רובנו משתמשים בה על בסיס יומיומי כמעט, והיא בהחלט מקלה על חיינו. למרות שהיא מספקת תשובות במגוון נושאים כביר ובמהירות שיא, האם מישהו – מלבד אלו שמתחזקים אותה – עצר לתהות מיהם בעלי המקלדות שבזכותם למדנו מה גובהה של האישה הנמוכה בתבל, או איזה רצח זכה לכינוי "הירייה שנשמעה ברחבי העולם"? ויקיפדיה, המילון החופשי האינטרנטי, חייבת את קיומה לאנשים רבים העמלים על בסיס התנדבותי, בעיקר כדי ליצור ולדייק פריטים באוקיאנוס הידע העצום שהיא. אחדים מהם חיים כאן בינינו ומסקרן מאוד לשמוע מה הוביל אותם להשקיע את זמנם ומרצם בתרומה למפעל הזה, ובהתאם למוניטין של ויקיפדיה – על כלל יתרונותיה המופלאים אבל גם חסרונותיה – האם הם עצמם רואים בה מקור מידע מהימן?
לתקן את בוני אם
צפריר כהן (46), מתכנת בחברת Nvidia, נידב לויקיפדיה את הערך על קיבוצו גדות סביב שנת 2008. "כתבתי את הנוסח הראשוני ומאז הוא עבר שיפוצים ושיפורים של אחרים ושלי. לא היה לי מושג, למשל, מי האדריכל שתכנן את חדר האוכל ומישהו הוסיף את שמו", הוא אומר. לכהן תואר ראשון ושני מהטכניון במדעי המחשב ועיקר פעילותו הראשונית בויקיפדיה נגעה למחשבים. "כשהוקמה ויקיפדיה אמרתי שאין סיכוי שזה יעבוד, ואז התחלתי לשמוע על זה יותר ויותר ובסביבות 2007 ראיתי שויקיפדיה העברית מתחילה לתפוס נפח אבל חסרים בה דברים, והתחלתי להשלים את מה שחסר לי. פשוט התחלתי, כי בגדול זה לכתוב טקסט ויש כל מיני קודים שמסבירים איך ליצור קישורים, אבל אפשר ללמוד דרך קריאת ערכים קיימים. הבסיס הוא לא מסובך, לפחות בשבילי. היום יש גם עורכים ויזואליים, אבל אז היו רק עורכי מקור".
על מה כתבת?
"יצא לי לכתוב כמה ערכים, לא הרבה. כתבתי על מערכת בקרת תצורה בשם 'גיט' שעוזרת לסנכרן הרבה עותקים של קבצים. היום אני יותר עוקב אחרי ערכים ורואה מה קורה כשמשנים אותם, מוודא שאין השחתות, שהשינויים נכונים, לפעמים מעדכן כשצריך. מדובר בערכים שהם בתחומי העניין שלי: היסטוריה, מחשבים, קצת פוליטיקה. בזמן האחרון אני מעורב בניסוח של קטעי 'הידעת' שמופיעים בעמוד הראשי, כתבתי כמה ואני מגיב לכאלו חדשים שמנוסחים. לכל משתמש יש רשימת מעקב, זאת אומרת שהערכים שמעניינים אותי יכולים להיכנס לרשימת המעקב שלי ואז אני רואה מה השתנה בהם, למשל בשבוע האחרון. יש אנשים שממש מסתכלים על כל השינויים האחרונים".
כמה זמן לוקח לך לכתוב ערך?
"זה נורא תלוי ברמה שאליה רוצים להגיע. אם הוא ממש מושקע זה יכול לקחת שבועות. אם אני רוצה לכתוב ערך סביר, אני חושב שזאת עבודה של יום או כמה ימים, וזה תלוי כמה זמן משקיעים בחיפוש מקורות. אני לא מחפש מידע בספריות פיזיות, אלא דרך האינטרנט. יש דברים שמאוד קל למצוא עליהם מקורות טובים באינטרנט. יש אתר עיתונות יהודית, 'עיתונות יהודית היסטורית', ארכיון של המון עיתונים ישנים שהוא חלק מהספרייה הלאומית, אז לגבי אירועים שהתרחשו עד 1980 אפשר למצוא שם דיווחים עיתונאיים. למחשוב יש הרבה מקורות אונליין ואם אלו תחומים יותר אזוטריים תמיד יש מישהו שהקדיש את זמנו לכתוב אתר עליו, השאלה כמה סומכים עליו".
ערכים שלמים אתה כבר לא כותב?
"איכשהו אני כבר לא מוצא את המוטיבציה לכתוב ערך שלם, נגמר לי האוויר לפני שאני מסיים, אבל לי באופן אישי יותר נוח לעשות דברים קטנים. יצא לי להיות מעורב בעריכת ערכים שקשורים בפוליטיקה, בדרך כלל לא יותר מדי דברים שאני גאה בהם ולפעמים מגיעים למצב של מחלוקת כי אנשים ננעלים בעמדות מקוטבות ומנוגדות והם קשורים אליהן רגשית, ואז לא מוכנים לוותר ולא מבינים את האחרים".
מה הערך האחרון שתיקנת?
"קייט 'אימא' בארקר (Ma Barker), מי שהייתה אימם של כמה פושעים אמריקאים בשנות השלושים. יש עליה שיר מפורסם של להקת 'בוני אם' (משנות השבעים, ע"ט) שקרוי 'מא בייקר' אבל זה לא השם שלה. הם שינו אותו כי הוא לא הסתדר להם. סימנתי שם תיקון בניסוח שלא היה מספיק קוהרנטי".
כשמערבבים ידע עם פוליטיקה
כבר לפני כעשור, כשעבדה כמורה לאמנות ב'הר וגיא' וליוותה תלמידים בכתיבת עבודות הגמר ובהכנה לבגרויות, הבחינה סמדר שיפטן שהחומר שהיא מסתמכת עליו לגבי אמנים ישראלים נכתב בעיקר באנגלית. כנ"ל כשהמשיכה להעמיק בנושא כעצמאית המובילה סיורי אמנות ומרצה בתחום למבוגרים. "חשבתי שמה שישנו מאוד דל ואולי אנסה לעזור לאנשים להגיע ליותר חומר בעברית. זה כבר היה חלום ישן שלי, שכשאהיה גדולה ולא אצטרך לעבוד אכתוב לוויקי ערכים בתחום של אמנות ישראלית", היא אומרת.
אמרה ועשתה, טרם יציאה לפנסיה. "לגמרי במקרה לפני כמה חודשים מישהי שלחה לי קישור להרשמה לקורס כתיבת ערכים בויקיפדיה לנשים. לא שמתי לב שזה קורס פמיניסטי (שמתעתד לתקן את המצב הנוכחי, בו מספר הנשים העורכות נופל משמעותית מזה של הגברים, ע"ט) וזה היה בדיוק הזמן בשבילי. הקורס התחיל ביוני והסתיים ביולי והוא נתן המון כלים וחומר למחשבה ועסק בסוגיות מהותיות בויקיפדיה. בקורס היו עו"ד, ספרניות, נשים שכתבו תכניות לימוד. יש בויקיפדיה הרבה אנשים משכמם ומעלה שעשו דברים גדולים ורוצים, כמוני, לשתף בידע שלהם. זאת אמירה בומבסטית אבל זה נכון".
מתי הייתה טבילת האש?
"כבר במפגש השלישי שלחו אותנו למשימות מעשיות ואני כתבתי על איוון שוובל, אמן ישראלי מאוד לא מוכר שאני מאוד מאוד מעריכה, שהתעסק עם ירושלים, השואה, גירוש ספרד – נושאים שהם בליבנו. אלו בדיוק הערכים שארצה לכתוב – אמנים ותערוכות שנכתבו עליהם שלוש שורות ואני חושבת שיש הרבה יותר. זאת נישה מאוד קטנה. כתבתי, למשל, על האמנית אור-נה רן שיצרה 18 עבודות סביבתיות נפלאות ברחבי ירושלים והאזור. הן לא פורסמו בשום מקום וזה מרגיז אותי, כי אני חושבת שיש לזה קשר למגדר שלה ואולי גם לפוליטיקה. במהלך ההרצאות שלי למדתי איך לתמצת וגם בויקיפדיה אני רואה את זה ככה. אני לא מרחיבה יותר מדי אלא כותבת את מה שמהותי".
שיפטן (64), גם היא מגדות, מוקסמת מויקיפדיה על שלל היבטיה. "אני מאוד מאמינה בדמוקרטיות של המפעל הזה וחושבת שזה דבר נפלא. מדריכי הקורס ממשיכים להדריך אותנו וזה מאוד מעניין. בנוסף, בויקיפדיה את יכולה לעבוד בכל שעות היום והלילה וזה מאפשר סוג של חופש שאני שואפת אליו ואין מגבלה של גיל. גם האנונימיות והפלורליזם של הכותבים, וזה שאת לא במרדף – שזה בעיניי הדבר החשוב. לא מתאים לי בגילי להיות בלחץ. אני מאוד נהנית מכל העבודה: המחקר, הכתיבה, תגובות הגולשים – אם מישהו נכנס לערך שלך ומשנה משהו, את יכולה לפתוח איתו בשיחה או להודות לו על תיקון קטן ומדויק". עד כה היא הפכה שלושה ערכים "רזים" לכאלו בעלי נפח, אינפורמציה וגלריית תמונות. "הייתי רוצה לכתוב יותר, כל הקיץ עבדתי על זה ומאוד נהניתי ועכשיו כשאני חוזרת לעבודה שלי, להכנת טיולים והרצאות, אני מתגעגעת. זה מפגיש אותי עם האמנים – אם הם חיים – ואז מעבר לכתיבה נוצרות חברויות חדשות וזאת חוויה בלתי רגילה, להגיע למקומות ולמפגשים עם אנשים מרתקים. לי זה מתאים וזה כל הזמן פותח לי את העולם".
מפקפקים במהימנות של ערך? בדקו את דף השיחה
יש אף כאלו שמתפרנסים, גם אם חלקית, מויקיפדיה. ינון קחטן, בן איילת השחר שחי ברמת גן, הצטרף לויקיפדיה ב-2008, אחרי שנתקל בפייסבוק בפרסום של גולש שחיפש עורך בתשלום לכתיבת ערך עבורו. קחטן (52), עורך ספרים במקצועו, המשמש כיום כעורך הראשי של מילון אבניאון, נענה לאתגר. "זה היה קצת יומרני מצדי, אבל לקח לי כמה שעות לכתוב ערך בעברית ובאנגלית וככה זה התחיל. בתקופה הזאת ערכתי ספר מופת שתורגם מספרדית והחלטתי שאכתוב עליו ערך. להרבה אנשים יש רצון לכתוב ערך אחד ספציפי ואז נשאבים לשעות של התעסקות בזה. גיליתי שויקיפדיה היא סוג של קהילה שסך חלקיה תורמים המון לידע העולמי. אני התמקדתי בעיקר בעברית והתחלתי לכתוב ערכים מיוזמתי ולא בתשלום. לא הייתה כוונה להפוך את זה לקריירה".
איך אתה עושה את החלוקה בין כתיבה בהתנדבות לכתיבה בתשלום ומה רמת השקיפות מול הגולשים?
"דף המשתמש שלי בויקיפדיה מחולק כך שקל מאוד לראות מה נכתב בתשלום. אני מחליט מה יהיה ערך בתשלום או בהתנדבות. באופן עקרוני, כל אחד יכול להיות מחבר של ערכים בתשלום ובלבד שהוא מצהיר על כך בגילוי נאות. בויקיפדיה באנגלית אפילו צריך להצהיר מי שילם לך. יש לזה שוק".
קחטן מסביר שהפונים אליו לכתיבה בתשלום הם אנשים שרוצים שייכתב בויקיפדיה ערך על שמם, ובשלב ראשון הוא בודק אם יש לבקשתם טעם, כלומר חשיבות אנציקלופדית. על הסעיף הזה נדחות 70%-80% מהפניות אליו. "חשוב לי שרשימת הערכים שכתובים תחתיי תהיה איכותית וחשוב גם לערוך ערכים חדשים (בהתנדבות, ע"ט)", הוא מבהיר. "אני משתדל לעשות 'ויקיזציה' – שזה מונח מאוד חשוב בויקיפדיה – התאמת ערכים קיימים לפורמט ולחוקים שלה, למשל הקישורים הפנימיים שצבועים בכחול, הגהה ועריכת לשון ועניינים טכניים".
באילו ערכים שכתבת אתה גאה?
"על קבוצת האמנים 10+. לטובת המחקר נפגשתי עם אנשים רלוונטיים וצירפתי תמונות ארכיון שמצאתי בעצמי. ערך נוסף ומפורט שאני גאה בו הוא על דורי לאוב, שהיה פסיכולוג יהודי-ישראלי-אמריקאי שעסק בעדות שואה ועשה עבודה מאוד מעניינת. הספקתי לפגוש אותו לצורך הכתיבה כמה חודשים לפני שהוא נפטר וזה מאוד שימח אותי. ערך נוסף שאני מאוד מאוד גאה בו ונכתב בתשלום הוא על משה רוזנטליס – אמן מאוד מיוחד, שבנו פנה אלי. יש אנשים בוויקי שמאוד חוששים שכתיבה בתשלום מוזילה את הערכים והנה – זה ערך על אמן בעל חשיבות רבה שלא כתבו עליו כלל, יש לו עבודות מדהימות ויקיפדיה הרוויחה ממנו עשרות מונים ממה שאני הרווחתי על הכתיבה עצמה".
על מה אתה כותב בהתנדבות?
"קולנוענים, סופרים ומוזיקאים – תחום התרבות בעיקר. אני משקיע בזה בערך 15 שעות חודשיות. ויקיפדיה זאת קהילה דינמית שבהחלט קיימת ולפני הקורונה היו פגישות שנתיות בירושלים. מכירים אחד את השני ויש הרבה מאוד אינטראקציה מאחורי הקלעים. הרבה אנשים כותבים בלי חשיפת הפרסונה האמיתית שלהם. יש פעילים שמתייעצים איתי ואני איתם וזה מאוד נפוץ".
ומה לגבי המהימנות של הכלי הזה? כשהוצאתי תעודת הוראה בתקשורת לפני מספר שנים, הנחו אותנו בבירור לא לאפשר לתלמידים להשתמש בויקיפדיה בתור מקור מידע ביבליוגרפי.
"אני משתמש בויקיפדיה כל הזמן ומודע לחסרונות שלה: לפעמים יש אי דיוק וחוסר במקורות שמקשה על הצלבה או השוואה. אני משווה לפעמים ערכים לאנציקלופדיה העברית. חלקם אפילו טובים ומפורטים יותר, וחלקם לא. באופן עקרוני ערכים פופולריים כמו בורג' חליפה (המגדל הגבוה בעולם, ע"ט) שמכיל הרבה נתונים – לא הייתי מפקפק בו. אבל ערכים שמעט אנשים הסתכלו עליהם ואין להם מקורות, כי הנושא הוא מלפני תקופת האינטרנט ולא כולם הולכים לספרייה – צריך להיזהר משימוש מוחלט בהם. וזאת הבעיה העיקרית בויקיפדיה", הוא מסכם. צפריר כהן סבור ש"היום ויקיפדיה הישראלית הרבה יותר מקיפה, עדיין רחוקה מזו האנגלית אבל בכל זאת מקיפה וממשיכה לצמוח בקצב יפה מהרבה בחינות. אפשר לסמוך עליה עד גבול מסוים. זה משהו שלומדים לעשות וזה תלוי בערך. בתור התחלה, האורך שלו הוא פרמטר לרצינות ואם יש לו 'דף שיחה' רציני זה מבטיח שקראו אותו וזאת אינדיקציה לכך שהסתכלו בצורה יותר רצינית על התוכן שלו. אם נכנסים לתחום של פוליטיקה, שאלת 'מה נכון' עלולה להיות בעייתית, אבל גם כאן – אם הסתכלו ובדקו בשבע עיניים את הערך – זאת בקרת איכות בסיסית. הרבה עורכים מנסים להוכיח שמה שכתוב בערך לא נכון והם אולי שליליים ומעצבנים באופן אישי, אבל הם מוצאים שגיאות ולכן הם חשובים".
פורסם לראשונה בגיליון 248, מיום ה-20 באוקטובר 2021
