת על 'שושנה, שושנה', יש שלוש נשים שטוענות שהן 'סימונה מדימונה', במטולה היו שלוש נשים שטענו שהן הן בת שבע מהשיר 'רקפת', וידוע לי לפחות על אחת שטענה שהיא "רחל היפה בת אוקראינה הגאה" מהשיר 'אבינעם'. כל אלה אמרו בקולן, וכתבו שהשירים הללו נכתבו עליהן, מרבית העדויות האלה היו שגויות.

האם עדותה של זהבה ברלינסקי אכן מוכיחה שהיא האישה מאחורי השיר? ובכן, העובדה שזהבה ברלינסקי אמרה: "אני האישה מאחורי 'עטור מצחך'", מוכיחה רק דבר אחד – שהיא האמינה שהיא האישה מאחורי 'עטור מצחך'. גם אם הפרטים הביוגרפיים שנזכרו כאן נשמעים הגיוניים, אין לנו שום הוכחה. היא לא ציטטה את חלפי, איש לא שמע ממנו שהיא הדמות. אין זה אומר שהיא לא הדמות, אבל, כפי שכבר אמרתי, "הוכחות" עצמיות כאלה שמעתי לרוב.

בארכיון 'גנזים' השוכן בבית אריאלה בתל אביב, שמור עזבונו של אברהם חלפי. מנהלת הארכיון, אדיבה גפן, אמרה לי: "רבות הנשים בתל אביב שהיו רוצות להאמין ששיר אהבה כל כך נפלא נכתב עליהן,  כל אחת הייתה רוצה לדעת שמצחה מתחרז עם עיניים ואור והיא מעוטרת כמלכה בזהב שחור. גם אמא שלי, למשל, הייתה בטוחה שהשיר הזה נכתב עליה".

הנה השיר בכתב ידו של אברהם חלפי. עם מחיקות והתלבטויות. מסמך מרגש.

למה אנחנו עסוקים בשאלה על מי נכתב השיר?

כי זה פשוט מעניין אותנו.

לא תמיד זה היה כך, בשנות ה-60, כשלמדתי בתיכון, אמרה לנו המורה לספרות "לא מעניין אותי מה קרה למשורר ביום שכתב את השיר". אבל היו לנו כמה מורי דרך ששינו את ההסתכלות על השאלות האלה. הגדול מכולם היה כמובן אליהו הכהן, שסלל את הדרך, כמוהו דן אלמגור, עמוס אטינגר, נתן שחר, נחומי הרציון ועוד כמה שהביאו לעיתונות, לספרים, לרדיו ולטלוויזיה את הסיפורים ואת הדמויות. אני זוכר את התדהמה שאחזה בצופים כאשר בתוכנית הטלוויזיה 'על הדשא' הושמע השיר 'לילדה ביער' (זרובבל גלעד ודוד זהבי), ואז, קרא אליהו הכהן לברונקה קליבנסקי לעלות ולספר שהיא הילדה ביער. זרובבל גלעד פגש אותה בביאליסטוק לפני המלחמה ולא פגש בה שנית. הוא היה בטוח שנספתה. ופתאום היא מולנו. מקרים כאלה חווינו מאז שנות ה-70, 80, ולמדנו לאהוב את הסיפורים האלה.

ולפתע מגיעה נערה נוספת לפנתיאון 'עטור מצחך'

יש לי שני חברים בקיבוץ גדות. אחים. איתן ואלי ס"ט. לאורך שנים היו אומרים לי שהשיר 'עטור מצחך' נכתב על… אמא שלהם. נו, כפי שכבר סופר, שמעתי הרבה הצהרות כאלה ותמיד חייכתי בסלחנות. אבל אז שלח לי האח אלי ס"ט את המכתב הבא: "כשאמא שלי הייתה בערך 17-18, בקוברין שבפולין (היום בלארוס), אברהם חלפי היה מאוהב בה. הוא כתב לה שירים, אם מעניין אותך, חזור אלי".

כמובן שחזרתי. הסיפור נשמע אמין למדי. ואלי ס"ט הראה לי אסופת שירים, בכתב ידו של אברהם חלפי, כמעט כולם ביידיש. אחד הוא כתב בעברית: 'בסערי, לא אדע מי המטורף, אנוכי או הליל, ומי הצועק, אהבתיך'. "את השיר הזה חרתנו על מצבתה", סיים אלי והראה לי את צילום הקבר. 

אוסף השירים ביידיש שכתב חלפי לשרה פוקסמן, בכתב ידו, שמור אף הוא במכון 'גנזים'.

בסיום מכתבו הוסיף אלי וכתב: "אני מכיר גם את הסיפור האחר, אבל לי אין ספק מי עמדה מול עיניו כשכתב את 'עטור מצחך'.

אז מה היה לנו?

הגיוני מאוד שזהבה ברלינסקי היא הדמות מאחורי 'עטור מצחך', אך לטעמי אין לכתוב זאת כעובדה. חלפי לא דיבר על כך, לא אישר, הוא אהב נשים נוספות וכתב לנשים נוספות וכמו סודות נוספים בחייו, גם סוד זה ירד עמו אלי קבר.

בכתיבת הדברים נעזרתי באדיבה גפן והילה צור ממכון 'גנזים', באלי ס"ט, בערכי ויקיפדיה ובכתבות על הסרט של אורי משגב וכן  בבלוג "עונג שבת" של דר' דוד אסף.

מתוך האתר: אירועי זמר של עפר גביש, עפר גביש – אירועי זמר (gavisho.com)

את סיפורי השירים של עפר גביש תוכלו לקבל אליכם עם פנייה לכתובת [email protected]